ואשר שאלת על אודות האשה שילדה זכר אחרי הפילה נפל בתוך ח' שבוע' לבעילתה ושאלת את הנשים אשר היו שם והעידו איך נפל השפיר לבור והושם אח"כ בספל מלא מים ולא הבחינו בו שום רקום אברי' רק ראו כמין גידים דקים מאד וכעין בשר. ויש מהם אומרים שהיה מלא מים או מוגלא הנה דבר פשוט הוא כאשר כתבת שלפי עדות הנשי' אין ראוי לחוש משום ולד וכמו שכתב רבינו משה ושאר הפוסקי'. ואע"ג שכתב בטור יורה דיעה שעכשיו אין אנו בקיאין להבחין בשפיר האם ישנו מרוקם אם לאו ויש להחמי' ליתן לה ימי טומא' לידה פשיט' דהיינו דווקא לעניין איסור נדה משום חומר' דכרת אבל שכיוצא בזה דהיינו לפטו' הבא אחריו מן הבכור' נר' לע"ד דליכא למימר הכי דאדרבה יש להעמיד אשה בחזקת שלא נפטר רחמה עדיין וגם הנפל הזה בחזקת שלא נתרקמו איבריו עדיין דהא חזקה גמורה היא זו:
שו״ת מהרי״ק · חלק קמ״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Responsa Maharik, Warsaw 1884
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ק, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.