שו״ת מהר״ם פדוואה · חלק ל״ה סימן ג׳

במותב תלתא בי דינא בחדא הוינא ואתא לקדמנא כמ"ר דוד בר יקותיאל ז"ל ואסהיד כי זה ימים מועטים היה עומד בריאלטו הוא וכמ"ר משה לוי יצ"ו אבי העגונה מרת פראאנ"ה שתחי' ובא אליהם נכרי אחד ואמר מל"ת אני מכיר יודי זה ואני מצטער על חתנו יהושע שהכרתי אותו וראיתיו זה כמה ימים ושנים מת ומוטל ביבשה על שפת הים עם שאר ערלים תוך ג' ימים אחרי שנטבעו בים וקברתי כולם ואמר הנכרי כי ג"כ הכיר היהודי בזקנו שהיה חד ובחוטמו שהיתה דקה וחדה יותר מהראוי אך ראש החוטם היה גס וזקוף מעט ועוד אמר כי הכירו בסימן שהיה לו בפניו מעט רושם כמו צלקת וגם הכירו ביריכו היה לו רושם ממכה עשה הוא בעצמו במקרה וסימן זה שבפניו נודע לנו שהיה כן ע"פ עדות כמ"ר יוסף בר מרדכי מארט"ה גם סימן שביריכו העיד כמ"ר דניאל בר כלב ששמע מכמ"ר יהושע ז"ל הנ"ל היה לו רושם ממכה אחת היה לו ונתרפא אך מקומו נעלם ממנו ושניהם הגידו על צורת החוטם באופן הנ"ל ומה ששמענו כתבנו לעדות ולראיה היום יום א' י"א אייר ש"י לפ"ק פה ק"ק ויניזייאה הכל שריר וקים: