שו״ת מהר״ם פדוואה · חלק ל״ט סימן ג׳

אהובי האלופים כמהר"ר קלמן יצ"ו וכמהר"ר זלמן כ"ץ י"ץ שלום למעלותיכם. חשבתי שדברי הראשונים יספיקו לפסק דין ואמנם מעלת הרב מהרר"ק דקדק מלשוני שלא החלטתי לפסוק רק נתתי לכם רשות להשיב כבתחלה. ומעצמי לא מצאתי בדברי מקום לתלות בו כוונתו אך מהרר"ז העיר עיני שמה שסיימתי ואם רע בעיניך אשובה לי הבין על כוונת הפסק ואנכי לא לאלה כוונתי רק שאם אולי ח"ו ימצא שהרחבתי הדבו' נגדם להקל בכבודם ח"ו על זה כתבתי אלה הדברים ויהי מהאח' שהשיבו לי להקשות ולסתו' דברי בהכרח אשוב לענות ועל קצת דברי מהרר"ק אענה אף כי אינם צריכין לנדון זה לפי הכרעתי מ"מ נכון להשיב בדברי תור' ועל קצת דבריו התשוב' היא ללא צורך בחושבי כי אף הוא עצמו לא עשה מהם פנה: