שו״ת מהרי״ק · חלק ק״ד סימן ב׳

ועוד תדע דכן הוא דבכל ענין אבידה מתחייב שומר שכר מדפריך פרק הזהב (בבא מציעא דף נז נח) גבי בני העיר ששלחו כולי והא נגנבו או אבדו קתניוש"ש בגנבה ואביד' חייובי מחייב ומשני שם רבה שנגנבו בליסטי' מזויין אבידה שטבעה ספינתו בים ואי אמרת דאבידה כי האי מיפטר שומר שכר משום דלא הוי ליה לאסוקי אדעתיה שתשבר הרצועה אם כן למה דחק רבה לתרוצי אבדו שטבעה ספינתו בים ואע"ג דלשון אבדו לא משמע הכי לוקמא באבידה גמורה ובכה"ג דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה אלא ודאי פשיטא דכל ענייני אביד' מחויב שומר שכר כמו שכ' רבינו מאיר וכתבתיו לעיל אמנם אם כשלקחה רבקה אותו המעות ונתנהו בכיסה גם ביד שרה היו מעות או מטוה או שאר דברים מענין שותפו' אשר גם היא היתה שומרת בחזקת שתיהן אם כן נפטר' רבקה מאחריות דמי המטוה אשר שמה בכיסה כמו שכתבו רבי' בעלי התו' בפ' חזקת הבתים (בבא בתרא דף מג) וז"ל אמאי שמירה בבעלים היא פירו' אם התחילו לשמור שניהם יחד כו' עד כיון שהיה עמו בתחילת שמיר' בעליו קרינן ביה כו' עד ואפילו לא התחילו שניהם לשמור יחד מכל מקום האחרון פטור שהראשון היה עמו במלאכתו בשעה שהתחיל השני לשמור עכ"ל התו' פ' חזקת הבתים ולשונם גם בטו' ח"מ לפסק הלכה אלמא דבכה"ג חשיב שמירה בבעלים ופסקו כל הפוסקים דשמיר' בבעלים פטור ואשר נסתפקת מהו' גסי' שקבלה שרה לחלקה מן הריוח אם יחזרו על הקרן מאחר שלבסוף לא היה בו שום ריוח ואדרבה מכליא קרנא נלע"ד דבר פשוט הוא דכיון שחלקו הריוח בטרם שהגיע' החסרון בקרן דודאי זכתה שרה בחלקה מן הריוח דהיינו הו' גסי' הנ"ל וגדולה מזו כתב הר"ר שמואל מבונביירק אדם שמלוה לחצי ריוח שצריך להשלים מן הריוח וכו' עד אבל התנה אקח הריוח לי מתי שארצה והריוח ליטרא ולקח חצי ליטרא לחלקו ולאחר מכן נתן מס לא ישלם חסרון במה שלקח כבר אלא מה שנחסר נחסר עכ"ל וכמו כן הכא שנטלה שרה חלקה בריוח ברשות רבקה דעדיף טפי מהתנה ומה שנחסר נחסר וזה פשוט לכל מבין ושלו' מאתי הצעיר יוסף קולון בן מהר"ר שלמה זלה"ה: