וגם רבינו משה מיימון כתב בפר"ק דהלכות עבדים דאם אומר בהדיא זכו בגט שחרור זה לעבדו שמיד שזכו בו יצא לחירות. דאם כן ה"ה לנדון הזה אם נאמר דזכות הוא לה כיון שהמירה ונשתקעה ביניהם ונאסרה עליו וכדפי' לעיל. מכל מקום כדי הוא רב אלפס לחוש לדבריו ואפי' באיסור קל של תורה כ"ש וכ"ש באיסור חמור כזה דהיינו איסור אשת איש. ולא נתיישב לי המנהג ההוא דהא פשיטא דלדברי רב אלפס אם נאמר דיש לחוש לתקנת הגאון שלא לישא שתי נשים גם כשהראשונה המירה משום זכיית הגט על ידי אחר לא נתקן האיסור דסוף סוף עדיין היא אשת איש עד שיגיע גט לידה ומ"מ לא בעינן למשכוני נפשאי אמנהג מקומות כדכתב' לעיל וכ"ש הכא דדילמא סבירא להו כדברי רבינו שלמה והתוספות וכן רבינו משה:
שו״ת מהרי״ק · חלק ק״מ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Responsa Maharik, Warsaw 1884
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ק, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.