שו״ת מהרי״ק · חלק נ״ח סימן א׳

המשכיל אהו' הר' אשר בר יודא יצ"ו שלום הנה גדלה עליך צעקת אמך מרת מייטא ת"מ באומר' שאתה מחזיק בשלה שלא כדין וכראוי וכי ממאן אתה לבא לדין עמה בעירה אלא דוחה אתה אותה שתלך לדון עמך באחד מהבתי דיני' הממוצעים לפניכם כאלו היתה אשה אחרת שלא היתה אמך. ועל זה נפלאתי עליך דאיזהו כבוד ואיזהו מורא שאמרו תורתינו הקדושה ושפי' רז"ל והלא אם אחד היה מזמין אותה לדון חוץ ממקומה היתה חייב לטרוח בעבורה ולילך שם בעבורה כדי שלא תטרח לכל הפחות על יציאותיה והיאך יעלה על דעתך להטריח אותה אתה בעצמך ולהבזותה בב"ד ואפילו אשה בעלמא הקפידו רז"ל שלא תתבזה בב"ד ק"ו בן ק"ו שאין לנו להבזות אמו להצריכה ללכת חוץ מעירה לדון ולערער ולכן הנני גוזר עליך נח"ש שתוך שנים עשר יום אחרי יגיע כתבי זה לידך או תופסו חתום בעדים שתבא פה פוו"יאה מקו' אשר היא שם לרדת עמה לדין ואם הב"ד מפוי"י אין ממוצע לך תברור לך אחד בעבור' והיא תברור אחד בעבור' והשני' יבררו להם שליש רק שתדון פה פווי"אה ולא תטרח את אמך כנגד דין תורתינו הקדושה. ומ"מ אם תצטרך להוצי' יותר בבואך פה פו"יא ממה שהיית מוציא בב"ד הממוצ' המותר הזה יהיה עליה לפרוע ואם כי באולי לא היה הדין נותן כן מ"מ כדי שלא יהיה לך שום פתחון פה לחלוק אמרתי כן ואל תחטיא מגזירתי זאת פן ח"ו תכווה בגחלת רבותי יצ"ו ושלום מאתי הצעיר יוסף קולון בן מהר"ר שלמה זלה"ה: