שו״ת מהרי״ק · חלק קי״ז סימן א׳

כי יתן כפיר קולו ממעונתו ויעירני כאיש אשר יעיר משנתו אליו אקרא לשלום כי שלם הוא ושלמה משנתו האלוף ראש ישיבה שתורתו אמונתו מהר"ר יצחק אליבורנ"א יצ"ו אשתקד קבלתי כתבך שם מצאתי ענותנותך וחשקך בתורה כי צמאת למימי מי בורות נשברים והנה מימיך מים קדושי' מים טהורים ואולם בהיות ערבים עלי דברי דודים אציעה נא את דברי בספר נכתבין ומצורף דלגדול אין מסרבין (א) ראשונה על אשר הקשתה מדכתב המיימוני בפרק ג' דסנהדרין שהמעמיד לישראל דיין שאינו הגון עובר משום לא תקים לך מצבה וגו' ואלו בפ' קמא דסנהדרין (דף ז) אומר דעובר משום לא תטע לך אשירה וגו'. נראה לע"ד דסבירא ליה לרבי' משה דהני תרי קראי דלא תטע וגומר ולא תקי' וגומר תרווייהו מידרש לענין העמדת דיין שאינו הגון וכן קרא דלא תזבח לה' אלקיך שור ושה אשר יהיה בו מום וגומר דבתר קרא דלא תקים וגומ' דבמשנה תורה מודו כ"ע דרשי' סמוכין כדאיתא בריש יבמות (דף ד) ועוד דהני סמוכין מוכחי טובא דמה ענין להני ג' פסוקי' דלא תטע ולא תקים ולא תזבח באמצע דייני דסנהדרין דמעיקרא כתיב שופטים ושוטרים וגו' לא תטה משפט וגומ' לא תכיר פנים וגומר ולא תקח שוחד וגומר והדא כתיב הני תלתא קראי דלא תטע ולא תקים ולא תזבח ושוב חוזר לעניין דייני דכתיב בתר קרא דלא תזבח כי ימצא בקרב' באחד שעריך וגומר והוצאת את האיש ההוא או האשה ההוא אל שעריך וגומר דלב"ד קא מזהיר להמית המתחייב מיתה. וגם כי ההיא דהוצאת וגומר היינו שער בית דין בעיר שרובה גוים כדאית' בכתובו' פר' נער' (דף מה) וגם בתר הכי כתיב כי יפלא ממך דבר למשפט וגומר וגם זה שייך לענין סנהדרין כדכתיב בהדיא וקמת ועלית אל המקום וגומר ובאת אל הכהנים הלוים וגומר הרי לך דהפסיק בפרשה סנהדרין כדי לכתוב שלשה פסוקים הללו לא תטע ולא תקים ולא תזבח על כן נראה לו לרבינו משה למדרשינהו כולהו לענין מינוי הדיינים וקרא דלא תטע מזהרינן שלא להעמיד דיין שאין הגון מפני רשעו כגון שהוא מקבל שוחד ורודף שלמונים ואפילו חכם טובא כדואג ואחיתופל דהיינו דאפקיה בלשון אשרה שהוא צומח לאשמועינן דאע"ג דאית ביה צורך להצמיח דעות ולחשוב מחשבות בבאור ההלכה אפילו הכי אנן מוזהרין שלא להעמידו דייו פן יטה משפט או יקח שוחד כיון שאינו הגון ולא ירא אלקים וקרא דלא תקים וגו' מזהירנו שלא להעמיד דיין דלא גמיר דומיא דאבן דומם דמייתי בפ"ק דסנהדרין (דף ז') גבי ההיא דבי נשיאה דאוקמי דיינא דלא גמור ודריש עליה מתורגמנן דר"ל הוי אומר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם. והא דמייתי תמן מילתיה דריש לקיש דכל המעמיד דיין שאין הגון עובר משום לא תטע לך אשירה וגומר בתר ההיא דבי נשיאה דאוקמי לדיינא דלא גמר וכו' ולא מייתי קרא דלא תקים לך מצבה וגו' דמיירי בדיינא דלא גמיר כדפירשתי לעיל לדברי רבינו משה יש לומר דסבירא ליה לרבינו משה דמשום הכי מייתי קרא דלא תטע לך וגומר משום דהעמידו דיינא דלא גמיר וגם במקום תלמידי חכמים דלא יהא אלא מתורגמניה דריש לקיש הא הוה חכים טובא כדמוכח שם ומשום כן מייתו קרא דלא תטע לך משום מלתא דרב אשי דמסיק עלה דבמקו' שיש ת"ח דאיכ' עונש טפי דהוה כאלו נטע אשרה אצל מזבח שנא' אצל מזבח ה' אלקיך וגו' דהא לא מצינו למדרש מקרא דלא תקים לך מצבה וגומר אבל מקרא דלא תטע לך ולומר ילפינן שפיר משם שמצינו לענין דיין שאין ירא אלקים ומטה משפט שהקפידה תורה יותר כשמעמיד' במקום שיש תלמידי חכמים החרדים אל דברו הדכתיב אצל מזבח ה' אלקיך וגומר הוא הדין לענין דיין דלא גמיר שיותר ראוי להענש כשמעמידו במקו' שיש תלמידי חכמי' ונבוני' שיודעי' לדין דין לאמיתו ונחזור לדברי רבינו משה דודאי אתי שפיר לפי מה שפירשנו דלא מייתי קרא דלא תטע לך וגו' ומייתי קרא דלא תקים לך מצבה שהרי רבינו משה ירד להשמיענו דאפילו הוא ירא את השם אלא דלא גמיר דהשתא לא שייך ביה לאו דלא תטע וגומר וכדפי' אפילו הכי עובר המעמידו לדיין משום לא תקים לך כדפירשתי ותדע דכן הוא דבאדם כשר אלא דלא גמיר עסיק ר"מ וקאי שהרי לעיל מינה כתב וז"ל כל סנהדרין או מלך או ראש גלות שהעמידו להן לישראל דיין שאין הגון ואינו חכם בחכמת התורה אע"פ שכולו מחמדים ויש בו טובות אחרות הרי זה שהעמידו עובר בלא תעשה כולי נמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי לא מפני שהוא רשע אלא מפני שאין יודע לכך נאמר לא תכירו פנים במשפט ועוד אמרו חכמי' המעמיד להם לישראל דיין שאין הגון כאלו הקים מצבה וכולי עכ"ל הרי לך בהדיא דבדלא גמיר קא עסיק וקאי ומשום הכי מייתי קרא דלא תקים לך מצבה והיינו כי ההיא דדרש מתורגמניה דריש לקיש עליה ההוא דלא הוה גמיר הוי אומר לעץ הקיצה טורי לאבן דומם וגו' הרי לך דמדמיהו לעץ בעלמא ולאבן דהיינו מצבה כדברי רבינו משה וכדפי' דדריש סמיכות דלא תקים לעניין דיין דלא גמיר ומשמע ליה דכולהו הני שלשה פסוקים דלא תטע ולא תקים ולא תזבח לעניין מינוי דיין שאינו הגון או מנד רשעם או מצד חסר דעתם קא אתו וכן סמיכות דקרא דלא תזבח נראה לע"ד דסבירא ליה לרבינו משה דאתא לאשמועינן שאם עבר הממנה כגון ראש גולה ובית דין ומינה דיין שאינו הגון מאיזה צד שיהיה או מצד רשע או מצד חוסר דיעה דאין בהמנאתו כלום ולא מצי למידן דיני קנסות בחוצה לארץ ולא לכוף אדם בעל כרחו כדין מי שנוטל רשות מבית דין או מראש גולה והיינו שכתב רבינו משה בסוף פרק רביעי דהלכות סנהדרי' וז"ל מי שאינו ראוי לדון מפני שאין יודע או מפני שאין הגון שעבר ראש הגולה ונתן לו רשות או שטעו ב"ד ונתנו לו רשות אין הרשות מועלת לו כלום עד שיהיה ראוי שהמקדיש בעל מום למזבח אין קדושה חלה עליו עכ"ל: