שו״ת מהרי״ק · חלק קל״ב סימן ב׳

ועוד דמי יימר דמשכח ארעא לזבוני והלא פי' רבי יצחק בפרק איזהו נשך דמוכר קרקעותיו חשיב כמו גזים. ועוד דנימא להו ר' אבא לא מצינו דאטרח לחזור אחר מוכרי שדות וכ"ש דצורבא מדרבנן הוא הוה ואמרינן בפרק לא יחפור (בבא בתרא דף כב) דאי צורבא מדרבנן הוא אפילו לא קביע כו'. משום דלא מצי למטרח אלא ודאי פשיטא דאפילו היכא שאין ברור לו למצא במקום אחר ואפילו את"ל שימצא לא ימצא כ"א ע"י טורח אפילו הכי מקרי רשע כיון דאפשר שימצא ע"י טורח מיהא. וכן משמע מלשון התו' בפ"ק דב"מ וז"ל ואף על גב דעני המהפך בחררה נקרא רשע היינו משום דאפשר לו למטרח ולמזבן ארעא אחריתי עכ"ל הרי לך בהדיא דמשוה דאפשר ע"י טורח מיהא דנקרע רשע. ועוד בר מן דין ובר מן דין כיון דראובן טרח והוציא מעותיו באותו יישוב נלע"ד דלד"ה אין לשמעון לכנוס שם בלתי רשותו. ואפילו לפי' ר"ת שהרי הקשו התו' על דברי ר"ת בפ"ג דקדושין וז"ל דעני המנקף בראש הזית דתנן בפ' הניזקין מה שתחתיו גזל משו' דרכי שלום אע"ג דהוי מידי דהפק' התם נמי כיון שטרח בהם ונתעסק להפיל' תקנו חכמי שיהא בהם גזל עכ"ל. הרי לך דכיון דטורח איכא משום גזל מפני דרכי שלו' וכ"ש הכא טורח טוב' וכ"כ המרדכי נמי בשם אביאסף בפ"ג דקידושין וז"ל וה"מ כו' אבל דבר הפק' כו' אין נקרא רשע כו'. דהא דתנן בהניזקין עני המנקף וכו' התם משום דטורח ונוקף וסמך העני על זה. והא דאומר בפ' לא יחפו' (דף כא) האי בר מבואה וכו' ואומר מרחיק מצודת הדג מן הדג כמלא ריצת הדג התם נמי טרח לתקן בה המצודות א"נ אינו יכול למצא במקום אחר עכ"ל הרי לך דהיכא דטרח מודו כ"ע ואפילו במידי דהפקר. ואפילו ללישנא דמפרש גבי מצודות דג משוה דאינו יכול למצא במקום אחר לאו משום דפליג אסברא דטרח אלא דלא חשיב טורח פירסות המצודה. דאי לא תימא הכי היאך יתרץ ההיא דהניזקין שהקשה לעיל מיני' אלא ודאי בההיא דניקוף מודה דחשיב טורח כ"ש הכא דצריך טירחא יתירה והשתדלות רב: