ועל המנהג במי שיש לו תביעות ממון על חבירו וימצא ממונו ביד אחר שמעכבו על ידי שליח הקהל עד שירד עמו לדין וכתב מר ששורש הדבר לא נמצ' אלא בספר אגודה אהא דקיימ' לן כר' נתן מנין לנושה כו' מכאן נוהגין בקהילו' למי שיש לו פסק דין על חבירו שמעכב ממונו עם השליח הקהל עד כאן לשון אגודה. לעניו' דעתי נראה דאינו היא המדה ללמוד תביעה גרידתא שלא נתבררה ואין אנו יודעין אם יש לו עליו כלום כמי שיש לו בידו פסק דין אלא עיקר הדבר ושרש הוא באשירי פרק קמא דבבא קמא כתוב שם וז"ל וכן נמי מי שבא לפני בית דין ואומר יש לו תביע' על פלוני ומצאתי מנכסיו במקום ידוע ואני ירא שאם יבואו לידו יבריחם ולא אמצא מקום לגבות ממנו חובו ומבקש שיעכבו בית דין הנכסים עד שיתברר תביעותו וכן ראובן שיש לו שטר על שמעון ולא הגיע זמנו עדיין כו' הכל לפי הענין אם רואה הדיין אמתלא בדברי התובע כו' עד מצווה הדיין לעכב ממון הנתבע עד שיתברר התובע תביעתו עכ"ל:
שו״ת מהרי״ק · חלק ק״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Responsa Maharik, Warsaw 1884
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ק, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.