שו״ת מהרי״ק · חלק קל״ד סימן ב׳

ועוד הוקשה אלי איך הוה בעי למימר דר' יוחנן סבירא ליה כההיא דר' יודא דאין לוקה וכו' עד והא לר"י ולקי בכל לאו הניתק לעשה כו' עד כדפירש רש"י פרק שלוח הקן (דף קמא) גבי זה הכלל כו' עד ופירש שם רש"י אי לאו קיימו תו' תוך כדי דבור למאן דתנא קיימו ולא קיימו ור"י הוא דא"ל לתנא תני קיימו ולא קיימו עכ"ל ראשונה נבהלתי על כתבך דרבי יוחנן דתני קיימו ולא קיימו דאדרבה ר' יוחנן הוא דאומר ליה לתנא תני בטלו ולא בטלו ואזיל לטעמיה דס"ל דהתראת ספק שמי' התראה כדאית' התם בהדיא וגמרא איעקר לך או טעות סופר הוא בספרך. ואם באת להקשות היכי בעי למימר דר"ל ס"ל כי ההיא דר' יודא כו' כמו שהקשית לר"י לפי שיטתי המוחלפת פשיטא דלא קשה כלל דודאי ר"ל דהוה תני קיימו ולא קיימו היינו דס"ל כמ"ד התראת ספק לא שמיה התרא' ולהכי צריך הוא לשנות קיימו ולא קיימו כדאיתא התם בהדיא א"ל ר' יוחנן לתנא תני בטלו ולא בטלו ור"ל אומר קיימו ולא קיימו כדאיתא התם במאי קא מפלגי בהתרא' ספק קא מפלגי דר' יוחנן סוב' התראה ספק שמיה התרא' ור"ל סובר לא שמיה התראה ופי' שם רש"י וז"ל ור"ל סובר התראת ספק לא שמיה התראה הילכך אם היה גמר הלאו תלוי בבטול העשה לא היה לוקה עליו אלא משגרש נגמר וה"ל התראה ודאי והעשה נתק להיות תחת המלקות ולכשיבא לב"ד או יקיים או ילקה עכ"ל הרי לך בהדיא דר"ל דקתני קיימו ולא קיימו היינו משום דס"ל התראה ספק לא שמיה התראה כדפירש רש"י שם אלא שהחליף מעע שיטתו דחולין פרק שילוח הקן דאילו התם פירש שצריך שיקיימו העשה בתוך כדי דיבור לעברת הלאו וכאן לא פי' כן. וכבר האריכו התו' להכרי' כפי' דחולי' ומ"מ בין להאי פירות בין לאידך פירוש הדבר תלוי בסברת ר"ל דאית ליה התראה ספק לא שמיה התראה וא"כ לא קשה כלל מה שהקשה דהא ודאי מודה ר"ל אליבא דהאי תנא דר' יודא דהתראת ספק שמיה התראה מדהוצרך לו קרא דוהנותר כדי שלא ילקה עליו כו' אלא דס"ל כאידך תנא דר' יודא כדאיתא התם בהדיא ולא הוה מייתי ראייה ר"ל מהאי תנא אלא דס"ל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו ודלא כר' יוחנן כדפירש לעיל ואליבא דידיה הוי תני קיימו ולא קיימו ולא כדפירש אבל להאי תנא דוהנותר דס"ל דהתראה ספק שמיה התראה פשיטא דהוה תני בטלו ולא בטלו כר' יוחנן ומשום הכי לא לקי אלאו דוהנותר כל זמן שלא בטל העשה כיון דניתק לעשה דבאש תשרופו. ועל אשר חזרת והקשית על ההיא דאונס שגרש כי' אין צריך להשיב כלל כי לפי שיטתך המוחלפ' הקשית דאדרבה ר' יוחנן הוא דתני בטלו ולא בטלו ומשום הכי קאמר דבעמוד והחזיר קאי ואזיל לטעמיה: