שו״ת מהרי״ק · חלק קע״ז סימן א׳

רבנא דעמיה. ונהור' שרי עמיה אהובי האלוף מהר"ר אברהם יצ"ו ושלום. הנה אמת כי נתבקשתי זה לי קצת ימים לכתוב דעתי על (א) אודות ההסכמות אשר עשו מקצת אנשי לומבר"דיאה שלא מדעת כולם לפי מה שהוצע לפני והנה דחיתי את המבקשים וסלקתי את עצמי מלהזקק להם וגם כי הרבו עלי רעי' לבקשני על כך אף גם זאת לא שמעתי אליהם כי לא ידעתי אם כנים היו דבריהם ואם אין וגם כי בקושי אני כותב בעניינים כאלו עד שראיתי מה שכתב האלוף מהר"י מינ"ץ יצ"ו ס"ל שבכל מקום שעבר שם בלומבר"דיאה רבתה הצעקה על הדבר הזה וגם כי לא היה שם רוב החניות ולזה נתרציתי לכתוב דעתי הקצרה והוא כי אמת הוא שמאד נבהלתי על זה א"כ הו' ולא מבעי' אם לא היו שם הרוב דודאי פשיט' דאין כח במיעוט להכריח הרוב אם לא שכבר נתבררו מרצון כולם וזה פשוט אפי' לתינוקות של בית רבן אלא אפילו היו שם רוב בעלי החניות הלא כתב המרדכי בפ"ק דבב' בתר' בשם ר"ת דהא דקתני התם דרשאין בני העיר להסיע על קיצתן דדוקא היכ' שהתנו כבר ביניהם מדעת כולם אז רשאין להסיע דין תורה על מי שעובר על מה שכבר נתרצה גם הוא אבל אם לא התנו מתחילה אין כח בבני העיר להכריע אחד מבני עירם למה שירצה כדאית' שם בהדיא וגם כתב שם המרדכי שרבינו יודא בר קלונימוס ורבינו משה בר מרדכי כתבו כעין דברי ר"ת אם לא שיהיו רגילים לדבר שהיחיד רוצה לפרוק העול המגיע לו מעליו כמו שכתבו בסוף התשובה דאם ראובן גברא דאמיד כו'. שיכולין הקהל להכריח לתקנותם שכבר עשו וגם ר"מ דבתראה הוה וגם ידוע הוא שגדול בדורו הי' השיב בתשוב' וז"ל דהא דאמרינן רשאין בני העיר להסיע על קיצתן היינו קיצתן שנהגו בעיר כבר מימי קדם שהן עצמן באים לתקן תקנת מדעת כולם וכו' וקמ"ל דנתקיימו הדברים ואע"ג דבדיבור' בעלמא קא מתנו כו' עד אבל לשנות שלא מדעת כולם במידי דאיכ' פסיד' להאי ורוחא להאי ולאו מגדר מילת' הוא אין שומעין להה לעשות תקנה לעצמן שלא כתורה עכ"ל. והרי לך בהדי' דבעינן שיהיה מדעת כולם אם לא בדבר שכבר נהגו בעיר מימי קדם או דלהוי מגדר מילת' ופשיט' דלא מקרי מגדר מילת' אלא במילי דשמי' שהדור פרוץ לעבור על דברי תורה ורוצים לגדור גדר ולעשות סייג כי ההיא דפרק האשה רבה (יבמות דף צ) דבעי לאוכוחי דבית דין מתנים לעקור דבר מן התורה מדהקריב אליהו בהר הכרמל בשעת איסו' הבמות ודחי ואומר מגדר מילת' שאני וכן גבי הא דמייתי ראייה נמי בתר הכי ממעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאו לבית דין וסקלוהו. וכן באחד שהטיח אשתו תחת תאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו ודחי נמי מגדר' (ב) מלת' שאני ופי' שם רש"י מגדר מילת' לעשות תקנה וגדר לישראל כי התם שהשיבם ע"י כך מע"ז וכי האי גוונ' הוא דאומ' מהר"ם שיש כח ביד בני העיר לעשות שלא מדעת כולן רק מדעת רובן אבל בע"א לא אם לא שכבר נהגו מימי קדם או שבאים להתנות מדעת כולן כדכתוב שם. ותדע בודאי שכן הוא דסביר' ליה לרבי' מאיר דדוק' במגדר מילת' דהיינו לגדור פרצה במילי דשמיא כדפי' הוא דיש כח לעשות בלא הסכמו' כולם אבל לא בשום ענין השייך לתקנת העיר או הקהל לבדם דאם אית' דבשום ענין יוכלו הקהל לעשות שלא מדעת כולם ואע"ג דלית ביה משום גדר דמילי דשמי' וכדפי' א"כ יקש' למה הוצרך מהר"ם לפרש החדוש דרשאין בני העיר להכריח כו' דקמ"ל דבדיבור' בעלמ' נתקיימו הדברים ושלא כמשמעו' דרשאי' דפשיט' דלשון רשאין משמע לכאורה שבא להשמיענו שהרשות בידם לעשות כן ואין בו נדנוד איסור וכדאמרינן בעלמ' יכולין היו אלא שלא היו רשאין יניחהו על פשטו ויעמידהו בכי האי גוונ' כגון שהוא לצורך הסכמות הקהל כגון ברירות ראשים וממוני' וכיוצ' בזה ויתיישב יפה לישנ' דרשאין דהשת' אשמועינן שהרשות בידם לעשות ואף שלא מדעת כולם ויהא פירוש דרשאין כמו שאר רשאין שבכל התלמוד אלא ודאי פשיט' שבכל ענין קאמר מהר"ם דאין בידם לשנות דין תורה שלא מדעת כולם אם לא בגדר במילי דשמי' וכדפי' ואין להקשות סוף סוף אמאי לא מוקים בכי האי גוונ' דאיכ' מגדר מילת' דשמי' דפשיט' דאין זה קשי' כלל דהא לישנ' דלהסיע על קיצתן לא משמע הכי דקיצתן משמע קצבה שלהם כלומר שהדבר נוגע אליהם ולא לשמים. ועוד דבהדי' קתני רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי כו' ולהתנות על המדות ועל השערים ולהסיע על קיצתן ויש לפרש הך קיצתן דומיא דלהתנות על המדו' ועל השערים דלאו מילי דשמי' הוא. וסוף דבר לפי הנראה לע"ד דבר פשוט הוא דאין כח ביד שום ראשי הקהל וכ"ש ראשי הקהילה לחדש שום הסכמ' חדשה מדעתם מבלי רשות כולם או מבלי שיתמנו מאת כולם להנהיג הקהל או הקהילות ולא מבעי' לדברי רבינו תם והנמשכים אחריו דהיינו רי"בק ורבינו משה בר מרדכי ורבינו מאיר. אלא אפי' לרבי אבי"ה החולק על דברי רבינו תם מ"מ בעינן שיתבררו מתחילה מאת הקהל להנהיג הקהל ולא שיטלו שררה מעצמן להנהיג בלא הסכמת כולם כדמוכח בהדי' שם גבי ראשי הקהל שהסכימו שלא לקבל שבועה משום אדם ורצו להטיל על פי החרם כו'. על זה השיב רבי אבי"ה וז"ל אם הובררו טובי העיר מתחילה להנהיג קהלם בכל דבר מה שעשו עשוי בתקנת הקהל ואפי' יחיד שבדורו דיפתח בדורו כו' והרי לך בהדי' שצריך שיתבררו מתחיל' מאת הקהל וגם אין כח בידם לעשות כי אם דבר שהוא תקנת הקהל. ועוד דבר פשוט הוא כביעוא' בכותחת דאפי' היו שם רוב אנשי הקהילות מלומבר"דיאה דלא חשיב רוב כיון שלא היו כולם במעמד וכמו שכבר כתב מהר"רי מי"נץ ס"ל יצ"ו וכללא דמילתא מכל הני טעמי דלעיל מאד נבהלתי מה ראו על ככה ומה הגיע עליהם לעשות הסכמות בענין זה ולכן אמרתי לכתוב לכבודם את הנראה לע"ד לרוב ההפצר אשר הפצירו בי לחוות דיעה גם אני ועשית כחכמתך להנהיג את העם בדרך אמת ושלום: