שו״ת מהרי״ק · חלק קנ״ו סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הנה אמת כי זה הגע ממרת מנטו"א אשר ביד ר' דוד מרחשו"ן השליח הלז נעשה בשני בשבת ועשרים יום לירח מרחשון שנת רל"א לפ"ק וחתום עליו יהושע בר מנחם ושמואל בר' אברהם נעשה על פי סידורי בעיר פארמ"א וע"י אחרים נכתב ונשתלח אלי ועיינתי בו ולא ראיתי בו שום דופי שלא יוכשר להנתן אפילו לכתחלה דאף ע"ג ששגה העד הראשון שכתב בר מנחם ולא כתב בר רבי מנחם כמו שרגילין לכתוב פשיטא ופשיטא שאין כאן בית מיחוש דלא גרע משאם לא היה כתוב בו אלא יהושע עד או בן יהושע עד דכשר וגם פשיט' שאין לפקפק משום דאין חתימ' העדים בסגנון א' שהאחד כ' בר בלא ר' והשני בר רבי דהא אפילו עד אחד חתם עברית והשני יונית כשר כ"ש וכ"ש הוא שאין קפידא כלל ומ"מ לולי שהבעל הלך לו וגם אמר שלא יוסיף עוד לצוות לעשות גט אחר לפי מה שנאמר לי לרווחא דמלתא הייתי כותב שם בעיר פארמ"א להכתיב ולהחתים גט אחר ואף כי אין כאן בית מיחוש כלל וכדפי' ולהגיד דברי אמת וגם בחמלתי על האשה שלא תתעגן באתי על החותמת אני הוא הצעיר יוסף קולון במהר"ר שלמה ז"ל:
נחלת הכלל · Responsa Maharik, Warsaw 1884

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ק, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.