והנה לפי הנשמע יש במתנה זו שלשה דברים מקצת הנכסים של הנותן היו כבר ביד המקבלים כי היו חייבין אליו סך מה ועוד הניח נכסים ביד אחרים שחייבין אל המת ז"ל והם יהודים וגם הניח שטרי חובות שחייבין אליו ערלים. מעתה אומר ג' חלוקות במתנה זו אחת מה שהם האחים מקבלי המתנה היו חייבין אליו פשיט שזכו בו אפי' היה הדבר מתנת בריא שלא יוכל לומר הלואתי לפלוני מ"מ הדבר אשר הוא ביד המקבל והוא עצמו החייב זכה בו מצד מחילה ואף מצד נתינה ועדיף הוא ממעמד שלשתן דמועיל בהלואה כדאיתא פרק מ"ש ולא אאריך באלה מאחר שבררתי היות נדון דידן מתנת שכיב מרע. שנית החובות שחייבין אליו יהודי' זכו בו ג"כ המקבלין האחים הנ"ל בדין מתנת ש"מ דיכול לומר הלואתי לפלוני כדאיתא פרק מי שמת. אמנם הקפאות של נכרי' איתא במרדכי פרק הנ"ל דאפי' במתנות ש"מ אינו קונה על שם ה"ר אליעזר ממיץ אך בשטרות של גוים צריך עיון כי לפי רהט' דשמעתא משמע שמדבר במלוה על פה ולא בשטרות ודבר רבי אליעזר ממיץ סובבי' על התלמוד. נאם מבי"ק:
שו״ת מהר״ם פדוואה · חלק נ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Krakow, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת מהר״ם פדוואה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.