שו״ת מהר״ם פדוואה · חלק פ״ז סימן ב׳

עוד יש להורות בנדון דידן מטעם אחר לקרא האחין על שם אביהם כמקדם כי אביהן הוא תקיף ושר גדול ויש בו משום דרכי שלום ג"כ ומנהג הוא בכל הארצות האלו כשהחזן אוחז הס"ת בידו מברך המלך או שר המדינה אותו ואת כל שריו והס"ת בידו ואין חוששין להזכיר אותו בב"ה על הס"ת ויש לנו סמך מן התלמוד כי אפי' במקדש היה עושין ככה כדאיתא ריש פרק בא לו שאמ' שמעון הצדיק לאלכסנדרוס מקדון בית שמתפללין בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב כו' אם כן אם מדרכי שלום מזכירין אות' על התורה או במקדש כ"ש בנדון דידן שאין להמנע מלהזכי' אותו על התורה כמקד' כי נחוש לאיב' וגדול מזו התירו משום איבה דרבי יהודה נשיאה בפ"ק דע"ז אומ' היכי אעביד אשקליה אזיל ומודה לא אשקליה הוי לי איבה ולולי כי ר"ל שם המצי לו תחבול' היה שוקלו להחזיק בו משום איב' וכן מוכח במרדכי שמה שמתי' בזמן זה משום איב' מהכא. ובפרק אין מעמידין שרי משום איב' שיהודית מיילדת ארמאי' בשכר ואפי' בשבת היה מותר לולי כי מצי לאשתמוטי כדאיתא התם וכן להניק היה מותר משום איב' אם לא שמצי לאשתמוטי. וק"ו בנו של ק"ו בנדון דידן שלפי הנשמע אביהם של האחים הנ"ל אף כי הוא מדומע בין הנכרים דורש טוב לכל עמו ומטיב לקרובין ולרחוקין ולישרים בלבותם בגופו ובממונו אם כן מחשבתו נכרת מתוך מעשיו שנתחרט וירא אלדי' וככה שמעתי עליו מעדים נאמנים אם כן ראוי לקרבו ולא לרחקו במקו' מקד' מעט כי ברור לנו שאינו עובד ע"ז ודומה להא דפ' השוכר את הפועל רב יהודה שדר ליה קרבנא לאבידרנ' ביום אידם אמר ידענא ביה דלא פלח לע"ז וגם שם רבא משדר ליה קרבנא לבר שישך ביום אידם אמר ידענא ביה דלא פלח לע"ז את אלה אומר בחפזי מטעמים הנ"ל לקרא האחים לס"ת בן שניאור כמקדם נאום זעירא חבריא הטרוד בילדי. הזמן מבי"ק: