שו״ת מהרי״ק · חלק קכ״ט סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אחרי מי רודף מלך ישראל אחר פרעוש אחד אשר אין בו דעת לשאול אחר הקורא קריא' משובשת והוא לא קלקל פנים שהתור' נדרשת דרוש כי לך נאה לדרוש ואני כסיל אולת יפרוש אך רוח אהבתך הציקתני ועונתך היא סמכתני על אודות (א) האשה הטוענ' על איש שבעלה בשעת שהייתה מתעלפת ותובעת ממנו בושתה ופגמה והוא כופר ואומר שלא בא עליה כלל לע"ד נראה דבר פשוט דאם היה לה עדי' שיעידו כדבריה שבא עליה בשעת עלופ' דפשיטא שזה חשיב אונס דאין לך אונס גדול מזה ובזה לא ידעתי להפיל בו שום ספק להחשיבו כרצון אם כן הוא כדבריה אבל מאחר שהאיש כופר לא מבעיא היכא דטעון להד"ם אלא אפילו טעון שברצון בא עליה פשיטא שהוא נאמן דכלל גדול בדין דהמע"ה:
נחלת הכלל · Responsa Maharik, Warsaw 1884

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהרי״ק, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.