שו״ת מהרי״ק

249 תשובות. לחצו על תשובה לקריאתה במלואה.

חלק א׳ סימן א׳ראשונה על אשר הכריזו אנשי וירצבו"רק על אודותיהם באמרם במסילה נעלה ולהורות נתנו בלבם. אין הדעת סובלתן מכמה טעמים. ראשונה כי אמרו רז"ל (פ"ד דסנהדרין דף ל"ב) הלך א חלק ב׳ סימן א׳על אודות יהושע ושלמה בני הר"ר אברהם מינץ ס"ל יצ"ו שהיו דרי' תחת ממשלת אדון הדוכוס יר"ה בעת נעשית הפשרה עם הדוכוס לי"ג אלפים ובעת נשתעבדו ראשי הקהלות בהם והם עמד חלק ג׳ סימן א׳על דבר הה' אלפים אשר שאל האדון מאת היהודים בדרך הלואה ואמר לנכותם על המסים הקבועים העתידים לגבות ובטרם הגיע תור המסים להגבות העליל האדון על היהודים ואמר לשלוח י חלק ד׳ סימן א׳בהיות הדבר ידוע ומפורס' כי ענין תפיסת אחינו מק"ק רעגנשפו"רק יצ"ו ראוי הוא להיות מזיק ומסכן להרבה מקומות זולתי רעגנשפו"רק ובנותיה וכאשר כתבו להרבנים הנועדים בהיו חלק ה׳ סימן א׳למען ציון לא אחשה למען ירושלם עד שביו כאור צדקה ומשפטיה כצהרים. על דבר המעות אשר התנדבו המתנדבי' לעניי ירושלים תוב"ב והושמו אותם המעות ביד הגזברים לעשות מהם כאש חלק ו׳ סימן א׳על דבר הארנקי של צדקה אשר הופקד ביד המ"ר חיים חלפן נ"ע ורצו הקהל לחייב אלמנתו בסך מה אשר נמצא חסר מאותו ארנקי פשיטא דיפה כתב האדון קרוב הרב יצ"ו שאין לחייב (א) חלק ז׳ סימן א׳ערבים עלי דברי דודים. אשר בערב ר"ה כשהיינו טרודים. להיות מתודים ומודים. על החטאים ועל המרדים. פניתי מכל עסקים להשיב על דבריך ידיד נפשי החריף שמואל מודיינא יצ"ו חלק ח׳ סימן א׳ועל אשר שאלת זה ימים אמת הוא כי נאבד כתבך אמנם כמדומה אני שהשאלה היתה באחד שרוצה להפקיע ירושת בן הבכור באמרו כי מנהג מבטל הלכה וכי נהגו בארץ ההיא להשוות הבכור ו חלק ט׳ סימן א׳בר איריין דמטמרו ליה גליין יסוד הבנין שואל כהלכה וכענין ידיד נפש הח"ר שמואל פגעה אלי אגרת שאילתך על אשר הנהיגו הלועזים בכל מקומות מושבותיהם שבשבת בראשית אחד מן חלק י׳ סימן א׳על דבר הפטור שעשה יעקב לרחל אשתו וכתוב בו וז"ל הריני מרוצה מאשתי הנ"ל ממה שהייתי תובע ממנה הן שתלך עמי ולשכון בביתי הן ממה שהייתי תובע ממנה לקבל גט ממני מכל אלה חלק י׳ סימן ב׳ואף כי טען המורשה שקרוביה נתנו לה על מנת שלא יהיה לבעלה חלק ונחלה בהם מכל מקום תנאי זה אין מועל לרוב הפוסקים עמודי התורה הלא המה רבינו יעקב ורבינו יצחק בעל התוס חלק י״א סימן א׳אנשי אמת שנאי בצע ה"ם האצילים ידיד נפשי עמיתי פלפלא חריפתא הר"ר יוחנן יצ"ו והגביר הר"ר אליקים יצ"ו שלום. הנה קבלתי את כתבכם על יד צירכם הלז בהיותי נטרד מאד מכמה חלק י״ב סימן א׳על אודות שטר עסקא כתוב בו וז"ל ויותר על סך ריוח הזה שהוא למאה מחוייב אני לפרוע משלי עבור ראובן הנ"ל גם כן כל מסים וארנוניות וכל כרגות וכל עניינים עולים הוצאות ש חלק י״ג סימן א׳אלוף התורה. מרבה המשרה. אלוף איש בריתי וחתני מהר"ר גרשם טריי"בש יצ"ו שלום. הנה באשר טבעתי ביון מצולת הטרדות והנה באה אלי מגילה עפה ולא יכולתי השיב פניך מלחוו' ד חלק י״ד סימן א׳הוא הנדיב והאלוף אישי בריתי וחתני מהר"ר גרשם דטריי"בש יצ"ו שלום. קבלתי את כתבך על יד שלוחך ולאהבתך נזקקתי לחוות דיעי אף שאני לא שמעתי דברי הבעלי דינין מפה אל פה חלק ט״ו סימן א׳על ראובן ושמעון שמכרו חנות שלהם ללוי בקוט"מו בשטר נוצרי וקבל עליו לוי ליתן להם דבר קצב לככר מידי שנה בשנה ויהי לאחר זמן נמצא שלא עלה החנות כדי (א) למלאות מה שהי חלק ט״ז סימן א׳אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך אתה אהובי מהר"ר חיים יצ"ו מפורנצילה הנה קבלתי את כתבך אשר בו הזקקתני לחוות דעתי הקצרה. ע"ד אודות (א) הגזבר שמשכן יהודי אחד בעבור חלק י״ז סימן א׳יוסף הוא המשביר בר. על אויביו יתגבר. מן קדם דסבר וגלי שמעתתא. אליבא דהלכתא. בר אוריין משיב כענין וכהלכה שואל א"ג הח"ר יוסף רפאל. אשר שאלת על אודות ראובן ששלח של חלק י״ח סימן א׳על דבר שמעון שתובע מלאה חמותו מאה פרחים שנשתעבדה לו בשער נוצרי על יד סופר א"י כמנהגן בערכאותיה' ואותו השטר היה מחמת פשרה שנתפשרו ביניהם מפני חלק ירושת אשתו שהיה חלק י״ט סימן א׳למה זה תשאל לשמי שר התורה. ומי כמוני תקרא. ומימי מי מערה. ועמך מקור חיים ומקוה טהרה. אתה הוא האשל הגדול והאלוף מהר"ר יעקב יצ"ו ראשית כל בשלומך אדרוש ואבקש ולעני חלק כ׳ סימן א׳באשר הטיל עלי האלוף מהר"ר יעקב ממיישטר"א להכריע בדין זה ואין מסרבין לגדול לכן לא אוכל מלישמט מלחוות דיעי ולהגיד דעתי הקצרה. ואם ח"ו שגיתי ה' הטוב יכפר ממעל. כי חלק כ״א סימן א׳הנה אמת כי צעקת הר"ר הירץ אלאנד"רוף יצ"ו באה אלי באומרו כי רבים מבני עמינו מתנשאין ליתן עיניהם בבעלי כיסים להשליכם אל ארץ אחרת ולהזמין אותה לפני רב או דיין אשר חלק כ״ב סימן א׳שואל כענין ומשיב כהלכה דולה מן המעיין שואב מן הבריכה. מאת השם ישא ברכה. הוותיק ידיד נפשי עמיתי הח"ר שמואל בן הוותיק הר"ר מנחם יצ"ו. בהיות לי שעת הכושר אמרתי להש חלק כ״ג סימן א׳בהיות אמת שבאו לפני הר"ר ברוך מקומ"א כ"ץ יצ"ו מצד אחד ואחיו הר"ר שמואל כ"ץ מצד אחר כמו מורשה מאחיותיו מר' ברויינלין ומר' חוה ת"מ. ורבו הימים שהר"ר שמואל הנ"ל הי חלק כ״ד סימן א׳אשר טען שמעון שמעולם לא היה מסכים בשכירות לוי אם בן כמו שהשיב ראובן שבשטר השותפות מבואר שיש כח ביד ראובן להשכיר מי שירצה בעל כרחו של שמעון כו'. הלא דבר פשוט הוא חלק כ״ה סימן א׳תיתי לי דכי אתי צורבא מרבנן קמאי לא מזגנא רישא אבי סדיא כמה דלא מהפכנא בזכותיה כאשר קרה בהיות אשר כתב אלי ה"ה מהר"י דורינג יצ"ו באומרו שהאשל הגדול מהר"ם ס"ל ז"ל חלק כ״ו סימן א׳מופלג בחכמה ובזקנה איש אלקים קדוש הוא ר"ג ר"מ הרב הגדול מהר"ר יעקב מרגליות יצ"ו שלום לכ"ת ולכל שואבי מימך באשר נתאמץ אצלי אותו רבי יעקב בר' דוד בעל האשה המתגרש חלק כ״ז סימן א׳אהובי הר"ר ברוך יצ"ו שלום הנה קבלתי את כתבך ע"י זנ"כ אשר הגיע הנה יום ל"ז לספירה בכ"ד שעות וגם את המכתבים אשר כתבו הכותבים אשר מקלם יגיד להם וחי נפשי כי דקדקתי חלק כ״ח סימן א׳הגביר והאלוף תפארת הרבנים מהר"ר אברהם יצ"ו ע"ש כבוד תורתך וכל הנלוים אליך כמשיב מפני הכבוד באתי אליך השר וגם בדרך קצרה לשתי סיבות ראשונה לרוב הטרדות אשר סבבוני חלק כ״ט סימן א׳אשר שאל ידידי ראשונה על אודות שמעון אשר שדך בתו לראובן וראובן שלח לה סבלונות ולסוף חזר בו שמעון וראובן טען כי לשם קדושין שלח ולסוף בראות ראובן שלא היו חפצים בו חלק ל׳ סימן א׳נלע"ד דאפילו היינו אומרים שיש לומר קדיש בעבור זקנו או זקנתו דבני בנים הרי הם כבנים מ"מ לא הוו כבנים ממש ויש לו לבן ליטול יותר מבן הבן וזה דבר פשוט וכ"ש דלפי הנל חלק ל״א סימן א׳ואשר שאלת מנהגי בענין עניית אמן אחר ברכות הלא ידעתי שיש נוהגים למהר לסיים בטרם יסיים ש"צ כדי לענות אחר ש"צ כאשר כתבת וכן כתב בא"ח שהיה נוהג אביו הרא"ש וכן רבינו חלק ל״ב סימן א׳ועל אשר אמרו קצת החברים כי קדושי קטנה שלא לדעת אביה אין ואפס הם והביאו ראיה מדברי הר"ם אע"ג דודאי כן הוא לדברי הר"ם דדברי הדוחים ואומרים שדעת הר"ם הוא בהפך אין חלק ל״ב סימן ג׳ואשר שאל ידידי על אותו שרגיל להתענות ביום שמת בו אביו ואירע אותו יום בשבת או בר"ח אם יש לו להתענות. נלע"ד שאין לו להתענות אלא יש לו לדחותו למחר ק"ו מיום שנהרג ב חלק ל״ב סימן ה׳ועל אשר שאלת ידידי על מה סמכו הצרפתים לקנות גיגיות מליאות ענבים דרוכים מן הכותים שהרי ר"ת הקפיד ורצה לנדות כו' בקוצר אשכילך באפס פנאי ונלע"ד דאפילו לר"ת שאסר לד חלק ל״ג סימן א׳בצפרא דרגלא אותיב מילה חריפא פלפלא הנעים ידיד נפשי החר' מתתיהו יצ"ו טרם כל בשלום אדרוש ע"ש כי אל על אשר שאלת ממני ע"ד השוחט אשר העיד עליו עד א' ששחט שלא כהוגן ו חלק ל״ד סימן א׳דגמיר וסביר באורייתא ראש מתיבתא האלוף מוהר"ר אשר יצ"ו שלום רב כתב מ"כ קבלתי ע"י השוחט הלז. וע"ד שהתחילו לשחוט שור וחתכה מקצת עובי העור לא כולו ואח"כ נשמע מיד הא חלק ל״ה סימן א׳יצו השם הברכה פותחת בברוך. ויזכה לעולם שכולו ארוך. הוותיק ידיד נפשי הר"ר ברוך. בקצרה אשיב לך על שאילתך ובשגם כי ידעתי שמעט דברים יספיקו לך. (א) ראשונה על אודות חלק ל״ו סימן א׳כהנא רבא ויתיב בתבנא דליבא ולבו כלב האריה הוותיק ידיד נפשי הח"ר יוסף כהן יצ"ו. ע"ד הבועא הנכרת משני עבר הריאה אשיב בקצרה כי מה ידעתי ולא תדע ושגם כי כמעט הערה ת חלק ל״ז סימן א׳משכיל לכל אשר יפנה שלום יענה הר"ר אברהם יצ"ו שלום רב קבלתי את כתבך ויישר כחך שנתת אל לבך שלא להתגאל בפת בג מתרי סירכי אונא באומא וכ"ש בהיות חלון כאשר (א) יפה כת חלק ל״ח סימן א׳ישא ברכה. משיב כהלכה. וכענין שואל ידיד נפשי הר"ר שמואל בהיות לי עתה מעט מעט שעת הכושר אמרתי לכתוב אליך מאשר שאלת ממני לחוות דעתי הקצרה על מה שמצאת (א) כתוב בהלכ חלק ל״ט סימן א׳אשר שאלת בענין העוף שנצלה שלם בלא מליחה ורצית לדקדק מלשון הסמ"ג דאין אסור אלא לכתחלה דמסיים ואומר לפיכך נכון כו'. ואמרת שלשון זה משמע לכתחילה דווקא כמו נכון שלא חלק מ׳ סימן א׳הגביר והוותיק הר"ר מנחם יצ"ו שלום בהיות לי מעט שעת הכושר אמרתי להשיב לכבודך על אשר כתבת לי זה ימים רבים על אודות הטבח שהוא מוכר חתיכות של בשר בלתי מנוקרות וכתבת חלק מ״א סימן א׳בר אבהן ובר אוריין ודחיל חטאים הוותיק ידיד נפשי הר"ר שמואל מאייגרא יצ"ו שלום רב לרוב האהבה לא אוכל להתעלם ולהשיב על דברים כפי ספק הזמן ואף כי מצער הוא להודיעם ד חלק מ״ג סימן א׳לפני שמן ינון שמו. ויהי ה' אלהיו עמו ה"ה מהר"ר שלמה הנה קבלתי את כתבך על אודות הענבים שמבשלים אותם עד שיעשו עבים וקורים אותו קונפעט"ו ונסתפקה האם ראוי לברך עליו חלק מ״ג סימן ב׳שייך להרר"א אשכנזי מבולוגיא בסוף כתב גדול.חלק מ״ה סימן א׳ואשר שאלת אם יש פקפוק עבירה ללכת בספינה בשבת באותם הנהרות שמושכין להספינות בחבלים ע"י נכרים או בהמה ותמיד מתכוונים ללכת בשפת הנהר שאין בו ג' טפחים מים וגם פעמים חלק מ״ו סימן א׳ואשר שאלת ממעשה שהיה בגוואר"דא בנישואין הנה שמע השומע וטעה דמעשה שהיה כך היה שראיתי בעד החלון בבית מלוני אשר הייתי שם עם חבורה גדולה מבחורים וגם נכבדים אשר היו חלק מ״ז סימן א׳אמרתי להפרד ממך מתוך דברי תורה אך בקצרה באפס הפנאי על אשר הוגד אליך כי יש ג' בעלי בתים בעיר אחת בג' בתים רחוקים זה מזה ומטלטלים זה מזה ומטלטלים בכל העיר ע"י תפי חלק מ״ח סימן א׳ועל דבר הערוב אשר כתבתם שאתם דרים בבירה אחת מושכרת לאחד מן הנכרים ויכול לסלק את חברו ורצית לדמות דבר זה למה שכתבו הפוסקים גבי בעל הבית שהיה משאיל רשותו כולי. נל חלק מ״ט סימן א׳על דבר הסניף אשר שאלתם אם יש לסמוך על דברי המחכים ולצרף קטן פחות מי"ג שנים לעשרה לתפילה אנכי עיינתי בשאר ספרי המחכים ולא מצאתי בו כלל שיצטרף קטן פחות מי"ג לעשרה חלק נ׳ סימן א׳על דבר האשה שנשבעה במעמד בעלה מדברים שבינו לבינה והוא קיים לה ושוב בו ביום רצה להפר לה ואמר שהקיום לא היה כי אם למיקט. נלע"ד דמ"מ (א) הוי קיום דדברים שבלב לא הו חלק נ״א סימן א׳ידיד נפשי הח"ר פנחס ואזו"ן יצ"ו שלום קבלתי כתבך הנכתב מאת ק"ק אנק"ונה יצ"ו והנה אמת כי מאד אני נטרד לכתוב במקומות אחרים חי נפשי וגה זנ"כ מחלצני מאוד למהר לשולחו חלק נ״ב סימן א׳ועל דבר (א) השבועה אשר כתבת בשם הארב"ד לאסור אפילו בדיעבד וכי יש לנו לילך אחרי המחמיר. הנה דעתי רחוקה היא ונפלאת היא ממך לכמה סיבות. הראשונה כי התוספ' חולקים על חלק נ״ב סימן ג׳אזעק חמס. תת קדש וצבא מרמס. לא אאמין כי יאזין קולו. כל היום היו לעגלי. ואיש שכנגדי חלוק עלי ככל דברי האגרת מהר"ר יעקב. לשים המשור לעקוב. והחסון לצעורת. והיה בלב חלק נ״ב סימן ה׳ועוד כתב הרב ז"ל ועם כל זה נפלאותי בהפלא ופלא איך פטפט כלל בנדון הזה כי לא ראיתי שום פוסק שיאמר שאין צריך בפניו וכו' עד וכן משמע מדברי הרמב"ם דקאמר ראובן שנשבע חלק נ״ג סימן א׳תורת אלהיו בלבו. לא תמעד אשוריו. ויהי אלהיו עמו ועזר מצריו עובד מאהבה וירא ה' מנעוריו. הוותיק ידיד נפשי הר"ר שמואל יצ"ו הגיעני פתק עמוק שאלתך. עם נמוקי טוב טעמך חלק נ״ד סימן א׳מצרף לחכמה וכור לתבונה. ויהי ידיו אמונה כל אמרתו צרופה מנופה בשלש עשרה נפה ה"ה הוותיק ידיד נפשי המשכיל הר"ר אליה דלמדייגו יצ"ו שלום הנה קבלתי את כתבך אשר בו הזק חלק נ״ה סימן א׳על דבר המקוה הנובע ממעיין שרצה להוציא מימיו מתוכו עד שלא נשאר כסאה מים בקרוב ולא נקבו הדליים אשר דלו בהם ויש להסתפק שמא חזרו ונפלו ג' לוגין מהמים השאובים בכלים חלק נ״ו סימן א׳אליך החיים והשלום מהר"ר שלמה חזן יצ"ו הנה קבלתי אשר בו שאלת האם יכולים לטבול באותם בארות העשוים בידי אדם ומתברך ומתלחלח מתחתיו אלא שאין יוצא לחוץ כמעיין. יראה מ חלק נ״ז סימן א׳שארית ישראל לא יעשו עולה והנה חטא ישראל חטאה גדולה כי נבלה עשה בישראל לבגוד באשת נעוריו על חלומותיו ועל דבריו כי בנשף בלילה הפך ישראל עורף ולא פנים ויקח כל אשר חלק נ״ח סימן א׳המשכיל אהו' הר' אשר בר יודא יצ"ו שלום הנה גדלה עליך צעקת אמך מרת מייטא ת"מ באומר' שאתה מחזיק בשלה שלא כדין וכראוי וכי ממאן אתה לבא לדין עמה בעירה אלא דוחה אתה א חלק נ״ט סימן א׳יקראו לו מבני אל חי מתלמידי רבי שמעון בן יוחי שתורתו אומנתו תרוממנה שעתו והיה עליהו רענן ידיד נפשו הח"ר יוחנן. על אשר כתוב בסמ"ג בלאו דשארה וכסותה מי שמת והניח חלק ס׳ סימן א׳ואשר כתב בסמ"ג במצות יין נסך כותי שזרק צמר או שום דבר מרחוק ואפי' בכוונה מותר אף בשתייה דאמר בירושלמי תני רבי שמואל בשם רבי אבהו אין זריקה אוסרת ביין נסך עכ"ל. חלק ס״א סימן א׳ואשר כתב בסמ"ק במצות טריפה דאם עקרה רגלה להלוך מועיל כמו הלכה ואח"כ קאמר דאם הלכה ד' אמות א"צ בדיקה הק' ידידי מאי איריא הלכה ד' אמות אפי' עקר' להלוך נמי מדלא קא חלק ס״ב סימן א׳ועל אשר הקשה מהר"ר אהרן יצ"ו על דברי רבינו אשר לכאורה נלע"ד דהאי דנקט שיעור אתרוג (א) כאגוז לאו למימר' שיהי' הלכה כן דהא לא ירד שם לבאר דיני אתרוג אלא לפרש האי חלק ס״ג סימן א׳ועל דבר הגט אשר מתחילה נאסר (א) הבעל כדי שיגרש ולבסוף הותר וגרש בבטול מודעות לפי דעתי באנו למחלוקת שני גדולי הדור בימי' שעברו ה"ה מופס הדור מהר"ר יוחנן טרייב"ש חלק ס״ד סימן א׳ואשר שאלת אם אחד מקבל עליו קנין על הכתובה ועדיין לא חתמו העדים האם מותר לשהות אצל אשתו או לא לע"ד נ"ל דאין להתיר אלא ע"י הדחק כגון בשבת או ששכח ורוצה לכנוס אז מ חלק ס״ה סימן א׳ואלופי הדיינים ה"ה מהר"ר פרץ יצ"ו ומשכיל הנכבד החר' יהודה יצ"ו בהר"ר אשר ז"ל שלום הנה אמת כי מתחלה כמעט נתייאשתי מלכתוב בזה הנדון לרוב טרדות אחרות ובין כך ובין חלק ס״ה סימן ב׳ועל (ב) אשר טען הטוען דמנהג המנהיגים פשוט דאין נאמן נגד הפנקס עליכם חלופי הדיינים מוטל לדקדק אם הוא מנהג קבוע ופשוט שלא יהי' נאמן לומר הנכתב עוד טעות שהרי צריך חלק ס״ו סימן א׳ועל ענין דינא דמלכותא הלא רבו בו הפוסקים ראבי"ה כתב וי"מ דלא אמרי' דד"ד אלא בקרקע וי"מ אפי' בשאר ענייני ממון וכן סובר רבי' יצחק בר פרץ ורבי' אליעזר ממיץ כתב דלא חלק ס״ז סימן א׳ואשר כתבת ידידי כי הדין מרומה וצריך דרישה וחקירה וגם אדוני מורי אבי שי' כתב כן אמת הוא כי בתחילת העיון אמרתי בעצמי שאין צריך דרישה וחקירה אף אם יראה שהדין מרומה חלק ס״ח סימן א׳למען יחלצון ידידי ה' ישכנו לבטח מריב לשונות המדברים על צדיקים עתק יצא מפיהם כמתלהלה יורה זיקים נדרשתי לאשר שאלו לי לחוות דעתי הקצרה אי חיישינן לקלא שיצא על ידי חלק ס״ט סימן א׳מלחמתה של תורה לוחם א"ק ידיד נפשי מהר"ר מנחם יצ"ו שלום קבלתי כתבך. וע"ד הס"ת אשר אין יו"ד האלף נוגעת אל עצומה וכן נקודות הפי"א אין נוגעת לגגה נלע"ד שהס"ת פסול ה חלק ע׳ סימן א׳תכתבו ותחתמו בספר חיים טובים ושלום אחיי האצילי רומינ"י יצ"ו הנה אמת שקבלתי על ידי זה רבי ישראל יצ"ו אגרתכם המפוארת בכתבה על ידי המפואר והנכבד ידידי כמר דניאל יצ חלק ע״א סימן א׳ואשר שאלת אם (א) יפסל בדביקות רגלי הההי"ן וקופין וכתבת שכתב הפוסק דאין נפסל בכך אני בעניותי לא ראיתי אותו פוסק אך דבקות האותיות ונגיעותן זו לזו ראיתי שכתבו הפוס חלק ע״א סימן ב׳תשובה גט מעליא הוא. וכשר הוא דלא בעינן בגט כתב אשורית אלא בכל כתב כשר עכ"ל והביא הרבה ראיות ברורות מההיא דשטר העולה בעש"ג דפ"ק דגיטין (דף ו) וכן מההיא דשטרא פרס חלק ע״ב סימן א׳ועל אשר חלקתי משום דבנדון הזה יש אמתלא שהיא אומרת אמת שהרי שהתה עמו ששה שנה ולא נתעברה כו'. וכתב הוא על זה וז"ל נלע"ד דלגבי עשר שנים אין ישיבת ח"ל עולה לו מן המ חלק ע״ג סימן א׳הגביר והוותיק ידי' נפשי הח"ר יקותיאל כ"ץ רפ"א יצ"ו שלום הנה כבר כתבתי לך ע"י שלוחך השני שהייתי מאד נטרד בענין אחד אשר כבר היה שלוחך שלוח כמו ג' ימים ויותר בטרם חלק ע״ד סימן א׳ראיתי מעיין מתגבר. עוקר הרים ומשבר. כמסביר סבר ומשביר שבר. במאמר יושר ודבר פשר. מפרש ומיישר מאש' באושר ומעולה בעושר התורה וסברה ברורה ישרה. ושמו הר"ר אביגדור כה חלק ע״ה סימן א׳ועל דבר המנורה. נתמלא ביתי אורה. בראותי דעתי מכוונת וישרה. מאמנת בתורה. דלפי הנלע"ד שהדין עמך ויפה דקדקת מתוך הברייתא דמדלא מפליג בדידה אפילו בבת שבע להכשיר ש"מ חלק ע״ו סימן א׳עץ פרי עושה פרי מגדים. ער בחכמים ועונה בתלמידים לא ינום ולא ישן. קנקן חדש מלא ישן עתיק דמעלי לכולא גופא פילפלא חריפא דפסיק כראוי אגב חורפי' וחולייה ידיד נפשי הח חלק ע״ז סימן א׳יצא בברכה בהמשכה ורבייא מאת הרב העלילייה ידיד נפשי מהר"ר אליה הנה כתבתי לאנשי מצותך בדרך נכון כאשר יכלתי לאהבתך ואם כי לא מלבי מהיות מגוזרי גזרות מ"מ הנה נשאתי חלק ע״ח סימן א׳הנה העתיר עלי דברי אהו' הח"ר אברהם קעלהם יצ"ו לבאר לו דעתי ע"ד אחותו היאך להתנהג עמה בענין פרנסתיה הן למזונות הן לנדונייה להשיאה כאשר צוו חכמים ז"ל שתנשא הבת מנ חלק ע״ט סימן א׳אשר עגמה נפשי לעלבון הזקן הזה שמואל בהר"ר יקותיאל כ"ץ ז"ל אשר הוא עשוק וגזול לפי דברי הפשרני' אשר קבלו עליהם החלקים בקנין וגם בחרם כפי מה שיראה מתוך דברי רבותינ חלק פ׳ סימן א׳חמד בחורים הנעים הר"ר רפאל יצ"ו בכמ"ר יצחק שלום בהזדמן לי עתה שלוחך מ"כ זה ליד אמרתי לחזור להודיעך על אשר כבר הערותיך זה ימים רבים על אודות משפט היתומות וריב אל חלק פ״א סימן א׳הנה בשמים עדי ובמרומים סהדי אשר נשאתי את ידי לא לכבודי ולא לכבוד בית אבא הנה אנכי בא דאדרבה איפכא מסתברא חצבי לנהרא כגני לייא לית חלק לטלייא במקום בניא בני הנבי חלק פ״ב סימן א׳על אודות הילדה קטנה פחות מי"ב שנים אשר יצא עליה קול שזנתה לרצונה ולפי הנשמע כי חמיה אבי הבעל מאמת הענין גם חקר אותה בחקירות ובבדיקות לפני עדים להוציא מפיה שכן ה חלק פ״ג סימן א׳בקנאי קנאת ה' צבאות על זה האיש משה קפס"לי אשר מחטיא את הרבים ומחלל שיש במכשול הרבים כאשר ראיתי כתוב וחתום עליו מנכבדי הקהל הגדול מקושטנטינ"ה יצ"ו הלא המה מהר"ר חלק פ״ד סימן א׳קול שאון מעיר מעיר לו אוזן לשמוע שריקו' עדרים קול ענות חלושה קול מלחמה במחנה העברים איש היה בארץ עוץ אויב שמו וישים את כסאו מעל השרים בחוצות קונשטנ"טינה קריה רב חלק פ״ה סימן א׳ועל אודות היבמה אשר התיר לשוק אוי לעינים שכך רואות ולאזנים שכך שומעת דמה ראה על ככה דאפילו היה המת מומר ובן מומר לבלתי עשות תשובה הנה כתב הגאון רבינו שלמה דאעפ"חלק פ״ו סימן א׳ועל דבר הגט של ש"מ אשר בשעת מילתו (א) נקרא אליהו ושוב נקרא בל"י לכל אדם פשיטא ופשיטא דלכתחלה היה לו לכתוב אליהו דמתקרי בלי או המכונה בלי. אמנם בדיעבד יש פנים לה חלק פ״ז סימן א׳ועל אודות האשה שנתקדשה לאיש אחד ודר עמה וגם אמה אשר היתה אחותו של המקדש החזיקה בחזקה שזו (א) היא ארוסתו י"ב שנים ויותר ואח"כ המיר והיו מבקשים ממנו גט ולא יכול ל חלק פ״ח סימן א׳שרי אלפי' ושרי מאות שרי צבאות ישראל הר"ר מסי"ר ליאון וידיד נפשי הח"ר שמואל שלום רב. ראה ראיתי את דבריכם ועליהם אשיב לקצרה לשני טעמים. ראשונה כי כבר כתבתם די המל חלק פ״ט סימן א׳על דבר אשר נשתעבד ראובן לשמעון בסך מה וכתוב בתוך השיעבוד וז"ל והם עלי בהלואה וברשו ובחוב גמור על התנאי שיתבאר והוא שאין לרבי שמעון הנ' ולא ליורשיו ולא לבאי מכחם חלק צ׳ סימן א׳באפס פנאי ומצורף טרדות הלמוד בישיבת החכמים החברים יצ"ו אמרתי לקצר ואשיבה שואלי דבר כפי קוצר דעתי והוא כי נראה בעיני דבר פשוט שאין כח ביד הר"ר יעקב גארט"ה הדר בט חלק צ״א סימן א׳אנכי הצעיר נשאלתי ע"ד ראובן (א) ששדך בתו לשמעון ופסק ליתן לבתו מאה וחמשים דוקטי בנדן החמשים פרע ביום החופה במלבושים ותכשיטין ומן המאה עשה שטר חוב העולה בערכאות חלק צ״ב סימן א׳יזכה לעולם שכולו ארוך. האלוף ה"ה מהר"ר ברוך יצ"ו הנה קבלתי את כתב מ"ר ע"ד השמיעה אשר חפצת לדעת הנלענ"ד הקצרה ואמנם ידעתי שאין בי דעת לשאול מכל מקום כדי למלאות ר חלק צ״ג סימן א׳אוצר בלום בור סיד שאינו מאבד טיפה האלוף מהר"ר אברהם זכ"ש יצ"ו שלום רב. קבלתי כתבך על ידי שלוחך זה ואשתומ' כשעה חדא וחי נפשי כי מאד קנאתי קנאת ה' צבאות וזה החלי חלק צ״ד סימן א׳אגב גררא אמרתי לכתוב אליך השר כי בכתבי אליך על ידי שלוחך ע"ד הצואה לרוב נחיצתי וטרדתי כתבתי כי דבר פשוט (א) הוא שאין במשמעות לשון הנחה שום זכייה וקנין והבאתי רא חלק צ״ה סימן א׳מקום אשר יפול העץ שם יהו פירותיו נשמרים אם בדרום ואם בצפון ואם בחגוי הסלע מרום הרים בשפלה ובנגב ובחוף הים מדבש חכמתו יאכלו דים. השכל מצודתו פרושה בים וביבשה את חלק צ״ו סימן א׳את אשר הוקשה על מה שכתב בספר מצות גדול בעשה קמ"ז דהלכתא כשמואל גבי פודה הבכור בתוך שלשים יום דאין בנו פדוי ואחר כך כתב דבאומר לאחר שלשים יום דבנו פדוי. ובפרק יש חלק צ״ז סימן א׳הגביר כמ"ר יעקב יצ"ו שלום רב ע"ש אביך הישש יצ"ו וחמד בחורי בנך ידיד נפשי ה"ר יקותיאל יצ"ו. קבלתי כתבך ע"י זה יום ראשון של ראש חדש אלול בט"ו שעות. ואשר שאלת ממני חלק צ״ח סימן א׳על דבר הגט הבא מקשטר"ו בגלילו' רומניי"א שלחו רבי יודא דמתקרי ליאון לאשתו מלכ"ה במדינו' פיימו"נט וכתוב בגט אנא לוי יודא המכונה ליאון דבמדינות פיימו"נע ובמקום הנת חלק צ״ט סימן א׳ירקרק חרוץ מורג חרוץ חדש בעל פפיות תופסי זהב במשכיו' כסף נבחר לשון נקייה בכל תושייה הנה ידו הוייה הגביר ידיד נפשי מ"ק הר"ר מתתיה. את אשר רצה ידידי לישב דעת רבינ חלק ק׳ סימן א׳ואשר הוקשה לך על דברי רבי משה מה ראה (א) לפסוק לעניך ברכת כנוי כרבי חייא נגד שמואל ובענין שומע מן הגוי כשמואל נגד רבי חייא לע"ד נראה דודאי היכא שלא היה לו ראיה חלק ק״א סימן א׳לאור יוציא תעלומות נכנס לפרדס החכמה ואל גינת הביתן כהלל ענותן האלוף ראש ישיבה מהר"ר אברהם ינ"ו שלום קבלתי כתבך על יד הנכבד הר' אשר יצ"ו ואולם ידעתי כי רוב ענותך חלק ק״ב סימן א׳על דבר היבם המסרב לחלוץ ליבמתו אנכי הצעיר ראיתי את אשר כתבו רבותינו שבאשכנז י"ץ. ואיני כדי שישאלו לי בהיותי קטון שאין בו דעת לשאול ואולם על כי עשאוני רבותינו כמ חלק ק״ג סימן א׳על אודות האשה שהלך בעלה למדינת הים וילדה לסוף אחד עשר חדש אחרי לכתו (א) נראה לעניות דעתי שהולד כשר והאשה מותרת לבעלה מדגרסינן בפר' הערל (יבמות דף פ) דעבד רבה תו חלק ק״ד סימן א׳איש אמונים הותק הר"ר אליעזר יצ"ו שלו' אשר שאלת על אודות שרה ורבקה אשר נשתתפו בקנין מטוה ביחד ולקחו באמנה מכותית אחת והרוויח פרח אחד בין שתיהם וז"ל כל אחת לקחה ו חלק ק״ד סימן ב׳ועוד תדע דכן הוא דבכל ענין אבידה מתחייב שומר שכר מדפריך פרק הזהב (בבא מציעא דף נז נח) גבי בני העיר ששלחו כולי והא נגנבו או אבדו קתניוש"ש בגנבה ואביד' חייובי מחי חלק ק״ה סימן א׳נחל נובע מקור חכמה תורה חתומה נתנה לו במתנה מחזיר העטרה ליושנה ולאכסניא שלה חוזרת לתהילה ולתפארת הגביר והותיק ידיד נפשי הר"ר יוסף טריוו"ש יצ"ו שלומך ירבה ויגדל חלק ק״ו סימן א׳אל חמד בחורים הנחמד ידיד נפשי הר"ר שמואל דבר"זיגל יצ"ו אשיב על שאלותיו כי יקרו לי דבריו ואולם בדרך קצרה רק בראשי הפרקים מפני ביטול בית המדרש בין חברים מקשיבים ה חלק ק״ו סימן ב׳ועוד שהרי שאלו הר"ר אליהו במרינו אביגדור וז"ל ועוד כתב במתא סול"א ולא כתיב דמתקרי ס"ולא וגם לנהר יש שם אחר כו' והשיב רבי אביגדור וז"ל ועל הנהר שיש להם שני שמות חלק ק״ז סימן א׳על אודות יעקב שטוען על אשתו לאה טענת מום והיא אומרית דידע ומחיל שהרי שהה עמה כמה ימים ולא ערער וכתב רבינו משה דבכה"ג לא מצי טוען ועתה אומר הבעל שאם תרצה לקבל גט חלק ק״ח סימן א׳הכהן הגדול מגדול עוז וגבור' במלחמתה של תור' מרבה המשרה ולשלום אין קץ מאתי הנרדם ויקץ כאיש אשר יעור משנתו מפלפולי דמר וממשנתו הרב הגדול מהר"ר שמעון כ"ץ יצ"ו שלום חלק ק״ט סימן א׳ועל המנהג במי שיש לו תביעות ממון על חבירו וימצא ממונו ביד אחר שמעכבו על ידי שליח הקהל עד שירד עמו לדין וכתב מר ששורש הדבר לא נמצ' אלא בספר אגודה אהא דקיימ' לן כ חלק ק״ט סימן ב׳והרי לך דבתביעה בעלמא אם רואה הדיין אמתלא בדברי התובע שמצווה הדיין לעכב ממון הנתבע ואף על גב דאפשר שנתפשט המנהג גם בלא ראיית אמתלא מכל מקום קרוב הוא הרבה לההיא חלק ק״ט סימן ג׳והרי לך שדבר ר"ח אפילו בדנקט שטר מקויים בידיה ואפילו הכי מתוך דברי התוספות משמע דאפילו שלחו לו תרי זמני דלא מהני עד דמשלחינן שלש אגרת כ"ש וכ"ש בכה"ג שאין לו לא חלק ק״י סימן א׳שלום אין קץ למרבה המשרה שר התורה אלוף ה"ה מהר"ר שמעון כהן יצ"ו הנה קבלתי כתבך על דבר המעמיקים לסתור עצה עמוקה של אותו צדיק רבינו גרשון מאור הגולה שתקן להכריז בב חלק קי״א סימן א׳על אודות אחד מן האחים שנתפשר עם שאר אחיו לפטור חלקו מירושת אביו בעבור סך מה כאשר היה סבור שלא היו הנכסים מרובים כאשר היו וכן אמרו לו אחיו שלא היו הנכסים מרובין חלק קי״ב סימן א׳אשר שאל ידיד על אודות ראובן שנתחייב מעות לשמעון ונשבע לפורעם בעיר פלוני אשר דר שם שמעון וביום פלוני. (א) טרם הגיע אותו יום אירע אונס ידוע לרבים אשר מחמתו הוצרך חלק קי״ג סימן א׳האצילים אחינו יושבי גליל העליון שלום רב הנה אמת כי בא אלי זה הר' נתן יצ"ו (א) וקיבל עליכם באמרו היותכם מבקשים להשיג גבול עולם אשר גבלו ראשונים על דבר בית הכנסת חלק קי״ד סימן א׳אשר שאלת להודיעך דעתי הקצרה בענין האשה שאבדה כתובתה אם יכולין היורשים לדחותה באשר אין שטר כתובה יוצא מתחת ידה. הנה לא בארת יפה טענת היורשים אם טוענים פרוע או אם חלק קט״ו סימן א׳החכם יודע פשר. וכותב אמרי יושר. ידיד נפשי הוותיק הר"ר אשר הנני נוטה אליך כנהר שלום ועל דבר הנהר המתהוה מחמת ירידת גשמים ובהעצר הגשמים יכזבו מימיו ונהר יחרב ויבש חלק קט״ז סימן א׳נדרשתי לחוות דעי על אודות הר' יוסף חתנו של הר"ר אהרן מושק"ט יצ"ו. באמרם כי רבי יוסף הנ"ז מסרב לחדש כתובת אשתו אשר נאבדה (א) במרפור"ק ואף כי הר' יוסף הנ"ז מודה ש חלק קט״ז סימן ב׳והרי לך שפסק דמקבלין עדות שלא בפני בעל דין וצריך לומר לכל מבין שבא הפסק לומר שהעדים יעידו בפני בית דין על החזקה ויכתבו לו שטר על זה כמו שאומר שטען שאבד שטרא כשכ חלק קי״ז סימן א׳כי יתן כפיר קולו ממעונתו ויעירני כאיש אשר יעיר משנתו אליו אקרא לשלום כי שלם הוא ושלמה משנתו האלוף ראש ישיבה שתורתו אמונתו מהר"ר יצחק אליבורנ"א יצ"ו אשתקד קבלתי חלק קי״ז סימן ב׳ועתה יש לתמוה על דבריו דמה ענין זה למקדיש בעל מום למזבח דמדמהו ולא דמי כלל אלא ודאי קרא קדריש דס"ל דלהכי סמיך לא תזבח הכא דאלעיל קאי דכתיב לא תטע לך אשרה וגומר חלק קי״ח סימן א׳שאלה ראובן היה דר בנהרדעא ושמה היה לו חנות כנהוג בינינו להלות לכותים בנשך לאחר ימים עתק דירתו משמה והושי' שמה שמעון והניח נכסיו ביד שמעון ושיתן לו סך פלו' לככר חלק קי״ח סימן ב׳שאלה עוד על זאת משיב שראובן הוא פושע עד עשרים דוקטי ורוצה לקבל שבועה כדין מודה מקצת וכו'. ורצונו בזה בעבור המאה דוקטי שחייב לו ראובן באמרו כי בינו ולבינו נתרצה חלק קי״ח סימן ג׳שאלה לשמעון יש כתיבת יד מראובן משיעבודי' וכתיבתו נכרת לכל אכן שמו לא נחתם עליו אם יקרא כתיבת יד ואם אית ליה למשתעי דינא בהדיא. שאלה ראובן היה לו נכסיו ביד שמעון חלק קי״ח סימן ד׳הרי לך בהדיא שפסק רבינו אשר כדברי רבינו יעקב וכבר הוכחתי למעלה מתוך דברי הר"ם דבכהאי גוונא חשיב כמו מציאה לגבי שמעון מקל וחומר דמכר בקרקע שהיה על המצר שלו. ועוד חלק קי״ח סימן ה׳ועוד דפשיטא דמה שאמר ראובן לשמעון שאם יתן לו מאה ועשרים דוקט"י במעות מזומנים שהיה בדעתו שיתנם לו במעות מנויות ולא שינכה לו המאה דוקט"י אשר לא הודה לו בהם וגם יש חלק קי״ט סימן א׳מרבה המשרה בקי בחדרי התורה הותיק ידיד נפשי הח"ר שמואל מדלי"ן יצ"ו שלום רב אם אמרתי להתנצל על אשר אחרתי עד עתה להשיב לך תשובה מאשר כתבת אלי זה ימים לא אוכל להמלט חלק ק״כ סימן א׳על אודות ראובן ושמעון בנו שנתחייבו ללוי בסך ידוע מחמת חובותיו אשר היו מתעסקים בהם ושמו עליהם מה שחשבו שיעלו החובות קרן וריבית עד זמן מה וזקפוהו עליהם במלוה לפרו חלק ק״כ סימן ב׳משמע בהדיא שכל החוב מוטל לפרוע על כל אחד מהם ואם היכא שפרע שמעון כל סך החוב פשיטא שיש לנו לומר שבשביל יהודה פרע גם כן ואין לו ללוי על יהודה כלום (ב) ועוד שהרי ד חלק ק״כ סימן ג׳ועוד דהכא איכא רגלים לדבר טובא ששמעון פרע בשביל יהודא חדא שפרע בצמצום הסך שהיה בשטר לא פחות ולא יותר. ועוד שהרי על שמעון היה מוטל החוב לפרוע ולא על יהודה כמו שכ חלק קכ״א סימן א׳ברוך אתה לשמים אתה הוא הוותיק והגביר ידיד נפשי איש בריתי הר"ר מתתיה ראיזא"ן יצ"ו כי תלך בדרך טובים רבותינו ז"ל אשר כמה וכמה חשו לעגונא דאיתתא וכמה קולות הקילו ב חלק קכ״א סימן ב׳אמנם נראה לע"ד דבכל מקום שהדבר מוכיח שאין הגוי מתכוין לא להתיר ולא להעיד דודאי מיקרא מסיח לפי תומו ושריא איתתא כדמשמע התם בהדיא דעד כאן לא פליג רבי יוחנן עלה דר חלק קכ״א סימן ג׳ועוד דשמא דוקא בסימנים הוא דקאמר הכי וכו' עד והיכא שאין נחבל בפנים ודאי נראה הדבר פשוט שיוכלו להתירו אפי' אחר כמה ימים אפילו הוא אמת דהיכא שנחבל בפרצוף אין מעיד חלק קכ״ב סימן א׳ראיתי מגילה והיא כתובה פנים פני צפונה תשואות חן חן לה מרוב אונים הייתה לי עדנה ואדוני זקן שקנה חכמה דרש וכתב כתובה ולא חתימה לא חתום שמיה אמגילתא וקיים אורייתא חלק קכ״ב סימן ב׳ולפי הנראה לע"ד לא יתכן לומר דהאי אין דובקין הוי בלא שום קלף ומטלית והשתא הוי לא זו אף זו וגם אתי שפיר הלשון דאין דובקין בדבק כלומר בדבק בלא שום כח אחר וכן אין חלק קכ״ב סימן ג׳מדפירש ההיא דדובקים בדבק דהיינו ע"י קלף או מטלית אם כן ע"כ ההיא דברייתא נמי איירי על ידי קלף או מטלית דאי לא תימא הכי מה לו לרבינו ברוך לשנות פי' דדובקין דירושל חלק קכ״ג סימן א׳ילמדינו רבינו על ראובן שהוא דר בבבל ושם היו שתי בתי כנסיות אחת בבית ראובן הנזכר ואחרת בבית בע"ה אחר כי היו דרים שם עם משתי לשונות ומשני מנהגים וכל אנשי מנהג אחד חלק קכ״ד סימן א׳האצילים ראשי קהילות קודש שאבויי"א ובראשם מחו' הר' מרדכי טיו"ן יצ"ו ובנו הרב ר' אברהם טיו"ן יצ"ו הגד הוגד אלי כי קצת אנשים מכם יעלה על לבם לחייב גיסתי מרת רחל תמ חלק קכ״ד סימן ב׳ועוד שהרי לאחר כך כתב עוד רבינו שמואל וזה לשונו אבל אנדיסקי ממונים של מלך הרגילים לגבות מכל בית ובית איש איש עד שיעלה החשבון למס הקצוב ושכחוהו לזה או לא רצו לשא חלק קכ״ה סימן א׳על אודות ראובן שתובע משמעון הבחור ק"ק "ניסא על שלשה משכנות שנתן לו כי טל י"ט באנו אבא בקצרה ואומר כי נראה לע"ד שמאחר שמודה שמעון שהיה רוצה להשתמש במשכונות ראובן חלק קכ״ה סימן ב׳ועוד דבדין עשה שמעון שתופס משכונו' ראובן חלף משכנותיו מאחר שלא נתרצ' הכותי להחליף משכונו' שמעון במשכון ראובן ולא מבעיא לדברי רבינו תם דמפרש ההיא דפר האומנים דשב חלק קכ״ו סימן א׳ראשונה על אשר כתב ידידי דמסור והאומר אלך ואמסו' משפט א' להם ודייק לה מדנקט מסור פסול ולא מבעיא מוסר וכו' על הדיוק איני חולק דהכי (א) מסתברא אמנם על אשר החלטת דמ חלק קכ״ו סימן ב׳ועוד שכתב המרדכי בפ' זה בורר וז"ל והמקבלים בתקנה לתת מס ושוב נודע שעברו כשרים לעדות ולשבועה דכיון דבשעת קבלת השבועה אפשר דלא הי' דעתם לעבור אע"פ שאחר מכאן עברו חלק קכ״ו סימן ג׳והנה אין בידי פירו' מסנהדרין לראות בו מה שפי' רש"י גבי הא דאמר רבא דבעינן עד חמס ועל לשון ר' משה בענין קדשה במשכון (ג) כתבת כי דיחתיך בגילא דחיטתא לדידי דמיא ככ חלק קכ״ז סימן א׳קרובי הר' עזריאל בזלא וקרובי הר' יצחק לאנ"ש והר' בונפו"ש קיי"שקש יצ"ו שלום הנה גדולה עליכ' צעקת נכדתי בל"יאונא תמ"א אלמנת הר' אברהם בונפו"ש נ"ע באמר' כי תבקשו ל חלק קכ״ח סימן א׳אילת אהבים. גדול בתורה ובמעשים טובים. מזהיר כזוהר הרקיע וכוכבים דברי חזוק ערבים ולי מה יקרו הטיבו כל אשר דברו אתה הוא הנעלם לשם ולתהלה אחי ידיד נפשי הח"ר שמואל חלק קכ״ח סימן ב׳ועוד שהרי העיד הסמ"ק וכן עמא דבר לשנות הקהל אפילו לדבר הרשות ולא יהא אלא הלכה רופפת שבכיוצא בזה כתב רבי פרץ במקום אחר שיש להלוך אחרהמנהג ואף אם המאור מתרבה ומדל חלק קכ״ט סימן א׳אחרי מי רודף מלך ישראל אחר פרעוש אחד אשר אין בו דעת לשאול אחר הקורא קריא' משובשת והוא לא קלקל פנים שהתור' נדרשת דרוש כי לך נאה לדרוש ואני כסיל אולת יפרוש אך רוח חלק קכ״ט סימן ב׳ועוד נבהלתי מאי מספקא לך בהא שהרי כל המתלאות שכתבת להאמינה מעידות על הרצון ולא האונס ומאיזה צד נאמר שתהא אשה נאמנת לומר אנסת אותי בלא שום ראיה ומנין ובלא שום אמ חלק קכ״ט סימן ג׳ועוד דמתוך ההיא דסנהדרין גופא יש להוכיח דאין לחלק בין אומדנ' דשמעון בן שטח אע"ג דהוי אומדנא רבה לשאר אומדנ' דאי אתמר לחלק אם כן מאי קאמר התם כמאן כרבי אחא וכו' חלק ק״ל סימן א׳על דבר הספר תורה אשר כתב בו שלשה אותיות מתיבת בת חמש חוץ לדף היה נראה לע"ד שאין לפוסלו בשביל כך חדא מדלא קא חשיב ליה בהדיה עשרים דברים המעכבים דאין סברא לומר שי חלק קל״א סימן א׳ואשר שאלת בראובן ששלח את שמעון בשכירות לעיר זניזיי"א לעשות שליחות ושכב בחדר עם שאר אנשים נכבדים ובאו גנבים שודדי לילה וגנבו לג' מהם בגדים עם כיסם ולשמעון היו לו חלק קל״ב סימן א׳על אודות ראובן שפזר מעותיו לעשות תנאים עם צבור אחד ועם אדוני העיר להחזיק שם חנות ולהלוות ולא הלך שם לדור ונתעכב כמו ד' שנים. ויהי היום וילך שמעון אל הצבור ההוא חלק קל״ב סימן ב׳ועוד דמי יימר דמשכח ארעא לזבוני והלא פי' רבי יצחק בפרק איזהו נשך דמוכר קרקעותיו חשיב כמו גזים. ועוד דנימא להו ר' אבא לא מצינו דאטרח לחזור אחר מוכרי שדות וכ"ש דצ חלק קל״ב סימן ג׳ועוד פשיטא דגרע הא מההיא דעני המהפך בחררה משום דהוי כמו יורד לאומנותו ושייך למימר ביה קא פסקת לחיותאי כדכתבו התוספות בפ"ב דב"ב (שם) וזה לשונו והא שמעתי לא קשה א חלק קל״ג סימן א׳את מי נועצת ויבינך ילמד באורח משפט יודיעך דרך תבונות והרי חסר לפניך חסרון לא יוכל להמנות וכל יקר ראתה עיניך ומאחר שכן גזירת ענותיך למלאות מצותיך יצאתי לקראתיך ב חלק קל״ג סימן ב׳ועוד יש להביא ראיה לפי הנלע"ד מההיא שטרא דהוה כתוב שית מאה וחד זוזא וכו' בב"ב פרק גט פשוט (בבא בתרא דף קסו) וע"כ וחד זוזא גרסי' ולא שית מאה וחד זוזי דאם כן מאי חלק קל״ג סימן ג׳ועוד בר מן דין ובר מן דין נראה לע"ד דאפילו אונס לא חשיב בכה"ג מאחר שראובן לא כפה שמעון ליתן לו מעות אלא שלא היה רוצה לטרוח בעבורו אם לא יתן לו. ולא דמי להא דתלו חלק קל״ג סימן ד׳ועוד דקשיא לי דאם כן נחשביה במתני' בפרק הזהב (בבא מציעא דף נה) בהדי אינון חומשי' דקתני שם ה' חומשין כו' האוכל תרומה ותרומת מעשר כו' לכן בקשתי לשלוח לי אותה נוסח חלק קל״ג סימן ה׳עוד אשאלך והודיעני לדברי ר"ת שנחלק על ר' שלמה גבי ריחא מילתא היא ואומר דפלוגתא דאביי ורבא בפרק בתרא דע"ז (דף סו) גבי בת תיוהא לא שייכא בפלוגתא דרב ולוי בפרק כיצ חלק קל״ד סימן א׳ראשונה שהקשה לך על דברי רבינו משה בפרק ראשון דהפלאה שכתב וז"ל שנשבע על אחת מד' מחלקות אילו והחליף כגון שנשבע שלא יאכל ואוכל או שאכלתי ולא אכל הרי זה שבועת שקר ו חלק קל״ד סימן ב׳ועוד הוקשה אלי איך הוה בעי למימר דר' יוחנן סבירא ליה כההיא דר' יודא דאין לוקה וכו' עד והא לר"י ולקי בכל לאו הניתק לעשה כו' עד כדפירש רש"י פרק שלוח הקן (דף קמא) חלק קל״ה סימן א׳שאלה ראובן נטען מלאה אשת שמעון שבא עליה בעוד היא א"א ואח"כ גירשה שמעון. והלך יעקב אבי ראובן והשביע את ראובן בנו שלא ישא את לאה הנ"ל. ובין כך יצא קול איך שראובן חלק קל״ו סימן א׳ועל דבר השאלה אשר נשאלה מאבינו"ן אחרי כי לפי הנראה לע"ד יובן מתוכה כי הנושה הראשון שהלוה מתחילה לקהל ירושלים כותי היה אם כן אין על הישראל שקנה הפנשיאו"ן מן הכות חלק קל״ז סימן א׳ועל קושיית (א) האיילונית אשר תליתי דעת המיימון והסמ"ג דמפרשי' הא דקאמר האי תנא סבר לה כר' מאיר בחדא דהיינו באיילונית דאין לה קנס ופליג עלה בחדא בקטנה דיש לה קנס חלק קל״ז סימן ב׳ועוד שהקשו עליו על המיימון פוסקים אחרונים קושיא זו ולא תרצוה לא יאמר בה דברים ברורים כ"כ שלא ימצא בע"ד פתחון פה לחלוק דאפשר בא בעל אבי העזר ולא תרצה הגהות ולא ת חלק קל״ז סימן ג׳ולפי הנראה לע"ד יש לתלותו במה שכתבתי ואשר הקשה מר מה עניין רבי מאיר לזה וסתר מה שכתבתי דמכ"ש דקטנה שמעינן ליה לר' מאיר באיילונית משום דאכתי לא ידע טעמא דרבי מאי חלק קל״ח סימן א׳ועל ענין איסור יבמה לשוק שכתבתי שהוא דוחה כרת דאשת אח כתב מר דלאו איסור יבמה לשוק דחי ליה אלא מצות יבום הוא ולא חדא מילתא נינהו אלא שתי שמות יש להם. ולע"ד נראה חלק קל״ח סימן ב׳והנה דמתמ' מר שכתבתי דא"כ יהיה הספר מקוחפ ועיקר התרוץ חסר בו. ונראה מתוך דבריו שהבין אותו דאלשון התלמוד קאמינא ועל זה נבהלתי שהרי בהדיא כתבתי שאם כן תהא הלכה זו חלק קל״ט סימן א׳הנה אמת כי באו לפני הח"ר משה חפץ מצד אחד והח"ר שמעיה מצד אחד על דבר הריב אשר ביניהם וז"ל שהח"ר משה חפץ הנ"ל היה תובע להח"ר הירץ כ"ה דוקא"ט מצד ירושת אביו שיתחיי חלק קל״ט סימן ב׳ועוד שהרי הפוסקים האחרונים כגון רבי מאיר וכן רבינו אשר הסכימו לדברי רבי אלפס. וגם פסק בטור חושן משפט דאפילו בית דין טוענין ליורש שמא פרע אביו בכה"ג דהוציא עליו חלק ק״מ סימן א׳סלת נקייה. מבני עלייה. הוותיק ידיד נפשי הח"ר שמואל אייגרא יצ"ו שלום רב באשר לי מעט שעת הכושר אמרתי להשיב בקצרה על שאילותך ששאל לי ימים. ראשונה על הנוהגים להצריך חלק ק״מ סימן ב׳ועוד דפשיטא דלא מיקרי נושא שתי נשים אלא כשהראשונה מותרת לו אבל כשהיא אסורה עליו כגון זו שזינתה כמה וכמה פעמים כיון שהמירה ונשתקעה בכותים פשיטא דאין זו אשתו לעני חלק ק״מ סימן ג׳ואשר שאלת אי מהני נר' לע"ד דודאי לדברי רבי שלמה שפירש בשילהי האשה שלום (יבמות דף קיח) הא דאיבעיא לו התם מהו לזכו' גט לאשה במקו' קטטה. וכן במקום יבום שהספק הוא ה חלק ק״מ סימן ד׳וכן יש לפרש גם כן מה שכתב בספר האגודה וז"ל פעם אחת אמרתי למומר לזכות גט לאשתו שהיתה במקום רחוק ואמרו לי רבותיי כן אשר יפה עשיתי עכ"ל כמו כן אפשר לפרשו שמשום שהי חלק ק״מ סימן ה׳וגם רבינו משה מיימון כתב בפר"ק דהלכות עבדים דאם אומר בהדיא זכו בגט שחרור זה לעבדו שמיד שזכו בו יצא לחירות. דאם כן ה"ה לנדון הזה אם נאמר דזכות הוא לה כיון שהמירה חלק קמ״א סימן א׳אשר הוקשה לך בהמ"ג במצות חמץ גבי הפקר פחות מג' דקאמר דמן התורה מהני ומשמע אפי' ביחיד שהוא בא לתרץ היאך מועיל הביטול שלנו מטעם הפקר והלא אנו מבטלים בינינו לבין ע חלק קמ״ב סימן א׳ואשר שאלת על אודות האשה שילדה זכר אחרי הפילה נפל בתוך ח' שבוע' לבעילתה ושאלת את הנשים אשר היו שם והעידו איך נפל השפיר לבור והושם אח"כ בספל מלא מים ולא הבחינו בו חלק קמ״ג סימן א׳ערבים עלי דברי דודי הנחמדי' מזהב וכסף דברי פי חכם חן ידיד נפשי הח"ר יוסף קבלתי כתבך ולאהבתך פונה אני מכל עסק ואמנם בדרך קצרה. ולחכימא דכוותך ברמיזא ומעט הערה. א חלק קמ״ד סימן א׳אני הצעיר נשאלתי על אודות ראובן שהיו לו שני בנים אחד בכור ואחד פשוט ומת הבכור בחיי אביו והיה בעת ההספד ויבך אותו אביו והיה אומר אוי לי על בני בכורי וגם היה מוחז חלק קמ״ה סימן א׳מאיר עיני חכמים נמשל לככבים דמי לבר אלקין במעשים טובים הוותיק ידיד נפשי הח"ר חיים חדר יצ"ו שלום רב יען נכספת לדעתי הקצרה בענין מילת הקטן אשר חלה חולי של סכנה ול חלק קמ״ו סימן א׳עד מתי אתה פוסח ועם האמת תתוכח. ומושכות כסיל תפתח בדברים שאין בהם לא טעם ולא ריח. שפת אמת תכון לעד עד בלתי שמים עד בלי ירח ושקר אין לו רגלים דליו ממנו כמפסח. אם חלק קמ״ז סימן א׳אהובי עמיתי הח"ר בנימן יצ"ו שלום רב האם עיני לא ראתך אמנם לשמע אזן שמעתיך הולך בדרך טובים ויודע תורה ולכן נפלאתי עליך בשמעי דברי משארך הת"ר יעקב טוקא יצ"ו אשר כ חלק קמ״ח סימן א׳חמד בחורים ידיד נפשי הנחמד ר' שמואל ברזיגל"ה יצ"ו שלום על דבר הקפ"א אשר התירו המתירים לקבוע אשטרילג"א או קורדל"א תחת האציל ולזה כתבת שלועזי' עליהם חשובים הלועזי חלק קמ״ט סימן א׳דעת שומע ומשמיע. יום ליום יביע. ולילה אמר הור"ה גבר הוקם על ופועל ידיו אמונה. על העליונה. ולא יחטיא השערה. אל הזקנים מגלה פנים בתורה. כהלכה ערוכה בכל ושמורה. תו חלק ק״נ סימן א׳ועל ששנינו בפרק י' דמסכת תרומה דג טמא שכבשו עם דג טהור אסור וכו'. ומחלק עלה בירושלמי בין כבשו זה עם זה לכבשו בזה אחר זה ודוקא בזה אחר זה אסור וקשיא לך דהא קיימא חלק קנ״א סימן א׳ואשר הקשית על (א) מה שכתב הר"ם שאם היו זיתי תרומה פצועים וזיתי חולין שלמים שהן מותרים. ואמרת שהמשנה היא בהפך דע לך כי הצעה של משנה אשר לפני היא ממש כדברי הר"ם ו חלק קנ״ב סימן א׳ואשר שאלת בראובן ששלח מעות לשמעון לקנות לו חטין וכן עשה שמעון ושם החטים בבית אחד מבתי העיר אשר היה דר שם ועמד שם זמן מה. ובשלוח ראובן אחרי החטין נמצאו נרקבים מח חלק קנ״ג סימן א׳על (א) דבר ריב אשר נפל בין ראובן לשמעון על דבר ספר אשר נלקח באלכסנדריא בעלילת מכס מיד שמעון שלוחו של ראובן כמבואר לעיל בטענות. והנה ראובן טוען ששמעון נעשה עליו חלק קנ״ה סימן א׳בקי בחדרי תורה. ועליו תופע נהורה. הוותיק ידיד נפשי ה"חר יצחק מורגיי"ש יצ"ו שלום. ע"ד המקוה אשר שאלת האם יפסל מחמת הקילוח אשר הוא מקלח לחוץ מצד אחד מאחר שלפעמים חלק קנ״ו סימן א׳הנה אמת כי זה הגע ממרת מנטו"א אשר ביד ר' דוד מרחשו"ן השליח הלז נעשה בשני בשבת ועשרים יום לירח מרחשון שנת רל"א לפ"ק וחתום עליו יהושע בר מנחם ושמואל בר' אברהם נעש חלק קנ״ז סימן א׳הגביר והוותיק ידיד נפשי הח"ר ברוך י"ץ שלום. בהיות לי מעט שעת הכושר וגם לקיים מוצא שפתי אשר בקשתני עליו אמרתי להשיב מעט על שאילותיך אך בדרך קצרה לפי הזמן ותן לחכ חלק קנ״ח סימן א׳ואשר (א) שאלת באשה שהוזהרה מפי רופאים שלא תחוף ראשה במים האם יכולה לחוף ביין או אי חיישינן לסביך או משרי מזיא. הוה לא ראיתי שום פוסק ולא שום מפרש שידבר מזה כלל חלק קנ״ט סימן א׳אני הצעיר שבכהנים אשר בארץ העמים הנקרא חכם בכמ"ר יחיאל כהן ז"ל אשר אני שוכן בפווי"אה העירה. הנה עתה באתי על דבר אשתי בנבכי ים ועמקי שאול השאלה העמוקה לדעת על פי חלק קנ״ט סימן ב׳אשר כתבת אלי אחי על אודות הריב אשר נפל בין ק"ק מבולוניי"א יצ"ו ובין הנכבד כמ"ר יואב עמנואל יצ"ו על דבר כלי הקדש אשר עשה אחיו כמ"ר שלמה נ"ע והזקקתני להשיב לך דעת חלק ק״ס סימן א׳על דבר הגט המושב יטלו הרובים את תשובת' כי שגו ברואה פקו פליליה ואף אם באולי שיש מי שנתכוון לקנתר מכל מקום היה לו לחוש שלא לעגן בנות ישראל חנם חס ושלום כי לא נשע חלק קס״א סימן א׳אנשי אמת רודפי צדק המחזקים בתורת השם וחרדים על מצותו אוהבים משפע ומתעבים חמס ושקר שלומכון יסגא לעולה ק"ק דנוירנבער"ק ופרוויהם דהיינו היושבים סביבותיכה אלא הפעוט חלק קס״ב סימן א׳אשר הוקשה לכם בפרק הזהב (בבא מציעא דף מח) גבי פלוגתא דרב ור' יוחנן בערבון למה פי' שם רש"י וז"ל כנגדו הוא קנה אם מכירת קרקע הוא קונה כנגדו קניין גמור ואם מכירת מ חלק קס״ג סימן א׳ועל קושיותך גם אשיב בקצרה לא על דרך הדקדוק אך על דרך העברה. (א) ראשונה על אשר כתב הרמב"ם פרק חמשי דהלכות שבועות דנזיר שנשבע שלא יאכל חרצן ואכל פחות מכזית פטור ו חלק קס״ד סימן א׳למה זה תשאל לשמי איש בריתי גם איש שלומי ללחום בלחמי ובביתי אין לחם ושמלה להשיב דבר הלכה אפי' במס' כלה ואתה ידעת כולה אך ענותך סמכתני ורוח קדש' נטלתני לחוות דעי חלק קס״ה סימן א׳ועל (א) דבר המפותה לא ראיתי מקום לחלוק לשאלך כלל דהא פשיטא ופשיטא דמאחר שכבר עברו עליה ימי הנעורים ויש עדן ועדנים שיצתה לבגר א"כ אין לה בשת ולא פגם כיון שנתפתה חלק קס״ו סימן א׳הנה זעקת הח"ר זלמוני יצ"ו באה לפני על דברי ריבות וקטטות מענין אונאות דברים נתגלגלו עליו עתה בעת צרתו ראיתי דמעות העשוק ה"ר זלמוני יצ"ו ואת לוחצו העצום כאשר יד ה חלק קס״ז סימן א׳שר גדול בישראל. מופת הדור ר"ג מהר"ר ישראל גבורותיו מי ימלל. ואין גומרין בו את ההלל. לכן אבחר בדרך קצרה בלשון רחב ושפה ברורה כתב מר קבלתי עם הכנסת יום טוב של סוכ חלק קס״ח סימן א׳אליכם אישים הראשים אחינו ק"ק יושבי פייראנ"צ' יצ"ו שלום רב הגיעתני אגרתכם ע"י שלוחיכם הל"ז יום שני מחג השבועות בערב ואמת הוא חי נפשי כי מאד אני טרוד בעסקים אחרים חלק קס״ט סימן א׳האצילים ק"ק פלורנ"ץ יצ"ו שלום רב לכולכם למקטן ועד גדולן הנה אמת כי הגיע אגרת אוגרת ונחתמה בשמכם ואולם כי לא האמנתי שהמכשיל' הזאת תצא מתחת ידיכם וחלילה להם מעשות חלק ק״ע סימן א׳על דבר שמעון שאינו רוצה לצאת מיישוב ראובן אשר לו לראובן חק מהשר אשר לא יוכל שום יהודי אחר לבוא לדור בעיר אם לא בביתו של ראובן כמבואר בשאלה נראה לע"ד שאם משמעות חלק קע״א סימן א׳נא מורי שי' בקשתיך להאיר עיני על מה שאנו נוהגין להתפלל ערבית קרוב לשעה קודם תחילת שקיעת החמה ופעמים יותר וכן נוהגין בזאת העיר. ולע"ד נראה שאין יוצאין ידי ק"ש ער חלק קע״ב סימן א׳לבקשת האשה ההגונה אשר ישבה עגונה. זה כמה ימים ושנים בשריותא דא אמינא להראות פנים. ויסתיים בקטנים. אחרי נפתח באדוני אבי יצ"ו תפארת הרבנים והוא כי הנראה לע"ד דבר חלק קע״ד סימן א׳איש תבונות יושר פשר דבר דבור על אופניו חסיד ועניו מתלמידיו של הלל הלל בן שחר נבחר שבעדה. לתורה ולתעודה. חתום תורה בלמודים. להביא מעשה חדודים. מן השרידים אשר קרא חלק קע״ה סימן א׳ודשאיל מר שאלתא אני דלא גמירנא צורתא דשמעתתא דבעי' צלותא בענין מאן דקרי באורייתא מטבותיה דמר אמינ' בה מילת' דתלי בפלוגת' דרברבת'. שהרי מצאתי כתוב בשם בנו של רבי חלק קע״ו סימן א׳ועל ברית מילה שנראה תוך חג הסוכות ויש שהיו רוצים לדמות האכילה (א) שעושין מפירות אצל היולדת לסעודת חתן שהותרה חוץ לסוכה לע"ד אין נראה לדמותו ורואה אני דברי האומר חלק קע״ז סימן א׳רבנא דעמיה. ונהור' שרי עמיה אהובי האלוף מהר"ר אברהם יצ"ו ושלום. הנה אמת כי נתבקשתי זה לי קצת ימים לכתוב דעתי על (א) אודות ההסכמות אשר עשו מקצת אנשי לומבר"דיאה ש חלק קע״ז סימן ב׳על דבר הריב אשר נפל בין החכמים (א) הרופאים אשר נשתתפו לזמן ידוע וכתוב בספר והעד עדים וגם נשבע איש על אחיו בשבועות התורה בנקיטת חפץ ביד ונהגו בשתוף ההוא זמן מה ו חלק קע״ט סימן א׳על אשר נתעצמו לדין הוותיק ה"ר ברוך יצ"ו מצד אחד תובע בשם אמו נ"ע ואחיו מהר"ר אליה מכמ"ר אברהם דמ"ייל והנחמד הר' אליה בן כמ"ר אברהם הנ"ל כמו מורשה אביו וקבלו עלי חלק קפ״א סימן א׳ועל דבר הדלקת נרות של חנוכה אשר כתב לי הוותיק הר' ברוך יצ"ו משמך לכתוב לך מה שאמרתי לך אשתקד לשנות סדר הדלקת ליל שני מליל ראשון אני לא כך אמרתי דלמה ישנה וזה הו חלק קפ״ב סימן א׳על כי עגמה נפשי על עגון מרת דבור' אשת ר' דוד נ"ע המכונ' טובל"א ולפי אשר ראיתי במכתב אשלי רברבי נתעגנה זה כמה שנים על לא חמס בכפה והנה עתה נתקו מוסרות העגון לפי חלק קפ״ג סימן א׳על אשר טען שמעון שמה שנתן לגיסתו אשת אחיו יותר על כתובתה שבאונס נתן מפני שראובן אחיה גזם אותו להביאו בערכאות כותים כמבואר בתוך השאלה דלעיל לע"ד נראה שאין בטענות חלק קפ״ד סימן א׳איש ישר ונאמן הותיק ידיד נפשי הח"ר קפמן שלום. קבלתי כתבך אתמול קרוב לכ"א שעות והנה סרתי למשמעתך לחוות דעתי הקצרה ולהיותי פורש מים המבוכות והטרדות אשר אנו עומדין חלק קפ״ד סימן ב׳ראיתי דברי הרבנים הראשונים והאחרונים והנה דבריהם שוים ומכוונים כי זה רבי אהרן ריסקי"א יצ"ו נרדף על לא חמס בכפו והדברים פשוטים אפילו לתנוקת של בית רבן דאין בדברי חלק קפ״ה סימן א׳ועל דבר אליקום המכונה גיצלק דאתפקרא ברבותינו שבאשכנז והעיז פניו במעמד' ולפני הר"ר מאיר צבי והר"ר ברוך היושב באופלהי"ן ואומר להם שאל יחשבו שבא ע"י גזירתם כי אינו חלק קפ״ו סימן א׳ועל דבר הארבע מאות זהובים אשר תובעים ק"ק אולמ"א מן הר"ר שמואל שפיר"א יצ"ו צריך אני מאד לקצר כי השליח מהר לבא מניס"א כמו יום אחד ממה ששערתיו. ומ"מ כאשר נראים הדב חלק קפ״ז סימן א׳על אודות הריב אשר נפל בין האצילים ראשי ק"ק מנטוב"א יצ"ו מצד אחד ובין רבי יעקב דספ"ורנא יצ"ו בין כמ"ר ליאו"ן חסדאי נ"ע מצד אחר שהיה המורשה הנזכר תובע מראשי הקהל חלק קפ״ט סימן א׳על אודות ראובן (א) בן יעקב שהיה דר עם אביו בביתו והיה כל עשקם ביחד הן מאכילה ושתיה הן מעסק חובותיהם הן משאר רווחים הכל היה בשותפות ויהי היום מתה לאה אמו אשת יעק חלק ק״צ סימן א׳על דבר הריב אשר נפל בין מהר"ר אהרן יונה יצ"ו והר' יעקב עברלין יצ"ו בענין הצדקה מק"ק אייגר"א יצ"ו אשר נתמנה עליה מהר"ר אהרן יונה הנ"ל ע"פ מה"ר נתן ז"ל עם חביריו חלק קצ״א סימן א׳יראת ה' אוצרו ותרד על דברו. המקום יהא בעזרו. האלוף מהר"ר שלמה יצ"ו שלומך יגדל. אל נא תשת עלי חטאת על כי אחרתי לענו' לך על דבר המכס כי אמת הוא שלא ידעתי מי ומי ה חלק קצ״א סימן ב׳נודה לאל יתברך שמו אשר נתן לנו כח ועזר לסיים הספר הנכבד הזה וכשם שזכינו בהשלמתו. כן נזכה לעשות ולהדפיס ספרים הרבה אין קץ. להרביץ תורה בישראל. וברוך הנותן ליעף כ חלק קצ״א סימן ג׳שירים יסד האלוף מהר"ר חייא יזיי"א לתפארת גדולות מעשי המחבר זצ"ל ורב התועלת ישיגו ההוגים בו חלק קצ״א סימן ל״והלא על שור בנות צעדה לעויין בו ולשוריהו:חלק קצ״ב סימן א׳שרי אלפי' ושרי מאות שרי צבאות ישראל הר"ר מסי"ר ליאון וידיד נפשי הח"ר שמואל שלום רב. ראה ראיתי את דבריכם ועליהם אשיב לקצרה לשני טעמים. ראשונה כי כבר כתבתם די המל חלק קצ״ג סימן א׳על אשר כתבתי דמדהזכיר הסמ"ג ערקת' דמסאנא משמע שפירש' דבמתכוין להעביר על דת. ואני הרבה תמהתי מאי אתמוה קא מתמה מרומה היתה כוונתו בזה דהא דבר פשוט הוא דאפי' אביי חלק קצ״ג סימן ב׳ועוד דאפי' לר' יודא יש לפוטרו בקרקע שאינה שלו והשתא אתי שפיר דלא מצי למינקט שאר איסור דהתם לא שייך לחלק משום מלאכה שאינו צריכה לגופה או משום דבר שאין מתכוין אלא חלק קצ״ג סימן ג׳ועוד דפשיטא שאין בדבר זה ממש ושרי לי מרי שהרי אין דרך האמורא כלל להשמיענו חדוש מתוך דיוק אלא משמע כוונתו בהדיא ואפי' בדברי התנא דוחק גדול הוא לומר כך אבל לדברי חלק קצ״ג סימן ד׳ולא עוד אלא שאני אומר דלאותו דעת הכותב בסמ"ק גרע ההיא דקוקאי מחק ע"ז מאחר שהוא מעשה המותר בשאר ימות השנה להשאיל להם הני קוקאי אלא שביום אד שלהם היו מתכונים לחק חלק קצ״ג סימן ה׳ואשר תמה מר על דברי מההיא דאזדא רבא לטעמיה וגם אביי דפליג ארבא בשינוייא דהנאת עצמו. שאני מודה דבצנעה יעבור בשאר עבירות לעבור על דת נראה די"ל דלאביי שרי בצנעא בכ חלק קצ״ג סימן ו׳ועוד (ב) כתבת דס"ל לסמ"ג דהלכה כאביי נגד רבא בהא ואפי' הכי לא חשיב ליה בהדי' יעל קג"ם כיון דלא אפליג' אליבא דנפשייהו וברם כי אין נר' דהסמ"ג ירד לאות' סברא לומר חלק קצ״ג סימן ז׳ועוד נלע"ד דדוחק הוא לומר שיתרץ אביי אליבא דרבנן ורבא אליבא דר' ישמעאל ולא יפרש התלמוד וגם כי לעניית דעתי אין נראה סברא כלל לומר דמשום דבפרהסיא אסור בכל עניין ש חלק קצ״ג סימן ח׳ועוד דנ"מ לעלמא וכו' לא משמע ליה הכי דקאמר ופשט ליה מדתניא וכו' משמע דלא הוה פשיט ליה אלא מכח הברייתא ויפה דקדק מר על שקלא וטריא דתוס' דסנהדרין. ולע"ד נרא' לייש חלק קצ״ד סימן א׳אף כי פני הדור כחלמיש עז וקשה. ואיש הישר בעיניו יעשה. להרים יד בתורת משה. למען הדין והמשפט לא אחשה: על אודות ר' אשר כ"ץ י"ץ אשר גדלה צעקתו לפני על כל הנעשה לו ב חלק קצ״ה סימן א׳מעין המתגבר ילוחם ומתעבר במלחמת' של תור' בגבור' ולא בשתי על הכרתי ועל הפלתי אמר לחכמ' אחותי ומודע יקרא לבינה בדק בקינה ויחפש בנרות בזבז אוצרות בשני בצורת להבין חלק קצ״ו סימן א׳ועל אודות ראובן (א) שהיה מסרב מלפרוע הטלתו כאשר שתו עליו ראשי הקהל ויהי כדברם אליו יום יום ולא שמע אליהם כפהו שמעון על פי השופט ומתיך כך נתקוטטו זה על זה ואמר ר חלק קצ״ז סימן א׳ואשר נסתפק אם יש לדון על שטר עע"ז בדיני עע"ז באותו שער או לא כגון לענין בעל השטר על התחתונה שכתבת שדיניהם בהפך וכמו כן טען ראובן טענה זו: ולעניית דעתי נראה דבר