שו״ת מהרי״ק · חלק ל״ד סימן א׳

דגמיר וסביר באורייתא ראש מתיבתא האלוף מוהר"ר אשר יצ"ו שלום רב כתב מ"כ קבלתי ע"י השוחט הלז. וע"ד שהתחילו לשחוט שור וחתכה מקצת עובי העור לא כולו ואח"כ נשמע מיד האוחז בו הלא ידעתי דמענוותנותו דמר שאיל הך שאילתא דודאי פשיטא הוא לפי הנלע"ד דאין כאן בית מיחוש כלל אם ישחטוהו למעלה או למטה ויבדקהו ולא ימצא שום נקב ולא טפת דם נגד אותו חתך שהתחיל לחתוך כמו שנמצא בהג"ה בקצ' סמ"ק וז"ל וכן הורה מו' הר"ם מקור"ווייל כשהתחיל לשחוט ולא ידע השוחט אם נגע בסימ' אם לאו שאין לו תקנה לשוחטו כי אם למעלה או למטה והדר נהפכינן ליה לוושט ונבדיקין דלמא כו' עד וכן הורה מו' הר"ר פרץ בבית הכנסת בקורבייל הרי בהדיא דאפילו התחיל לשחוט שרי ע"י בדיקה וכ"ש בנדון הזה דלא קרינן ביה התחיל לשחוט כיון שלא חתך רק קצת מיעוט העור ולא עוד אלא לפי הנלע"ד אפילו בדבר כדכתב בהג"ה בסמ"ק לא אסר אלא ביצא דם שהרי כתב וז"ל וכן יש ליזהר כשאדם התחיל לשחוט בטוף וחתך מעט עד שהדם יוצא והגביה ידו מו הצואר שלא יגמור שחיטתו וכו' עד ושהייה דעוף מועטת מאוד עכ"ל. והרי משמע דאע"ג דחשיב שהייה בעוף במשהו אפילו הכי אינו אוסר רק עד שיצא הדם ואע"ג דנחתך כל העור דבעוף לא שייך לחלק בין נחתך כל עובי העור לנחתך מקצתו לפי הנלע"ד שהרי הוא דק וקלוש מאוד וגם פשיטא דאין הדם יוצא עד שיחתוך כל העור ואי איתא דבנחתך העור יש לאסור אם כן לפלוג וליתני בדידה ואע"ג דלא יצא הדם אסור אם נחתך כל העור. וסוף דבר אם כ"ת מסכים להתיר גם אני עמך: