שו״ת מהר״ם פדוואה · חלק פ״ז סימן א׳

איך נקרא לס"ת בן מומר נדרשתי לשאלו אותי כהוגן על דבר שני האחים כמ"ר אברהם וכמ"ר אפרים והמה בק"ק אוב"ן ואביהם זאת לפני' בישר' עטיל שניאו' שמו והמיר דתו ובניו היקרים הנ"ל לא עלו לס"ת מיום ההוא כי יבושו להקרא בשם אבי אביהם שיודע ויהיה ניכר בשתם בכל פעם באשר מקדמא דנא היו נקראי' על שם אביהם ועתה ישתנו לגריעותא ונשאלתי אם יש צד היתר שיהיו נקראים על שם אביהם כמקדם והנני להורות בו היתר גמורה ואימת הגאון כמהר"ר איסרלן אשר סדר לקרוא בן מומר על שם אבי אביו והביא ראי' מספר חסידים לא יבעתני כי לא אמר בו ולא אחלוק על דבריו אך אומר כי מודה בכיוצא בזה הלא אמרו ז"ל בפרק הזהב נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים וממנו מיקליין כרעי דמר עוקבא בפרק מציאת האשה ורב מספ' אשר הפליגו רבותינו בעון זה הלא אמרו וז"ל גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה ק"ו דבר כזה שאין לו יסוד תורה ולא יסוד נביאים כי אשר אמרו פר' אמר להם הממונ' ושם רשעים ירקב שיהא רקביבית בשמו והביא שם גם מן התורה היינו שלא לקרא לבן שם של רשע או לקלל הרשע בזכרו אותו כאמרו ז"ל המזכי' צדיק ואינו מברכו רשע ואינו מקללו עובר בעשה שנ' זכר צדיק וגומר אבל ליחס הבן ולהזכירו בן פלוני אביו לסימנא בעלמ' מאלה לא דברו הלא ככה מצינו ברשע בן רשע בבן ירבע' ובן אחאב גם בצדיק בן רשע כחזקיהו בן אחז אשר היו הרשעים ההם העובדי' לע"ז ואפילו הכי נתיחסו בניה' אחריה' לסימנ'. מעתה אומר אף כי הדב' מנהג אחרונים הוא וחסידות יתירה כשא' מנהגי חסידי' הנזכרים בספר חסידים לא על לבם לזלזל בכבוד הבריות כי אין זו משנת חסידים רק אשר דברו בו כוונו לבן מומר אשר היה נער וקטן כאשר עזב אביו אלהי אבותיו ומעול' לא היה נקרא בן פלוני אביו ולא ניכר ונודע בשתו בפרהסיא באשר יהי' נקרא על שם אבי אביו אבל במי שהיה גדול והורגל ודש בעירו להיות נקרא בן פלוני אביו וישנו אותו ויחוורו אפיה בדברים חלילה משפוך דם נקי ומניה וביה אבא ניזל ביה נרגא להוכיח מתוך תרומת הדשן עצמו שבכיוצא בזה לא דבר כי בפרק ד' מיתות דרשו רבי ישמעאל ור' מאיר מה ת"ל את אביה היא מחללת שאם היו נוהגין בו קדש נוהגין בו חול כבוד נוהגין בו בזיון אומ' ארור שזה ילד ארור שזה גדל ארור שיצא זה מחלציו אמר רב אשי כמאן קרינן רשיעא בר רשיעא ואפי' לרשיעא בר צדיק כמאן כהני תנאי ע"כ. מעתה היה לבעל תרומת הדשן או לספר חסידים לתקן הדבר יותר שלם ויותר ניאות שלא לקרותו כלל בשם מולידיו מאחר שגם אבי המומר נקרא רשע והוא בארור ג"כ כנ"ל אלא היה ראוי לתקן לקרא אותו בשמו לבד אלא ודאי לא ראו לעשות ככה בעבור שאז היה ניכר הדבר בפרהסי' לשנותו לרעה ובחרו הרע במיעוטו להזכיר אבי המומר ולא המומר נמצא כי נשמטו בתקנה זו מהלבין אותו ברבים ואף כי היה ראוי לפי הסברא כנ"ל אפילו הכי לא הסכים הרב הנ"ל לאחד הגדולין שהעיד ככה כנזכר בתשובתו משום גנאי. ואין להקשות על זה שהיה להם לתקן לקרותו על שם אבי אבי אביו דאין סברא שלא יהי' הפסק יהיו נקראים כל אבותיו רשעי' דאם כן נעשה ח"ו לאברה' אבינו רשע אלא הכרח שדוקא לאבי הרשע נקרא ג"כ רשע שילד וגדל גדולי' רעי' וכן יורה הלשון מן הגמר' אם כן היה לקרותו בשם אבי אבי אביו לפי זה זה אינו דכתיב אם תשק' לי ולניני ולנכדי ומתרגמינ' לברי ולבר ברי ואיתא בבר' רבה ורש"י מביאו עד כאן רחמי' האב על הבן. וגם איתא פרק קמא דקידושין שעד כאן חייב ללמדו תורה ולא עוד. בכן אין לקרות בן פלוני רק בני בני' ולא בני בני בני'. וראיתי אשר חבר שניי הרב סיני ועוקר הרים כמהר"ר נפתלי כ"ץ י"ץ על שאולה זו והוכיח בראייה נכונה מתשוב' הרא"ש שיש לקר' לבן המומר לס"ת על שם אביו ולא אבי אביו וברור מללו אמנם לפי סברתי הנ"ל אומר כי תרומת הדשן אינו חולק על הרא"ש כי הרא"ש דבר במי שהיה גדול ועלה לס"ת עד לא המיר אביו ובעל ת"ה דבר במי שהיה קטן כנ"ל. מעתה כי אתינא להתם יפוק הגאון נ"י כמהרר"א ז"ל לאפי דמתרצנ' דבריו שאינו חולק על מאור עינינו הרא"ש: