שאלה חמישית אם האלמנה אם הבנות חייבת להשביע ומי הוא שיכולת בידו להשביע' הזקן או הבנות והיא אינה תובעת כתובתה איני יודע שבועה זו למה אם להשביעה על כתובתה ולשלם אותה לשלחה מעל היתומות שלא תזון מנכסיהם הלא הלכה כשמואל דפסק כאנשי גליל סוף פרק נערה והדבר תלוי בה להיות נזונית כל זמן שלא תרצה לגבות כתובתה ואם שבועה זו משום שנשאה ונתנה בנכסי בעלה שמשביעין אותה בטענת שמא כדתנן בפרק כל הנשבעין הלא שם פירש רש"י בצריך הודאה במקצת ואף כי הרמב"ם חולק כנראה בפרק ט' דהלכות שותפין אמנם הטור ח"ה מסכים לדעת רש"י בסימן צ"ג ופשיטא שאף אם תתחייב שבועה על הבנות להשביעה כי בנכסי בעלה נתעסקה ולא בנכסי הזקן והבנות גדולות הן וברשותן לפוטרה משבועה וגם אם תשבע אין להכריח אותה שתשבע על מה שנתעסקה בחיי בעלה כל זמן שאינה תובעת כתובתה דר"ת פוסק כרבי שמעון בפרק הכותב דאם לא תובעת כתובת' אין משביעין אות' ואף כי רב אלפס פוסק כת"ק הלא מעשה רב ור"ח עבד עובדא כדאיתא שם בתו' אכן על מה שעשתה אחר מות בעלה משמ' שם מן פירוש רש"י דנשבע אף אם אינה תובע' כתובתה שאלה שישית אם האלמנה חייבת להודיע לחמיה הנמצא מנכסי בעלה או לבנותיה לבד ודאי מאח' שגדולות הן תעשה כרצון הבנות כי הנכסי' שלהן הן ושטות הוא אשר עולה על דעת הזקן שהוא קודם בנחלה כי מה דתנן האב קוד' לכל יוצאי יריכו ר"ל אם מת אחד מבניו שאין לו זרע דאז אין האחים יורשים רק האב קודם להם שהם יוצאי יריכו אבל לעולם יוצאי ירך המת קודמין לאביו ובזה יספיק תשובה על שאלה שביעית:
שו״ת מהר״ם פדוואה · חלק מ״ד סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Krakow, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהר״ם פדוואה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.