שו״ת מהר״ם פדוואה חלק כ״ט סימן ב׳

וכן בטענה שניה בנדון זה שהיה שתיקה דלאחר מתן מעות מעלת' הראה פנים כאלו אין בו מחלוקת ולא ימצא מי שהחמיר בזה שכתבת וז"ל וכ"ש שכתבת עתה כי רוב הגאוני' סברי בהפך וליתא דלא יחלקו הגאונים על תלמוד ערוך יהיה מכירו ברוך והיה לך לזכור אפילו אחד מהם ולא לרמות השומעים במילי דכדי עכ"ל. וימחול לי מעלתך הלא רב אלפס בפרק קמא דקידושין והרא"ש והטור שהם שלשה פוסקים מפורסמים שכל הגולה הולכים לאורן כולם סבירי להחמיר ומפרשים מה שאמר בגמרא אתון דשמיע לכו חושו להלכה ולא משום כבוד רבם ואף כי הרמב"ם וחביריו חולקים על זה מכל מקום אין לגעור במי שיחוש להחמיר ובפרט לחוש לדברי רב אלפס אשר עליו כתב מהר"ם בפרק נערה שנהגו לפסוק כמותו במקום שהתוס' אינם חולקין עליו והנה לא אכחיד האמת תחת לשוני אלו היה בא מעשה כזה לפני גם אני הייתי נוטה להתיר בלא גט כי חביבין עלי דברי מהר"ם כנ"ל ובפרט שנראה שהשיב להם כהוגן וסתר כל ראיותי' והכחישם ומשום טענה זו של קורבות העדים לבד הייתי נוטה להקל אבל הטענה השלישי' שלא אמר המקדש לי לא היתה בה כדי להכריחני להקל מאחר כי יש מחמירין כאשר כתב מר. ועוד דכתב הטור א"ה על זה בסימן כ"ז ואם היה מדבר עמה על עסקי קידושין הוו ודאי קידושין נראה מזה דאם היא יודעת בתחילה שהכוונה היא לזה אף ע"ג דמתוך לשון הקדושין אינו מוכח הוויין ידים מוכיחות וכן מוכח בתשובות הרשב"א שהביא מעלתך דהזכיר בשאלה וז"ל ולא היו מדברים על עסקי קידושין כו' ובעדות נדון זה שהועתק לפני וז"ל והנה אחד מן האחים הנ"ל גער בה וכה אמר לה וכי תחשוב להתקדש לפלוני תחזור לו מעותיו כו' עד מיד שדבר לנערה הנ"ל להחזיר לו מעותיו עמד ואמר בלשון יווני ארסתיך והנערה שתקה כו' מעתה אם לא היה חיסרון בקידושין אלו כי אם שלא אמר לי לא הייתי חושש לה מאחר שא' מן האחים הזכיר לה בתחלה הלשון להתקדש לפלוני היה נראה שיחשוב זה כמדבר עמה על עסקי קידושין כי זיל בתר טעמא שהוא היכא דיודעת בראשונה שהכוונה הוא לזה מתוך הוכחה של דברים שביניהם הוויין ידים מוכיחות אף כי מתו' לשון הקידושין אינו מבואר והנה יצאתי מן כוונתי כי לא באתי להשי' על דבריך ולפקפק בהם ולא אומר בטח כי יצדקו דברי מדבריך רק על אלה באתי שאין כאן מקום להכעס הגדול להעביר ת"ח מאשר הוקם עליו בזה אני מודה כי ראוי הוא לכל רואי תשובות מהר"ר יודא י"צ אל מעלתך שיוכיח אותו על אשר דבר נגדך שלא כדרך מוס' וגם אני אדבר אתו משפט על ככה שיעזוב דרך זה וינהיג עצמו כת"ח שבארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה:

שו״ת מהר״ם פדוואה · חלק כ״ט סימן ב׳

על התשובה הזאת