שו״ת מהר״ם פדוואה
140 תשובות. לחצו על תשובה לקריאתה במלואה.
חלק א׳ סימן א׳ארוסה שספק הוא אם קטנה היא איך לנהוג עם הגט והגט היה על יד שליח:חלק א׳ סימן ב׳אהובי מחותני האלוף ה"ה כמהר"ר יוסף ק"פ י"ץ מכתב מכ"ת הגיעני והנה ל"ד אשתי ולפי אומד דעתה גדולה היא ויהי מה הנה הדבר לפניך לגמור אותה כי שארי הלז כמהרר"י י"ץ נעשחלק ב׳ סימן א׳תשובת מהר"ר יוסף ק"פ מכתב מחות' הגאון המרומם כמהר"ר מאיר יצ"ו הגיעני שלום למר ולתורתו גיסינו כמ"ר יעקב סג"ל יצ"ו הגיד לי אשר כתב לו מר לאמר לי מן דבר הגט אשר מצחלק ג׳ סימן א׳תשובה שנייה למהרר"י ק"פ באודות ספקות הקטנה המתגרשת מעלת אהובי מחות' האלוף כמהר"ר יוסף יצ"ו ואיש ק"פ שלו' מכתב מעל' הגיעני אחרי יצא מאתי כמ"ר מנצח אשר על ידו כתבחלק ד׳ סימן א׳באודת גט שליח שבהרשא' נזכר איך עידי הגט הם ראובן ושמעון ובגט עצמו נכתב לוי ויהודה אהובי הגאון ר"מ כמהר"ר בענדיט י"ץ שלו'. העתק הנעש' בבלוניא קבלתי ולא אשכחנו ואחלק ה׳ סימן א׳שאלה גט מומר נכתב וניתן באייזנשט"ט ולשם יש נהר קטן חוץ לעיבורה של עיר שבני העיר משתמשים בו לקצת צרכיהם ולשם רחוק מן העיר יש קוראין את הנהר לוב"א ויש קוראין אותוחלק ה׳ סימן ב׳תשובה בחדושי מרדכי שהם הגהה לרוב שאינם בספר המרדכי שלנו מביא תשובת רשב"א שהוא רבי שמשון בר אברהם וז"ל עיר שהנהר חוץ לעיבורה של עיר קרוב לתחום שבת האיך כותבין בגחלק ו׳ סימן א׳עוד שאל השואל ואמר שנכתב בגט המומר ההוא וחניכא בא' ומנהגינו לכתוב בה' והשבתי שאין לחוש בדיעבד כי גם א' היא סימן לנקבה בלשון תרגום דהא אנו כותבין מתא דיתבא בא' וחלק ז׳ סימן א׳עוד שאל אם יש חשש במה שהיריעה עודפת וחלק למטה יותר מתפיסת יד. ואמרתי שלא שמעתי מרבותי דקדוק זה ואם הוא שמע לדעתי שמע שלא יפחת מתפיסת יד אבל בהעדפה אין סברא לדקדחלק ח׳ סימן א׳בעסק חרשת שנתקדשה בקטנותה על ידי אביה איך יוצאה בגט כשהיא גדולה אהובי עמיתי שניי האלוף מנא דכולה ביה כמהר"ר נפתלי הירץ כ"ץ י"ץ מכתבך מדבר החרשת קבלתי אחר נשתהה חלק ח׳ סימן ב׳תשובת רבינו קולון בסימן ק"א ידועה שמביא תשובת רשב"א שהשיב באשה שיצאה מדעתה שעל כיוצא בזה לא תקן ר"ג רק ששם מדברי שיצאה מדעתה אחר שנשא' אמנם רשב"א שמביא לא תלה טחלק ט׳ סימן א׳בתולה שאינה פוסקת לראות מחמת תשמיש ימים רבים ויש לה וסת קבועה מטה עוז מקל תפארה מגדל עוז וגבורה מלומד במלחמתה של תורה גברניט הגדול למרבה המשרה ולשלום אין קץ מאתחלק י׳ סימן א׳תשובה למהר"ר ברוך על הנ"ל מקל תפארת מלומד במלחמתה של תורה אהובי האלוף ה"ה כמהר"ר ברוך יצ"ו שלום שלום למר ולתורתו מכתב מעלתו הגיעני אשר בו דרש דרש מר להורות בין חלק י׳ סימן ב׳ובתשובת רשב"א הנדפסי' בסימן תקל"ט יש תשובה מזה מסכמה למה שכתבתי אך יש בה טעיות אמנם הדבר מובן נאם מבי"ק:חלק י״א סימן א׳תשובה להגאון מהר"ר נתן יצ"ו על שכתב בגט מומר שם הנהר פואה והמנהג לכותבו פו הלא מעלתך אינו צריך לא לגמרא דידי ולא לסברא דידי אך כמדומ' לי שכוונת מעלתך שאשא בעול חלק י״ב סימן א׳תשובה לרבי שלמה מאייזנשט"ט על גט שחסר מתא האמצעי היינו אצל עמידת המגרש וכבר נשאת בגט זה: על הגט שסדר מהרר"א וחסר בו מתא האמצעי והאשה נשאת בגט זה ויש לחוש מאחר שחלק י״ג סימן א׳שאלה אם מותר לגרש על כרחה היכא דעברה על דת. בהיות כי השליח ממתין אל תשובתי ואץ לדרכו אמרתי להשיב לשואלי ולכתוב אף כי חול המועד הוא וכן ראיתי בתשובת הרא"ש בכלל כחלק י״ד סימן א׳נדרשתי על איש פלוני וכהן הוא אשר ארס בת איש כהן ומאז אחרי ימים מה נודע לו שפעמים רבות נאמר לאבי הנערה בפני קהל ועדה איך אשתו נחבשה על ידי גוים קודם הולידו ממנה חלק י״ד סימן ב׳בטרם אדבר בהיתר המארס לגרשה בעל כרחה או לישא אחרת אקדים ואומר בטח שאין לפסול זרע אבי הארוסה ולקרותה חללים חלילה כי ימצא להם צד היתר מארבע פינות באשר ארבע מיני מחלק י״ד סימן ג׳ראשונה הראב"ד בהשגותיו אמר שכל אלו שאמרו על שתוקיהן שהם פסולים לא אמרי אלא בדורות הראשונים שהיו בית דין נזקקין על החרפות שאדם מחרף את חבירו כו' עד אבל עכשיו השוחלק י״ד סימן ד׳שנית הרמב"ן ורשב"א שדו ביה נרגא ואמרו שלא נאמרו דבריהם הללו בפסולי שתיקה אלא במי שנסתפק בפסול כגון משפחה שנטמע בה פסול או ספק פסול אבל משפחה שבחזקת כשרות כל דשתחלק י״ד סימן ה׳שלישית דעת אחרת שהביא הר"ן בפרק הנ"ל ששתיקה אינה פוסלת אלא דוקא כשצוח על פסול אחר דכיון דצוח בהאי ושותק בהאי מוכח דמשום דקושטא הוא שתיק עכ"ל. והם דברי רש"י שם בחלק י״ד סימן ו׳רביעית נרד לעיקרו של דבר מכח מה נפסול זרעו של אבי הארוסה משתיקת אביה דנאמר שתיקה כהודאה דמיא אם כן לא יהיה שתיקתו יותר מהודאתו ואף מהעדתו. והתוספות פרק יש נוחליחלק י״ד סימן ז׳עוד אפשר לי לזכות ולדון שבנדון דידן כ"ע מודים דשתיקת האב אינה ראי' לפסול זרעו מאחר שהאב עצמו לא היה נפסל ולא נתחלל במה שאמרו לו שאשתו נחבשה בידי נכרי' דביאתו בעחלק י״ד סימן ח׳אמנם בנדון דידן שלא נשא המארס עדיין ובאירוסין לא עשה עדיין שום דבר. כי הלכה כרבא פרק עשרה יוחסין שדוקא בעל לוקה אבל קדש לבד לא לקי כדמפורסם א"כ אם יעמוד וישאנה חלק י״ד סימן ט׳באלה אחתום דברי להתיר להמארס לגרש ארוסתו בעל כרחה אם יוכל ואם לא יוכל ישא אחרת וארוסתו תשב עד שתלבין ולתקנת ר"ג מ"ה לא יחוש בנדון זה אך המשפחה לא אפסול מן הכהונחלק ט״ו סימן א׳שאלה מן מהרר"י לפרש לו דברי רש"י. במשנה ביבמות בפרק ב"ש תנן קטנה שהשיאה אביה כו' פירש רש"י ואביה מקבל גיטה והלא אנו אומרים בכל מקום שאין זכות לאב בבתו אחר שנשאתחלק ט״ז סימן א׳תשובה למהר"ר קלמן על חלוץ וחלוצה אם מותרים לדור בחצר אחד הנה מבואר בתלמוד איסור זה בגרושה בפרק שני דכתובות ופירש שם רש"י הטעם לפי שמכרת ברמיזותיו וקריצותיו שמא חלק י״ז סימן א׳שאלה יבם שנתפשר עם יבמתו שתעמוד אתו בביתו ותהיה זקוקה לו ולא תחלוץ כי זקינה היא ואינה רוצה להנשא לאיש אכן בתנאי שישליט אותה בקצת נכסים באופן שתוכל לתתם ליורשים חלק י״ז סימן ב׳תשובה והנה נראה שהאי בר סמכא אמר הלכתא בלא טעמא לומר שלא יועיל שום שטר כי אף אם יהיו הנכסים בחזקת יבם הלא לא עדיף יבם מבעלה וכמו שהבעל יכול לתת מתנה לאשתו דרך מחלק י״ח סימן א׳תשובה למהר"ר יהודה גריגו. את קולך שמעתי קול ענות גבורה מנצח במלחמתה של תורה בעסק היבמה שתבעה לחלוץ והיבם רוצה לייבם וניכר מתוך מעשיו שאינו מכוין לשם מצוה רק לכוחלק י״ט סימן א׳שאלה ראובן היה לו פלגש ואחר כך השיאה לאיש אחר וגרשה בעלה אם יכול ראובן להחזירה לפלגשו כדי לקיים פריה ורביה כי שהה עם אשתו י' שנים ולא ילדה והבן הראשון שילדה לו חלק י״ט סימן ב׳תשובה הלא לדעתי ברור הוא שאין כאן בית מיחוש לדמות נדון זה למחזיר גרושתו דדוקא היכא דאיכא קדושין או קול של קדושין מראשון יש לחוש לזה כדאיתא בסוף גטין מגרש ראשון חלק י״ט סימן ג׳במותב תלתא בי דינא בחדא הוינא אנחנו החתומים למטה ואתא לקדמנא כמ"ר אברהם הלוי הנקרא אברלן לווריא' והעיד לפנינו איך שמע מן גויה אחת שמה מדלינה שהיא היתה רגילה אתוחלק י״ט סימן ד׳במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא אנחנו חתומי מטה ואתא לקדמנא כמר משה בר שמחה והעיד לפנינו איך חתן של מרת שרה בת רבי שמריה ז"ל שהיא אחות כמר עזרא בר שמריה ז"ל הרופאחלק י״ט סימן ה׳הנה אחר קבלת העדות הנזכר מעבר לדף על אודות האשה העגונ' שהיתה אשת כמר חיים ז"ל אשר עליו הועד כנ"ל עייננו בדיני אני וחבירי האלופים החתומים למטה ונשארנו בהסכמה וגמחלק כ״א סימן א׳[תשובה כ חסרה במקור] אשר פסק מהר"ר נתן על עדות מית' הנער בן יעקב. הנה הלזה כמ"ר אשר כהן י"ץ הביא אלי בידו כתב עדות שנגב' בבי דינא דמר בפדואה שמת הנער בנו של כמ"חלק כ״ב סימן א׳ראיתי אשר כתב ושלח אלי הגאון כמהר"ר נתן יצ"ו ואשר בדק בכל המחבואות ובגנזי אוצרות ראשונים ואחרונים למצוא עזר ולעשות נחת רוח לבנו של יעקב קובלינץ הדר בק"ק ורנקבורחלק כ״ג סימן א׳נדרשתי מן קרובי האשה מרת מינקלן שת' הזקוקה לחליצה לכמר נתן אוטלינג יצ"ו ובידה שטר חליצה ממנו שנשתעבד לה בחרם חמור לחלוץ כאשר תזקק לו ועתה מתנצל לומר שלא יוכל לחחלק כ״ג סימן ב׳במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ואתא לקדמנא כמ"ר מאיר ברבי אליעזר ודרשנוהו וחקרנוהו בתורת עדות גמור אם הוא מכיר כמ"ר נתן אוטלינג בכהר"ר מאיר ז"ל מלוד ואם הוא יודעחלק כ״ג סימן ג׳במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ואתא לקדמנא כמ"ר אברהם ברבי יהודה יצ"ו ודרשנוהו וחקרנוהו בתורת עדות גמור אם הוא מכיר כמר נתן אוטלינג בכהר"ר מאיר ז"ל מלוד ואם יודעחלק כ״ג סימן ד׳ועתה לפי העדות הנ"ל נראה דודאי בר חליצה הוא ששני העדים העידו שרגליו ישרות ובשבתו מניח רגליו על הארץ כשאר כל אדם ואין בהם שינוי רק שהם נפוחות ואחד מהם העיד על עמחלק כ״ד סימן א׳מעשה שהיה כך היה לאה פרעה לאיש שמו ליזר מעות בעבור בעלה והאיש היה משחק עם המעות על השולחן ורחל חטפה ממנו מטבע אחת והאיש שאל ממנה להחזירה ולא רצתה ואז אמר בפני עחלק כ״ד סימן ב׳נשאלתי על עובדא דא אם הן קידושין ודאי' או ספק מאחר שהיה הכל דרך חוכא ואטלולא וגם המעות הושבו לבעליהן ונמצא למפרע שלא היו שלו שבעל האשה אמר לא תתן לו דבר וכי רביחלק כ״ד סימן ג׳והנה לא אאריך הפעם ולא ארד להשי' על כוונת השואל כי על ענין ספיקתו הנ"ל הייתי צריך מעט דרישה וחקירה יותר מאשר כתוב לפני בעדות זו מטעם אחר נ"ל שפשיט' הוא שאינם קיחלק כ״ה סימן א׳על אשה מינקת שמצאה דם על העד שלה אחר שמושה ולא בדקה עצמה קודם שמושה. צנא מלא ספרא אהובי האלוף כה"ר יצחק יצ"ו שלום מכתבך קבלתי ואתה ידעת היותי עמוס בעסקים והיום חלק כ״ו סימן א׳נשים היוצאות ליריד של נכרי' בלא שמירה. אהובים ורעים היושבים בעיר קאזיל מזור וסביבותי' שלום לכם כחפצכם. לא טובה השמוע' אשר אנכי שומע אליכם אחר שאתם רואים ושותקיםחלק כ״ז סימן א׳עדות נכרי באשה שנאבד בעלה בין קורפא ופראג. על פי שלשה עדים יקום הדבר להיות כי בעדות הנגבה בעיר יאנינא אמר הנכרי ל"ת שנהרג יהודא אוהבו בבא מקורפו לפראג וקבר אותוחלק כ״ח סימן א׳בהיתר אשה משודכת שלא היו בה קידושין. ראה ראיתי היתר אגודת מוטה אשר כתב הגאון נ"י כמהר"ר עזריאל דיינו יצ"ו לקרא דרור לאשה היקרה מרת רוסא מב"ת ולהתירה מן האיסור אחלק כ״ט סימן א׳בעדות קידושין מן ב' אחים עדים: שפתים ישק משיב דברים נכוחים. עריבים דבריו כעולות ומחים. האלוף ה"ה כמהר"ר משה אלשקר שלו' למר ולתורתו אשריך שאתה בירושלים תוב"ב ומצחלק כ״ט סימן ב׳וכן בטענה שניה בנדון זה שהיה שתיקה דלאחר מתן מעות מעלת' הראה פנים כאלו אין בו מחלוקת ולא ימצא מי שהחמיר בזה שכתבת וז"ל וכ"ש שכתבת עתה כי רוב הגאוני' סברי בהפך וחלק כ״ט סימן ג׳גם בעובדא של משה קולפט הנהרג בים אחר שנשברה הספינה לפי עדות של שבתי מפי הנכרי אין להאשימו על אשר חשש להחמיר ולדמות מה שאמר נהרג על קרש צפה על פני המים כאשר רצה חלק ל׳ סימן א׳על מינקת שלא התחילה להניק' ורצתה להנשא תוך כ"ד חדשים ויעף אלי אחד מן המלאכים ובידו אגרת צרופה רצופה רצפת בהט ואבני נזר מן שר צבא הוא הגאון אהובי כמהר"ר נתן איגרחלק ל״א סימן א׳שאלה אם מותר לעמוד על נסרים במקוה לטבול. שושנת עמקים מגלה עמוקים דבריו עתיקים מעייל פילי' בקופים של מחטים דסדקות הדקים אהובי האלוף ה"ה כמהר"ר דוד וויטל חבוריך החלק ל״ב סימן א׳עדות של ג' על קידושי נערה א' הוא קרוב ומכחיש הב' וא' מהשנים אמרי' אמר שהיא לא ראתה אותו: אילן הנטוע לרבים שתול על גבים עושה פרי עץ הדר משנה לשנה הוא נאדר הוא האחלק ל״ג סימן א׳מעסק כמ"ר שם טוב שבקשו לשפוט בו שהוא ממזר ראיתי שני אריות דבי עילאי עבדי קרביא בהדי הדדי בדבר הלכה בעסק ביש מפסול ממזרת יצא על שם טוב קאריון יצ"ו ושלחו לי העדיוחלק ל״ד סימן א׳אהובי האלוף כמהר"ר יוסף ארלי יצ"ו שלום אף כי טרוד אני היום בעסק הלולא דבתי להכין כל דבר לא מנעתי עצמי מלהשיב למ"כ בדבר הוראה שהגיע למ"כ לפי שעה. ולפי דברי מ"כ מחלק ל״ה סימן א׳נדרשתי מן שלשה רועים המה מטיבי צעד בעסק גט אחד סדרו שלשת' בק"ק פראג לאחד שאביו היה מומר ושב בתשובה שלימה וחזר לדת ישראל והרועי' הללו סדרו לכתוב בגט השם של יהדותחלק ל״ה סימן ב׳במותב בי דינא חתומי מטה כחדא הוינא כד בא לפנינו כמ"ר משה סג"ל בכמ"ר נחום הלוי זצ"ל אבי העגונה מרת פראאנ"ה שתחי' אלמנת רבי יהושע חתנו בכמ"ר יהודה הכהן ואמר לנו זחלק ל״ה סימן ג׳במותב תלתא בי דינא בחדא הוינא ואתא לקדמנא כמ"ר דוד בר יקותיאל ז"ל ואסהיד כי זה ימים מועטים היה עומד בריאלטו הוא וכמ"ר משה לוי יצ"ו אבי העגונה מרת פראאנ"ה שתחי' חלק ל״ו סימן א׳חזינא קמאי דקמאי שבקשו עלילות להקל במים שאין להם סוף רק שימצאו קצת ראיות לעלילותם והנה אף כי בעדות של אבי העגונה לבד קשה להתירה באשר הנכרי שהעיד היה גם הוא בספיחלק ל״ו סימן ב׳נשאלתי על שני עדים מעידין בכתב בקידושין והאשה מכחשת ואחד מהעדים פסול בעבירות ע"פ ג' עדים הפוסלין אותו אחד העיד שגנב ועשק ולא השיב וא' העיד שהוציא שבועה לשקר מפיחלק ל״ז סימן א׳אמרו בירושלמי והרי"ף הביאו בפ' ז"ב על החשוד על השבועה שיבא לב"ד שאין מכירין אותו ויאמר חשוד אני והעד הזה לא עשה ככה ולא נודע דבר ששב גם לא השיב הגניבה וגם חזרתוחלק ל״ח סימן א׳על אפטרופוס שמנהו אבי יתומים אימתי מחשבין עמו אהובי האלוף ה"ה כהר"ר יעקב דיינא יצ"ו שלום רב למעלתך ולאוהבי תורתך ראיתי אמריך אמרי נועם להשיג על אגרות אלופי בולוחלק ל״ט סימן א׳ויעף אלי אחד מן המלאכים ובידו רצפת אמרות טהורות רצופות צרופות ככסף משני אריות דבי עלאי המורים חצי תורה שנונים לדון על מעשה הבא לפניהם המה הגיבורים אשר מעולם אנשחלק ל״ט סימן ב׳בעסק ראובן שהשכיר חזקת חנותו לשמעון במנטובה על ז' שנים בעד שכר קצוב לשנה והיו אז בעיר ד' בעלי חניות לבד ואחר כך קמו בעלי זרוע והשיגו גבולי הראשוני' והשיגו אף להחלק ל״ט סימן ג׳אהובי האלופים כמהר"ר קלמן יצ"ו וכמהר"ר זלמן כ"ץ י"ץ שלום למעלותיכם. חשבתי שדברי הראשונים יספיקו לפסק דין ואמנם מעלת הרב מהרר"ק דקדק מלשוני שלא החלטתי לפסוק רק נחלק ל״ט סימן ד׳בראשונה דקדק מהרר"ק בתשובת מהררי"ק בסימן קפ"ז שאמ' נעשה כמוחזק ולא אמ' נעשה מוחזק גם אני מודה שהיא כ"ף הדמיון ור"ל כמוחזק בקרקע כי אינו קרקע ממש רק דינו כקרקע וחלק ל״ט סימן ה׳מעלתך חשב לתפוס אותי בדברים על אשר כתבתי שהיה זר שהרא"ש יביא הירושלמי ולא יזכיר לפחות לאמר ודעת רי"ף אינו כן ודבריו הם התלמוד שלו בסתם ואמרת שככה מצאת בערבי פסחחלק ל״ט סימן ו׳שוב כתב מעלתך וז"ל ועוד מוכח שהשוכר נקרא בעל קרקע משך השכירות מהמשכיר בית לחבירו לזמן קצוב שאינו יכול לחזור בו ולהוציאו תוך זמנו ואפי' נפל ביתו של משכיר ואין מקחלק מ׳ סימן א׳שואל כענין משיב כהלכה דולה מן המעיין שואב מן הבריכה מאת ה' ישא ברכה אהובי הגאון ר"מ במהר"ר דוד יחי' י"ץ נעימות ימינך רשומי אצבעותיך ראיתי בדרוש הרב התובע שכר טרחלק מ׳ סימן ב׳עוד ראיתי לצרף אל דברי של מעלה הא דמצאתי בכתבי מהרר"א שחבר גם כן תרומת הדשן שכתב בכתביו סימן קכ"ח וז"ל ואי משום דיש פקוח פרנסה בדב' מחמת הפרס שתפול לכיס המנהיגיחלק מ״א סימן א׳על השגת גבול חניות. חדשים מקרוב באו להרוס ולהשיג גבולי בעלי חניות אשר כבר החזיקו במקומם בהלואה מכח הרמנא דמלכא ואלה המשיגי גבול קצתם עושין בהסתר ובמחשך מעשיהם וחלק מ״ב סימן א׳איך גובין הוצאה של בניין ב"ה. אהובי הגאון במהר"ר יוחנן י"ץ שלום שמירלן מוביל כתבך יצא מאתי בהסח הדעת פתאום ולזה לא הביא ליד מעלת' מענה ממני כי הייתי טרוד אז בעסחלק מ״ג סימן א׳למהרר"ק בענין דייני' יושבי קרנות אהובי האלוף כמהר"ר קלמן י"ץ שלום מכתבך מצאתי בבואי מויניזיי"א וראיתי הכרעת דעתך להוצי' זולל מיקר ולהולי' מחלוקת בין רש"י לר"י מחלק מ״ד סימן א׳אם שטר שבטל מקצתו בטל כולו ושאלות אחרות אוהב שלום ורודף שלום אהובי המרומם כמ"ר אלעזר בכמ"ר יצחק ז"ל מכתבך קבלתי עם הצעו' השאילות מעסק שני השטרות אשר שלח מ"כ ולהחלק מ״ד סימן ב׳השאלה השניה אם יהיה נפסל אחד מפרטי השטר האם בעבור זה נפסל כל השטר אומר אני שהשטר יתקיים בשאר הפרטים דע"כ לא נחלקו ר"מ וחכמים בפרק איזהו נשך אלא בשטר שיש בו רביתחלק מ״ד סימן ג׳שאלה שלישית מנוי האפטרופסים של הזקן שמנה בנו הבכור על נכדיו לא מצאתי למניו הזה יסוד כי לא נמצא מנוי כי אם לאב או לב"ד אכן מאחר שהוא תנאי ותלה בתנאי זה מתנתו אפשחלק מ״ד סימן ד׳שאלה רביעית אם הבנות חייבות לתת חשבון מאשר עשה אביהם בנכסי היתומי' יותר מאשר ימצא כתוב בפנקסיו ואביהם החזיק חשבון מפור' בפנקסיו מנכסיהם פשיטא שאין חייבות יותר החלק מ״ד סימן ה׳שאלה חמישית אם האלמנה אם הבנות חייבת להשביע ומי הוא שיכולת בידו להשביע' הזקן או הבנות והיא אינה תובעת כתובתה איני יודע שבועה זו למה אם להשביעה על כתובתה ולשלם אחלק מ״ד סימן ו׳שאלה שמינית אם האב יכול לחזור במתנתו איני יודע לאיזה טעם יוכל לחזור הלא יש בה קנין ומתנת בריא והכתי' כל היפויים בכלל ובפרט וכתב בה להם וליורשיהם אחריהם וכל התנאחלק מ״ד סימן ז׳שאלה תשיעית אם המבוררים יכולים לעשות פשרה וליקח מהיתומות לתת אל היתומי' הלא אם היו היתומות קטנות היה כאן מום שאלה אם תוכלו לחוב ע"מ לזכות מאחר שתחושו לחורבא דתפחלק מ״ד סימן ח׳שאלה עשירית אם יכולת ביד הבנות לתת מנכסיהן לאמן גם בזה תשובתך בצדך מאחר שגדולות הן מתנתן מתנה במטלטלין אכן במקרקע לא יספק גדולות לבד למכור וליתן קרקע שירשו מאביחלק מ״ד סימן ט׳י"א אם היתומות יוכלו להעביר הזקן מלהשתדל בעסקי החנות להיותו זקן ועבר ובטל הדבר הזה צריך עיון הלא בשטר יהדות שייר לו הכח הזה להתעסק בעסקי החנות שהוא בתפיסת הבית חלק מ״ה סימן א׳אם בנות שיש להן שטר חצי זכר נוטלות גם חלק בנכסי אחי אביהן ובנכסי היבמה אשר היתה זקוקה לאביהם: אהובי האלוף כמ"ר משה אפרים יצ"ו שלום מכת' מעלת' קבלתי ואף מפי הר"רחלק מ״ו סימן א׳עמוד הימני פטיש החזק הגאון כמהר"ר מאיר יצ"ו שלום רב הנה נפלה מריב' וקטטה בין אנשי שם ואנחנו שמענו דברי טענותם טעמי' מטעמים שונים וכמעט אנחנו המבוררים הסכמנו כלנחלק מ״ז סימן א׳שלשה הם מטיבי צעד ריעי ישראל וגדול באמצע הוא מחות' האלוף כמהר"ר משה ס"ל מה לי ולכם כי תבואו לדרוש ממני להודיע אתכם חוקי אלקים ותורותיו ומי יהרהר אחר ב"ד יפה כמוחלק מ״ח סימן א׳בריב עסק חנות שהיה קוטמ"י ועבר הזמן מה תהא ברויח אשר ירויח: גברא רבא ונהירא בוצינא דנהורא הוא הגאון נודע שמו בשערים כמהר"ר עובדיה י"ץ איש ספורינו שלו' למר ולתורחלק מ״ט סימן א׳מי כמוהו מורה הוא הגאון ה"ה כמהר"ר עובדיה איש שפורנו שלום רב לו לאוהבי תורתיך. מכתב מ"כ הראשון הנכתב סוף מייו' גם השני נכתב כ"ו יוניו קבלתי והאלקים לא היה בלבי חלק נ׳ סימן א׳וראיתי בעלי קרנים קרני הוד להם מנגחין אהדדי במלחמת' של תורה האלוף ה"ה מהר"ר קלמן יצ"ו ומרגניתא דלית ביה טימי משיב חכמים אחו' גדול מרב' שמו כמ"ר יצחק פורט כ"ץ יצחלק נ״א סימן א׳שאלה יעקב כתב שטר לדינה בתו בעת נשואיה שחייב לה מנה ולא יחול זמן גביית החוב עד שעה אחת קודם מיתתו או בניו הזכרי' יתנו לה בחצי חלק זכר והברירה ביד הזכרים כסדר שטחלק נ״א סימן ב׳תשובה תנן בפרק מציאת האשה יתומ' שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה כו' עד רבי יהודה אומר אם השיא את הבת הראשונה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה וחכמים אומרים פעמים שאדם עניחלק נ״א סימן ג׳וע"ד השבח שתבעה דינה מחלקה אין בידי לחייב ראובן לתת לה שבח דלא מצינו שבעלי חובות או מקבלי מתנות יכולין לתבוע ריוח מן היורשין במה שהשביחו הם היתומים במטלטלין ואפחלק נ״ב סימן ב׳נזרקה מפי חבורה לשאול שאלתה על ראובן שחלק נכסיו ומטלטלין ומעות לבניו אחריו בדרך צוואה איך ירשו אחרי מותו ורבה לאחד ומעט לאחד וזה היה שנה או שנתים קודם מותו ולא חלק נ״ד סימן א׳נדרשתי לשואלי היקר כמר יודא י"צ בכמר גדליה יחי' ז"ל על שנתעצ' לדון עם אשת אביו ז"ל בעבור אחיותיו שהוא מבקש לגדלן בביתו לטוב להן ואמן מבקשת לגדלן אצלה וזהו עיקראחלק נ״ד סימן ב׳עוד טעם אחר יש לי להכשיל כח צווא' זו ועם כי אינו טעם של עיקר מ"מ יכון לסנפו עם מה שכתבתי להחמיץ הענין והוא דאיתא במרדכי בפרק קמא דגיטין וז"ל נראה שתקנ' חכמים היחלק נ״ה סימן א׳נדרשתי על ראובן שהשתדל להשיג קיומים למדינה אחת ויושבי המדינה ההיא הקציבו לתת לו בעבור טרחו והוצאותיו סך מה והמשתדל השיג הקיום ויושבי המדינה ההחא שמו והקציבו על חלק נ״ו סימן א׳נדרשתי על עסק צוואה אשר צוה כמר שמשון ז"ל בכמר אשר אזו"ל ז"ל כדקציר ורמי על ערסיה והעביר נחלתו מיורשיו ונתנה לשני אחים קרוביו מן האם וגיסיו וצוה שיותן ליורשיו החלק נ״ו סימן ב׳והנה לפי הנשמע יש במתנה זו שלשה דברים מקצת הנכסים של הנותן היו כבר ביד המקבלים כי היו חייבין אליו סך מה ועוד הניח נכסים ביד אחרים שחייבין אל המת ז"ל והם יהודים חלק נ״ז סימן א׳על העמדת אפוטרופוס קרוב על נכסי נטוש אם כי האלופים חלוקי' בענפים מ"מ בשורש הדין השוו מדתם וכוונו האמת להעמיד האיש כמ"ר משה מקונט' אפוטרופוס על חלק ירושת אחיו הנחלק נ״ח סימן א׳נדרשתי על ראובן שהשכיר בית וחזקת חנות לשמעון ונשתמש שמעון בבית ובחזקת החנות שנים מה ומאן שמעון להשאיר במקום ההוא עוד וראובן היה חייב לשמעון ארבע מאות דוקא"ט שהלחלק נ״ט סימן א׳שלום רב לאהובי היקר אלוף התורה כהר"ר יוחנן י"ץ ולכאל"ש. הנה נכספת לדבר בי ואני בך בכן באת לדרוש אותי לחוות דעי בשאילתך או אולי לחדודי לחברך תכוון בכן להפיק רצונחלק נ״ט סימן ב׳עוד יש מקור אחר אשר קרוב לשאוב מאתו לזכות שמעון וזה מהא דתנן בההיא פירקין כל האומנין ש"ש הן ומפיק טעמא בגמרא בההיא הנאה דתפיש ליה אאגריה דלא בעי למיעל ולמיפק אזחלק ס׳ סימן א׳נדרשתי לשאלו אותי על ראובן ושמעון ולוי אחים ולראובן זרע אין לו וחילק נכסיו בחייו בהיותו בריא ונתן כל נכסיו לשמעון אחיו מלבד דבר מועט אשר שייר ללוי אחיו וכל אלה חלק ס׳ סימן ב׳והנה אף כי קשה עלי כתורמוס להשיב על טענות ריב ממון בלתי שמוע בין אחיכם אף כאשר יבא השואל לדרוש דבר תורה לבד ומראה פנים כי תורה היא וללמוד הוא צריך ומציע לפני השחלק ס׳ סימן ג׳והנה תוכן הדרוש ברור ומלובן שאין ממש בצוואה זו וזיל הכא קמדחי לה וזיל הכא קמדחי לה אם מכח לשון ירושה בא כמר ראובן להנחיל לשמעון רוח בכנפו אם בלשון מתנה נתן לו גחלק ס״א סימן א׳אהובי וריעי הלפידי' הבוערי' המבהיקים לעלמא ה"ה כמהר"ר יוסף ק"פ יצ"ו וה"ה כמהר"ר משה לוי י"ץ שלום לכם ולאור תורתכם בשאלתכם בעסק אושטיין שנכתב במנטוב"ה והמטבע באוחלק ס״א סימן ב׳ואשר צירף מעלתך אהובי כמהרר"י בשולי איגר' אשר נדרש לישב הפסוק ובהעטיף הצאן לא ישים לפי פשט של מהר"ר איסרליין שעש' יעקב במקלות ב' סימני' לבד ותנאו היה עם לבן שסיחלק ס״ב סימן א׳אחד גרם היזק לחביריו שלא ירויחו שלום אין קץ לאהובי שארי האלוף כמהר"ר יחיאל י"ץ ולכא"ש ובפרט לגיסיך היקרים ומי שאמר לעולם די יאמר די לצרתם ויצילם מכל אוביהם. ועלחלק ס״ג סימן א׳שייך לממונות נזרקה מפי חבורה ראובן ושמעון באו במאסר ונשבו להרג ולמשיסה ב"מ ונשמע הדבר בעיר אחרת ושם איש תקיף מוחזק למלך ועמד להציל השבויים והשיג כתב מאת המלך לקחלק ס״ד סימן א׳נזרקה מפי חבורה בק"ק מנטווא"ה האשכנזים שגבה טור' בין כמ"ר חיים יתו' ובנו מצד אחד וכמ"ר מנחם רפאל שמש כ"ץ מצד שני. וכמ"ר חיים ובנו יצ"ו היו חזנים בקהל ההוא זה שנחלק ס״ה סימן א׳אחד היה לו ב"ה בביתו וצוה שיוקח כל מה שבתוכו ויושם בב"ה הגדול שבעיר שלום אהובי האלוף עמיתי כמהר"ר קלמן י"ץ הנני טרוד בעסקי ומ"כ בעי מני מילתא דבעיא טעמא מכל מקוחלק ס״ו סימן א׳ג' קבלו עליהם בנדר ובשבועה ואחד מהם עבר ויצא מן הנדר אם גם ב' האחרים יוכלו לנהוג היתר בלי שאילת חכם בלעדי אלקים יענה את שלום אהובי הר"ר אברהם גירו י"ץ מכתב' קבלחלק ס״ז סימן א׳אסמכתא במקום שבועה אהובי היקר כמ"ר אליעזר ברבי בנימין ז"ל מה מאד מתקו לחכי אמרי נועם כי שמעת לקול מוריך אשר גערו בך וגזרו עליך לבטל אשר עשית בערכאות נגד גיסך המחלק ס״ח סימן א׳שבועה על דעת רבים והורו קצת מורים שהיתר מועיל בדיעבד לצורך מצוה: אהובי האלוף ה"ה כמהר"ר משה חנין בכמ"ר פרחי' חנין ז"ל שלום. חבורך ראיתי עם העתק הקשור אשר נתקשרוחלק ס״ט סימן א׳רב יצא מן העיר ונדה כל הקהל ודור אחרון אחר שנפטרו הראשונים לבו נוקפו מן העונש ב"מ: מני הצעיר שלום לכם עיר מנופלי שלום לכם אל תיראו הקשבתי עליכם היות יראת אלהים חלק ע׳ סימן א׳אחד שקבל שבועה לקחת אשה פלונית והעמיס עליו נדוי בעולם הזה ובעולם הבא אם יעבור ונמצא נדרי טעות: ראיתי התישים בעלי קרנים מנגחין בקרניהון לשבר שבועות האיש כמ"ר מידחלק ע״א סימן א׳רב שקבל עליו בשבועה ובחרם ושיהיה נזי' עולם אם ידרוש בקהל מי יבא אחר המלך אשר כבר בדק עד מקום שיד כל אדם מגעת בכל גנזי אוצרות הספרים להוציא לאור משפט החכ' ה"ר יוחלק ע״ב סימן א׳למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט ע"ד האיש אשר שאלני לבקש לו עזר ותרופה על נדר שנדר בעת צרה שהיה במאסר לפני ב' שנים הוא ואחיו והיו בסכנ' ונדר בזה הלשון שחלק ע״ג סימן א׳על אשר בטלו הרבני' החרם של מהר"ר בענדיט ז"ל תנן התם בפרק י"ז דכלים ועל כולן אמר רבי יוחנן בן זכאי או לי אם אומר אוי לי אם לא אומר וכן בברייתא דהמוכר את הספינה בחלק ע״ד סימן א׳בחור נשבע לאמו שלא לקחת אשה בלתי רשותה ואחר כך תקע כפו לקחת נערה בלי רשות אמו אם חל התקיעה כו': נדרשתי לשאלו אותי על עסק בישא נתהוה בבחור אחד שמו אברהם י"ץ בכמ"חלק ע״ה סימן א׳נדרשתי מאחד על אודות הדגים מן הים הרגילין לבא לשם בבקר והסוחרין מביאים אות' בלילה ולפי המהלך אי אפשר שיהיו נצודין בלילה ההיא אם מותר ליהודים ולאכול מהם ביו"ט ראחלק ע״ו סימן א׳מכירת יין נסך מעשה שהיה כך היה אחד מדרי וינייז"ה עוסק בפרקמטיא ולו בנים בקנדיאה ושולח סחורות לבניו לשם והם שולחין לו הסחורות משם לכאן ובתוך סחורתם נתעסקו גם בסתחלק ע״ז סימן א׳שלום שלום לאהו' האלוף כמהר"ר קלמן יצ"ו קבלתי מכתב' וצורות הפרשיות פתוחים וסתומים אשר שלחתם ובאמת הצורה הראשונה שג' הפרשיות הראשונות משיירין חלק בסוף ורביעית מתחחלק ע״ח סימן א׳הפטרה שואל כענין משיב כהלכה אהובי האלוף מהר"ר אליה קפשלי יצ"ו שלום למר ולתורתו ראיתי אשר חבר מעלתך לבטל מנהג קדמון בעירך אשר נהגו לקרות ביו"כ בהפטרת יונה ג' פסוחלק ע״ח סימן ב׳לעשות נחת רוח לתלמידי אשר לפני אשר בקשו ממני ליישב לשון הירושלמי באופן שיהיה הלשון תירוץ ואם רחוק הוא. אמרתי להם בדרך זה בהיות כי הרא"ש קשה לו בספרו על תלמוד שלחלק ע״ט סימן א׳זבוב נמצא בקדירה אהובי עמיתי הגאון כמהר"ר יוסף י"ץ שלום למר ולתורתו. מכתב מעלתך הגיעני ואשיב למעלתך על דברי תורה אשר מעלתך חושב לדלות מבור רק אין בו מים נוסח מהחלק פ׳ סימן א׳נגיעת רגלי ההי"ן בספר תורה ועל דברי מעלתך בנגיעת רגלי ההי"ן בשמות ושאר רגלי ההי"ן בס"ת קשה עלי מאד להשיב באשר יש להשיב על דברי הארי מהרר"א בכתב' שחוכך להחמיר כשחלק פ״א סימן א׳נדרשתי לשואלי על פי' של הגאון כמהרר"א המזרחי אשר באר דברי הסמ"ג בנותן טעם לפגם בפסח אם יש גמגום בדבריו אם לאו. והנה נ"ל ראשו וסופו אמת אך על אמצעיתו יש לגמגם וזחלק פ״ב סימן א׳אהובי האלוף הר"ר משולם קושי שלום. דרשת ושאלת היטב על הריב אשר ביניכם אם מותר לעשות מן הפרוכת כסוי לכורסייא וצללת במים אדירים ועלה מתוך דבריך מאחר דארון הקודש חמחלק פ״ג סימן א׳דם יצא מצוואר אווזא מחמת מריטת נוצות ידו בכל בבקיאו' ובחריפות בקי כרבי יוחנן בטריפות אהובי שארי הגאון כמהר"ר יחיאל יצ"ו שלום למר ולתורתו. ע"ד שאילתך בדם שיצא מןחלק פ״ד סימן א׳לחתוך גליון ס"ת לתקנה בו תולה ארץ על בלימה ייטיב לך החתימ' אהובי הגאון כמהר"ר יוסף יצ"ו מכתב מעלתך קבלתי וע"ד בקש' מר לכתוב לשארי האלוף להקר רוחו עם כמהר"ר קלמןחלק פ״ה סימן א׳נדרשתי לשאלו אותי על ראובן שיש לו בית הכנסת בביתו והבית הכנסת הם שלו בלבד ולא מנע אחרים הדרים בעירו מלילך לביה גם לא השאיל אותו להם אך מעצמם באו לב"ה והוא היה מחלק פ״ו סימן א׳עמיתי האלוף מהר"ר יוחנן י"ץ בענין שאלתך על מלמד שברח תלמיד מידו מעירו בעת הקצף כאשר החל הנגף בוניזיי"ה ב"מ אם חייב התלמיד לתת שכר משלם או לנכות ימי הבטול. הלא אחלק פ״ז סימן א׳איך נקרא לס"ת בן מומר נדרשתי לשאלו אותי כהוגן על דבר שני האחים כמ"ר אברהם וכמ"ר אפרים והמה בק"ק אוב"ן ואביהם זאת לפני' בישר' עטיל שניאו' שמו והמיר דתו ובניו היקחלק פ״ז סימן ב׳עוד יש להורות בנדון דידן מטעם אחר לקרא האחין על שם אביהם כמקדם כי אביהן הוא תקיף ושר גדול ויש בו משום דרכי שלום ג"כ ומנהג הוא בכל הארצות האלו כשהחזן אוחז הס"ת בחלק פ״ח סימן א׳להביא ס"ת מן ב"ה לבית יחידי להתפלל אהובי האלוף ה"ה כהר"ר אבא י"ץ שלום אהוביך שאריך ספרו לי איך חביריך חברו עליך כתרנגולת של בית בוקיא וגמגמו עליך על אשר הורית לחלק פ״ט סימן א׳עד אחד מפי עד אחד ביבמה איך מת היבם היתר אשה זו תלוי בסוגיי' התלמוד דפרק האשה רב' דבעי' שם עד אחד ביבמה מהו ורב ששת ורבא פשטו דנאמן ולהתירה לשוק ובגמרא דחו לפשיחלק צ׳ סימן א׳אחד מן החבורה שאל ממני הא דכתב הרמב"ם בפרק א' דגניב' דקטן שגנב ואבד הגניבה אינו חייב לשלם אף הקרן ואפי' לאח' שהגדיל יבאר לנו מר טעמו ומנין לרבינו זה כי בפרק הגוחלק צ׳ סימן ב׳תם ונשלם וסימניך צד"ק צדק תרדוף הלך אחר ב"ד יפה