שו״ת מהר״ם פדוואה · חלק מ״ד סימן ב׳

השאלה השניה אם יהיה נפסל אחד מפרטי השטר האם בעבור זה נפסל כל השטר אומר אני שהשטר יתקיים בשאר הפרטים דע"כ לא נחלקו ר"מ וחכמים בפרק איזהו נשך אלא בשטר שיש בו רבית אם גובין בו הקרן שר"מ פוסל אותו לגמרי משום קנסא וכן שטרי המוקדמין לשם גזירה שמא יגבו מזמן ראשון או משום קנסא ולולא זה אף כי פסול מקצתו היינו פרעון רבית שאין גובין מ"מ לא היה פסול שאר השטר היינו חוב הקרן אפילו לר"מ ואף באלה פסקו התוספות כחכמים דלא קנסינן דהלכה כר"מ בגזירותיו ולא בקנסותיו. ועוד ראייה מן הרמב"ם דכתב בפרק י"ד מהלכות עדות וז"ל הכותב כל נכסיו לשני בני אדם בעדות אחת והעדים קרובים לא' ממקבלי המתנות רחוקים מן השני הרי השטר פסול מפני שהוא עדות אחת אבל אם כ' בשטר א' שנתתי לראובן חצר פלוני ושנתתי לשמעון שדה פלוני נמצאו העדים קרובים לזה ורחוקים לזה. לזה שהם רחוקים ממנו מתנתו קיימת שאלו שתי עדיו' אף על פי שהם בשטר אחד עכ"ל. הרי דוקא משום שכולל המתנה לשניהם יחד דאז נקרא עדות אחת אז היא פסול כו' אבל אם פרט לכל אחד מתנתו לא יפסול האחד את חבירו ואף כשהוא כולל יחד משמע בטור ח"ה בסי' צ"א שרב האי חולק ומכשיר חלק הרחוק. ונדון דידן לפי שאלתך הם פרטי' פרטי' אם כן פשיטא שאם נפסל פרט אחד שהשאר הוא כשר ואפי' היו דרך כלל אינו דומה לעדות הפסול מחמ' קורבה דהתם החסרון הוא בעדים ובעדות אחת שייך עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה: