שו״ת מהרי״ק · חלק ק״ו סימן ב׳

ועוד שהרי שאלו הר"ר אליהו במרינו אביגדור וז"ל ועוד כתב במתא סול"א ולא כתיב דמתקרי ס"ולא וגם לנהר יש שם אחר כו' והשיב רבי אביגדור וז"ל ועל הנהר שיש להם שני שמות איזה מהן שיכתוב בלא חבירו כשר דכיון דמכירין שם שניהם כמו שכתבתי לעיל דכשר עכ"ל ולא הכריע כלל מצד לשון הלאטי"ן באחד מהם ומסתמ' אם היה ראוי להלוך אחריו לא הוה שתיק מיני' ואע"ג דלעניין פסול דיעבד מדבר מ"מ מסתמא היה מפרש שלכתחילה יש להלוך אחר לשון הלטי"ן אם כן היה שיש להלוך אחריו ואשר הבאת ראיה מדהביא הגאון בעל הערוך ההיא דהוריתי ברומ"א לאיסור כו' אף אם יהיה כדבריך לא ידעתי מי לחשך שיהיה זה משום לשון הלטי"ן דלמה לא נאמר שהוא מפני שכך קראו אותה רז"ל ואף על גב דבשאר מקומות הרגילו רז"ל לקרותה רומי' כאשר יפה כתבת מכל מקום אפשר דמשני שמות יש לה גם בלשון רז"ל וכאן יש לומר דאיזה מהם שירצה יכתוב כדכתב רבינו אביגדור והבאתיו למעלה. ועל הסופר שהוא קרוב לאשה אין קפידא כלל כאשר יפה הבאת ראיה דאף הבעל עצמו יכול לכותבו ועוד דלא שייך בזה שום צד עדות והאמנ' ואולם כי אמ' כאשר כתבת שלא רציתי להכתיב לחתני יצ"ו גט לאחותו ועיקר הטעם היה כי לא ישר בעיני אביו שהיה כותב שום גטון כי אם לפעמים מפני הדוחק כשהייתי רואה צורך השעה וגם אמת הוא כי בהיות אחר רחוק טוב יותר להכתיבו לסופ' הרחוק מפני מראית העין דילמא אתא לאיחלופי בעדי' ואמנם לא ראיתי דבר זה בשום מקום רק אמרתי מסבר' דנפשאי מהיות טוב וגומר אבל היכא דלא אפשר פשיטא דאין קפידא כלל. ואשר נשאת ונתת בענין חניכו' הר' יהודא יצ"ו על חנם היה כי ידוע תדע כי אין לכתוב כנוי האבות בגט כלל לא מן האשה וכמדומה אני שכן ראיתי כתוב בגיטין שהם בימי רבינו יחיאל מפרי"ש ושני גדולים אחרים עמו וכן המנהג אמנם עתה אין בידי הספר שאוכל להעתיק לך הלשון. ועל הנהרות שכתבת נראה לע"ד שאם כן הוא שנהר מרצ"אנו כשמתערב בא"ימוני קרוב לעיר אבד זכרו משם והלאה ואינו נקרא רק איי"מוני כאשר ראיתי בהרבה נהרות כמו נהר פ"א ודומה לו שמתערבין הרבה נהרו' בתוכו אשר להם שם לבד וממקום אחר הם יוצאים ונובעים ומ"מ ממקום התערובת ואילך אבד זכרם ואין נזכר אלא נהר פ"א אם כן הוא בנהר איימ"וני שממקום התערובות ואילך אין מזכירין אלא היא ולא שם הנהר מר"צאנו פשוט הוא שאין לכתוב כלל אלא נהר איי"מוני ואין להזכיר כלל נהר מר"צאנו. ואם הוא בהפך שאדרבה אין מזכיר' נהר איימוני אלא מר"צאנו ממקום התערובות ואילך יש לכתוב שניהם בגט ואם יש ספק בדבר כגון שקצת בני העיר יקראו למי התעורבות בשם איי"מוני והשאר יקראו בשם מר"צאנו אז נראה לע"ד שאין להזכיר כי אם שם איי"מוני שהוא עיקר ספוק מימיו כדברי רבינו יחיאל מפר"יש כמו שאני עתיד להעתיק לך לשונו בעה"י ופשיטא ופשיטא שטוב לכנוס בספק חסור מלכנוס בספק שינוי שבחסר כשר לכ"ע בדיעבד אפילו לדברי רבינו אלחנן ובשינוי יש פוסלין אפילו בדבר שאלו חסרו לא נפסל בכך ואע"ג שכתבו מרבותי' הצרפתים שכל דבר שאם לא כתבו כשר גם כששנהו כשר מכל מקום אין ראוי לכנוס בין סלעי המחלוקת והספיקות וכל שכן באיסור חמור כזה. ועל דבר המעין שהוא רחוק מהעיר יותר משני מילין ואין קרוב יותר מזה וכל העיר מליאה בארות בארות הלא דבר פשוט הוא שאין לכתוב בארות ולא מעיינות ואם יכתבו בו מעיינות הוה הגט פסול לדברי פוסקים גדולים ולא מצאתי יותר: