שו״ת מהרי״ק · חלק קכ״ו סימן ג׳

והנה אין בידי פירו' מסנהדרין לראות בו מה שפי' רש"י גבי הא דאמר רבא דבעינן עד חמס ועל לשון ר' משה בענין קדשה במשכון (ג) כתבת כי דיחתיך בגילא דחיטתא לדידי דמיא ככשורא כי לא יתכן קשר הלשון בע"א ואשר כתבת כי לא היה לו לכתוב אם יהיה המשכון כו' ואז היה נקשר למה שלמעלה כו' אומר אני כי אין קשר זה הל"מ שהרי הלשון דהי' המשכון הזה משמע שמשכון הנ"ל בשכב' והי' משמעו שהמשכון הזה שנתן לו בתורת משכון גם בידו היה ממושכן על חוב וכ"ש דגרע טפי ומשום כן כתב היה בידו כו' להשמיענו כלשון צח וקצר דבענין אחר איירי ואדרבה נתכוון ר' משה להשמיע מתוך לשונו ההפרש שיש בין זה לזה והיינו דקאומר היה בידו משכון על חוב שיש לו כו' כלו' כיון שיש לו חוב על אחרי' ובידו משכון נמצא ששעבוד החוב על המשכון ואותו שיעבוד מקנה לה בתתו לידה המשכון ולא דמי להא דלעיל דאומר לאשה התקדשי בדינר והרי זה בידך משכון כו' שאין כאן שום נתינה כדפי' לעיל מיניה גם מה ששנית להקשות למה לא יסלק ויאמר אבל אם היה לו חוב על אחרים על אותו משכון כו' אינו קשיא כלל ועיקר מתוך הדברי' אשר דברתי בשכבר ולחכימא דכוותך ברמיזה. ואשר כתבת שזו קשה דוחק לו' שיהא דברי הפוסק באיידי וכל לשון דאיפשר דנפיק מינה חורבנא אני בעניותי איני רואה כאן שום לשון אגב ואיידי ולא ל' דליפיק מיני' חורבא דהא לישנא דהיה בידו משכון על חוב שיש לו ביד אחרים כו' משמע בכל ענין בין משכונו בשעת הלואתו בין שלא בשעת הלואתו ואדרבה לאידך נפיק חורבא מחזקת יותר מבית סאתי' א"כ הוא שלא היתה הכוונה אלא במשכונו שלא בשע' הלואתו הי' לו לבארו היטב כאשר הקדמתי בכתבו הראשון. ואשר כתבת אשר שמעת מרבותיך כי אין לתפוס על דברי הר"ם כאשר לא יזכיר החלוקי' או האוקימתו' כי לפעמי' ראוי הוא לזכור המשניות או הברייתות או המימרו' כאשר הם בגמ' ולא זולתם ע"כ דבריך ואני מפי השמועה הזו לא למדתי וכל עצמו אני חולק עליה דכמה לא מעלי' הא שמעתתא ורחמנא ליצלן מהאי דעתא דאדרבה אין לך בכל הפוסקים שיבאר דבריו יותר מר' משה ואם כי סתום ראיותיו הרבה פי' דבריו וכ"ז להיות כונתו לבל יוכרח אדם לעיין בגמרא זולתי בספרו כמ"ש בהקדמתו וז"ל וראיתי לחבר הדברים המתבררים מכל אלו החבורים עכ"ל כו' עד כללו של דבר כדי שלא יהא אדם צריך לחבור אחר בעולם בדין מד"י אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה שבע"פ כולה כו' עד לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה לפי שאד' קורא תור' שבכתב בתחיל' ואח"כ קורא בזה ויודע ממנו תור' שבע"פ כולה וא"צ לקרות ספר אחר ביניהם עכ"ל. ראה אחי גם ראה כי הואיל ר' משה באר את התורה כולה מבלי יצטרך לבאור אחר זולתו ואם כי במקומות יקשה המקשה עליו מתוך שיטת התלמוד ואנו בענייתינו נלאים למצא את הפתח אלו הוה רבינו קמן היה פותח לנו פתח רותב יותר מפתחו של אולם ומ"מ כוונתו מבוארת אלא שקשה לנו ממקו' אחר והעבוד' א"ק שי' דע לך שלא הרחבתי כ"כ במאמר זה מפני הנדון שאנו עומדין עליו אלא מפני שנראה לע"ד שקבלה זו שקבלתי הרוסה במקומות הרבה ואת הנר' לי הגדתי לך ואתה תבחר ביושר ובטוב כי עלי אין לסמוך: