ועוד שהרי לאחר כך כתב עוד רבינו שמואל וזה לשונו אבל אנדיסקי ממונים של מלך הרגילים לגבות מכל בית ובית איש איש עד שיעלה החשבון למס הקצוב ושכחוהו לזה או לא רצו לשאול לו כלום בשביל שהוא אדם בטל וסבורים היו שאין לו ממון וגבו כל המס מן השאר אף על פי שהכביד עליהם המס כמו שהיה לו לזה ליתן פטור דסייעתא דשמיא הוא שמחל לו עכ"ל רבינו שמואל. הרי לך בהדיא דאע"ג ששכחוהו בין האחרים והדבר ידוע הוא שאילמלא גביית המס מן האחרים שלא היו שוכחין לזה כדאומר שגובין מכל איש ואיש ומכל בית ובית אפילו הכי פטור כיון דלא אצלתיה מתא ואע"ג שמכביד המס על השאר ונמצאו השאר נזקין מחמתו אפילו הכי פטור דסייעתא דשמיא הוא כל שכן וכל שכן קל וחומר בן קל וחומר הכא שלא ניזקו השאר מחמת חבילות שהרי לא הרגישו בהן ממוני המלך ועוד שהרי לא הייתה שם גיסתי בעלת הממון ולא נשתתפה מעולם עם אנשי שאבו"יי' כאשר הוא בענין הפרדכ' דאף על גב שאין מרויח בעיר מ"מ מרבה הוא להם העין וגם דר עמהם במקום וצריך הוא לקיום המעמד כשאר העם ואפילו הכי פטור וכל שכן הכא דלית דין ולית דיין שיוכל לחייב גיסתי הנ"ל כלל ועיקר מתוך אותם החבילות ומי יתן החרש יחריש הפוצה פה ומערער עלייהו ותהי לחכמה:
שו״ת מהרי״ק · חלק קכ״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Responsa Maharik, Warsaw 1884
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ק, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.