שו״ת מהר״ם פדוואה · חלק כ״ט סימן ג׳

גם בעובדא של משה קולפט הנהרג בים אחר שנשברה הספינה לפי עדות של שבתי מפי הנכרי אין להאשימו על אשר חשש להחמיר ולדמות מה שאמר נהרג על קרש צפה על פני המים כאשר רצה לרכוב עליו כמי שאמר נהרג במלחמה לחוש שיאמר בדדמי למאן דחש לזה בנכרי מסיח לפי תומו מאחר שהיה מהומה מן הנטבעים בשבירת הספינה שמן השמים נלחמו עליהם והים הולך וסוער עליהם לא היה עת ומקום לעיין היטב ונשען על הרוב העיר בדבר שרובן למיתה כי אם דקרו או פצעו כדי למנעו מלרכוב על הקרש בלי ספק לא השהה אותו על הקרש ודחפו אותו לים טרם יצא נשמתו כי כל כוונת הנכרי היה להקל משא הקרש אם כן קרוב לודאי הוא שהנכרי המעיד לא ראה יציאת נשמה ויש לחוש שאמר בדדמי ודברים כאלו אינם רחוקים לדחות החושש בשתי ידים וגם בעדות של שבתי לא נזכר שהוא ידה שמשה קולפט זה שהיה אתו בספינה אשר עליו העיד מה שהעיד היה בעלה של אשה הזאת אשר בה אנו קיימין וכן הקפיד מעלת' על זה בפסקך הראשון שכתבת להם שיש לעיין על זה ועתה בדברי מעלתך האחרונים היה פשוט למעלתך לפי הנראה שכך העיד כי ז"ל ואם היהודי שבתי כהן שהיה עמהן בספינה וניצל העיד שזה משה קולפט הוא בעלה של האשה ושלא בא עמהם משה קולפט אחר בספינה מה יש לבקש עוד כו' נראה ממה שהוכיח מעלתך לרבי יודא בדברים קשים כאלה על מה שכתב לחוש לאשר לא הזכיר שם עירו כו' כאלו פשוט למעלת' ששבתי העיד ככה איני יודע מנא לך אולי הגיע למעלתך העתקה אחרת מן העדות או אולי ואם היהודי שכתב מעלתך תלוי הוא וקאי על דברי פסקך הראשונים שכתבת לעיין על זה בכן כתב מר שאם יתברר הדבר אשר כבר רמזת להם לעיין שכך העיד אז אין לחוש להזכרת שם עירו ואמת הוא וכן נראה לי ליישב דברי מעלתך שלא יהיו פלסתר מעתה מהר"ר יהודה שלא נתברר אליו ששבתי העיד ככה שידע כל זה לא חטא במה שחשש לחומרא גם בזה ולא ארחיב עוד באלה ואבקש פני מעלתך להוכיח שניהם בדברים שיעזבו דרכם ולא ירעישו כל העולם במחלוקתם ומרחוק אקוד ואשתחוה למעלתך ולכל תלמידך ואבקש פני מעלותיכם העתירו נגד שער השמים גם בעדינו היושבים על אדמת נכר ושלום מני אהו' מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילנבוגן: