אגרת רב שרירא גאון
154 תשובות. לחצו על תשובה לקריאתה במלואה.
חלק א׳ סימן א׳וששאלתם כיצד נכתבה המשנה אם אנשי כנסת הגדולה התחילו לכתבה וכתבו מקצתה חכמי כל דור ודור עד שבא רבי וחתמה. הרי רוב סתמא היא וסתם מתניתין ר' מאיר היא. ורוב חכמי התחלק א׳ סימן ב׳תשובה: הכין חזינא דודאי שיתא סדרי משנה (כולהון) רבינו הקדוש תרצינון כי היכי דגרסי להו הלכתא דבתר הלכתא אין להוסיף ואין לגרוע. והכי אמרינן בגמרא דיבמות בפ' הבא עחלק א׳ סימן ג׳ודקא אמריתו מאי טעמא שבקו (רבנן) קמאי רובא לבתראי לא שבקו (להון) קמאי רובא לבתראי אלא כולהון בתראי מילי דקמאי גרסין וטעמיהון מתנו. דהא הילל הזקן כשמינוהו בני בתחלק א׳ סימן ד׳והכי הויא מילתא דראשונים לא איתידעו שמהתהון אלא [שמותן] של נשיאים ושל אבות ב"ד בלבד משום דלא הוה מחלוקת ביניהון אלא כל טעמי דאורייתא הוו ידעין להון ידיעה ברורה.חלק א׳ סימן ה׳וכמה דהוה בית המקדש קיים כל חד וחד מרבוואתא הוה מגמר להו לתלמידי טעמי דאורייתא ודמשנה ודתלמוד במילי דמחבר להון בשעתיה ומורו לתלמידייהו כי היכי דחזי. והוה נפישא חלק א׳ סימן ו׳והוו נמי בההוא דרא ר' יוסי הגלילי ור' אלעזר בן עזריה ור' יוחנן בן נורי ור' יוחנן בן ברוקא ור' חנינא בן תרדיון ור' אלעזר בן תרדיון ור' אלעזר חסמא ואבא חלפתא ור' חלק א׳ סימן ז׳ושנים להם שהיו תלמידיהם וחבריהם. והיו בימיהם כגון ר' עקיבא ור' אלעזר המודעי ור' יהודה בן בבא ור' ישמעאל. ועד אותה שעה היה ר' יהודה בנציבין ואע"פ שהיה ר' יהודה בחלק א׳ סימן ח׳והוו נפישין רבנן בההיא עידנא מנהון [איכא] רבוואתא דאית להו ספסלי בית מדרשא ויתבו בהו ומינהון איכא רבנן [אחריני דיתבי] קדמיהון. וביומא דאיתוקם ר' אלעזר בן עזריה חלק א׳ סימן ט׳ומסר ר' עקיבא את עצמו [להריגה] אחר שנפטר ר' יוסי בן קיסמא. ונהרג ר' חנינא בן תרדיון ונתמעטה החכמה [אחריהם]. והעמיד [רבי עקיבא] תלמידים הרבה והוה שמדא על התלמידיחלק א׳ סימן י׳ור' מאיר הוה גמיר וחריף ומחדד טפי מכולהון וסמכיה ר' עקיבא ואע"ג דיניק הוי. וסמכינן לשארא בתר ר' עקיבא ר' יהודה בן בבא והדר סמכיה לר' מאיר דאמרינן אמר רב יהודה אחלק א׳ סימן י״אובהדין דרא הוי רשב"ג נשיא ועלה ר' נתן מבבל והוה אב ב"ד כדמפ' בסוף גמרא הוריות אמר ליה רשב"ג לר' נתן נהי דאהני לך קמרא דאבוך לשוויי אב ב"ד למהוי נשיא מי אהני לך.חלק א׳ סימן י״בוהוו נמי חכמים גדולים [בההוא דרא דרביצו אורייתא תדירא] כגון ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא ור' יהושע בן קרחא ור' אלעזר בן יהודה ור' שמעון בן יהודה ור' אלעזרחלק א׳ סימן י״גוכל ימיו של רשב"ג גדל רבנו הקדוש בנו לתלמוד תורה דקא אמרינן כד הוו יתבי רשב"ג ור' יהושע בן קרחא אספסלי הוו יתבי קמייהו רבי ור' אלעזר בר' שמעון [והוו] מקשי ומפרקחלק א׳ סימן י״דוכד מלך בתר אבוה הוו בהדיה בנוהי של אותן החכמים כגון ר' ישמעאל בר' יוסי ור' יוסי בר' יהודה ור' יעקב איש כפר חיטייא ותלמידים אחרים כגון ר' חייא שעלה מבבל ור' חניחלק א׳ סימן ט״וובכל השנים הללו נתפרשו כל ההלכות שהיו תלויות בכל המדרשות מאחרי ההפסד הגדול [שהיה בחרבן הבית] והספקות שהיו להן באותן המהומות. וכל החלוקות שנולדו בשלש דורות הללו חלק א׳ סימן ט״זולא הוה חד מן הראשונים דכתב מדעם עד סוף ימיו דרבנו הקדוש. וכן נמי לא הוו גרסי כולהי בפה אחד ולשון אחד אלא טעמייהו הוו ידעין להו. וכולהון דעת אחת [הות] בהון [ולאחלק א׳ סימן י״זוהוו אמרין דברישא תלת עשרי אנפי הוויין ביני רבנן במתניתין. [והוה רבי גמיר כולהון] כדגרסינן במס' נדרים ר' הוה גמיר תליסר אנפי הלכתא אגמריה לר' חייא שבע [מינייהו]חלק א׳ סימן י״חוכיון דחזא ר' דאיכא שינוייא כולי האי בתנויי דרבנן אע"ג דטעמייהו לחדא מילתא סלקין חש דלא נפיש ואתי פסיד מינה דמילתא הואיל וחזא דקא ממעט ליבא וקא מיסתם מעיין החכמחלק א׳ סימן י״טושקטו רבנן ביומי דרבי מכל שמדא משום רחימותא דאיכא בין אנטונינוס ורבי ואסכים לתרוצי הילכתא כי היכי דליגרסי רבנן פה אחד [ולשון אחד] ולא ליגרוס כל חד וחד לישנא לנפחלק א׳ סימן כ׳וביומו דרבי [בנו של רבן שמעון בן גמליאל] איסתעייא מילתיה ותרצינהו וכתבינהו והוי מילי דמתניתן כמשה מפי הגבורה אמרן וכאות וכמופת דמיין ולאו מלביה חברינהו אלא [הנהחלק א׳ סימן כ״אועוד מדתנן כיצד מעברין את הערים ואמר ר' איכא איניש דלשאיל לו לבני יהודה דדייקי לישנא מאברין תנן או מעברין תנן. דאלמא רבי גופיה דתרציה למתניתין מספקא ליה היכי תנחלק א׳ סימן כ״בואף מסכייתא נמי הוו מספקן מקמי דרבי מדקאמר ליה ר' מאיר לר' נתן נימא ליה לרבן שמעון בן גמליאל פתח תני בעוקצין דלית ליה. ומעשה דר' יעקב בן קרשאי דאזל ויתיב להדי כחלק א׳ סימן כ״גואיכא דוכתא דאוסיף בהו רבי פירושי כגון הא דתנן הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין. הכי הויא מתניא מפומא דראשונים [ואוסיף בה רבי ו]פריש בה וכל אדם אלא שדברו חחלק א׳ סימן כ״דותנא לן רבי בגוה בתר הכי מילי דאיתנו בימי אביו כגון ר' יוסי אומר ששה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה וכגון אמר ר' יהודה חס ושלום שעקביא נתנדה שאין העזרה ננעלת בחכמהחלק א׳ סימן כ״הוסתם המשנה כר' מאיר ולאו משום דאמרן ר' מאיר מלבו אלא ההוא אורחא דגמריה דר' מאיר הוה גמירי. ובאותו דרך דהוה מתני (רבי מאיר) לתלמידיו אותה [גמרא] אחז רבי וקבעיה לחלק א׳ סימן כ״ווהני ברייתא דתוספתא וסיפרא וסיפרי אילין ברייתא כולהון הוו תנו להו רבנן קמאי ואתו ר' יהודה ור' נחמיה ור' שמעון ולקוטינון כל חד מינייהו דיליה. סיפרא ר' יהודה תוספחלק א׳ סימן כ״זאבל ברייתא אחרנייתא לא איכפת לן בהו משום דהני מובחרין דרבנן הוו דלקטינהו וחברינהו ואינהו הוו תלמידי חשיבי דר' עקיבא. וכך אמר ר' שמעון לתלמידיו בני שנו מדותי שמדחלק א׳ סימן כ״חוהגדול שבכל תלמידי ר' עקיבא ר' מאיר הוה דאמרי' א"ר אחא בר' חנינא גלוי וידוע לפני שאמר והיה העולם שאין בדורו של ר' מאיר כמותו ומפני מה לא קבעו חכמים הלכה כמותו לחלק א׳ סימן כ״טונקט ר' בהלכתא ארחא דר' מאיר והיא הות ארחא דר' עקיבא כיון דחזא [ר' באורחא דר"מ] קצרה וקרובה ללמוד ודבריה מחוברין חבור יפה כל דבר ודבר עם מה שדומה לו ומדוקדקין [חלק א׳ סימן ל׳ובכלל כל מלה ומלה גדולות ונפלאות ולאו כל מאן דחכים ידע [להו] לחבורי (מילי) הכי כדכתיב לאדם מערכי לב ומיי' מענה לשון. ואע"ג דכולהו רבנן שווין בטעמי ודיני כיון דרחלק א׳ סימן ל״אוכד חזו כולי עלמא שופרא דתרצתא דמתניתן ואמתת הדברים ודוקא דמילתא שבקו (כולהון) הנך תנויי דהוו תנו ופשטין אלין הלכתא בכל ישראל והויין [שאר] הלכתא כולהו אישתביקן חלק א׳ סימן ל״בעל הדין ארחא תרצינהו ר' לשיתא סדרי משנה ולאו דשבקוה קמאי רובא לבתראי אלא קמאי לא הוו צריכי לחיבורי ומילי דמגרסן על פה אינון וכל חד וחד מרבנן ידעי להו בקבלה ולא חלק א׳ סימן ל״גולהכי איצטריך רבי לחבורי ולתרוצי שיתא סדרי משנה בתר דנח עלמא שני דורות מן ההוא שמדא [של חרבן הבית]:חלק א׳ סימן ל״דולענין מסכייתא דחזיתון דאית בהון מוקדם ומאוחר רבי כד תרצינהו למתניתין לא סדרינן למסכייתא חדא בתר חברתה אלא חדא (חדא) תנייה (תינא) באפי נפשיה. מאן דניחא ליה לאקדחלק א׳ סימן ל״הודקא אמריתו מאי טעמא הקדימו יומא לשקלים אנן הכי תנינן בי רבנן שקלים ואח"כ יומא אבל ודאי סוכה קמי יום טוב תנינן ובתר הכין [ודאי] ראש השנה ואפשר דתני להו רבי בחילחלק א׳ סימן ל״והכין רגילין רבנן למיתני ואי אית דניחא ליה לאקדומי ולאחורי הרשות בידו. ואע"ג דחזינא בשום מסכייתא דאית בהו סדר דקא אמרי' מכדי תנא ממסכת' פלונית סליק. כגון מס' סוטחלק א׳ סימן ל״זולענין תוספתא דר' חייא [ודאי הוא] תרצה ולא מסיימא לן [מילתא] אי ביומיה דר' [איתרצא] או בתריה. אבל בלא ספק הלכות משנותינו איתרצו מקמי תוספתא ומילי דתוספת' בריריןחלק א׳ סימן ל״חמיהו אמרי רבנן דביומיה דרבי איתרצן תוספתא ומתניין מן ההוא זימנא במדרשיה דר'. ומיתחזי האי סברא מההיא מימרא דמסכ' חגיגה מהנהו אילמי דהוו בשיבבותיה דר' בני אחתיה דחלק א׳ סימן ל״טודאמריתו מה ראה ר' חייא לכתבה ואמאי לא כתבה רבי אילו בקש ר' לכתוב ולחבר כל מה שהיה שנוי בימיו אריכן מילי ואתעקרן. אלא עיקרי הדברי תקן [וכתב רבנו הקדוש] וכגון כלחלק א׳ סימן מ׳אלמא כל מאי דאיכא ברבי ר' חייא ור' אושיעא אית לן למיפשט ממתני'. ובא אילפא להראות חכמתו משום ההוא מעשה דיליה בהדי ר' יוחנן וכד אתא ההוא סבא תנא ליה אומר תנו שקל חלק א׳ סימן מ״אאבל היכא דפריש רבי פלוגתא במתני' עבדינן כסוגיא דעלמא כגון ר' מאיר אומר כך ור' יוסי אומר כך הילכתא כר' יוסי ואי חזא ר' חייא טעמיה דר' מאיר [דהוה פליג בהדי ר' יוסחלק א׳ סימן מ״בוסיפרא וסיפרי דרשי דקראי נינהו והיכן רמיזי הילכתא בקראי. ומעיקרא במקדש שני ביומיה דרבנן קמאי לפום הדין אורחא הוו תני להון. וכד חזו רבנן דברייתא [אחריני] דלא הווחלק א׳ סימן מ״גורבנן דבבל [דהוו] קמי רבנו הקדוש הוו (אית) להון מתניתא דהא הות בהון תורה [מרובה] דהוו מרביצין בדוכתא דמתיבתא דתנן א"ר עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר שנה וכו' ובפום חלק א׳ סימן מ״דוהלל הזקן עלה מבבל והיה נשיא בארץ ישראל. וביומי דרבי ובתריה הנהו מתנייתא דבבלאי הוו מקריין בארץ ישראל משנת ר' נתן. ומר שמואל נמי אמרינן בכמי דוכתי תנא דבי שמואלחלק א׳ סימן מ״הוסיפרא וסיפרי נמי לאו מתחלה פשטו רבנן בהו כמשנתינו דמשעת תיקונה פשטה בכל ארץ ישראל אלא קלי קלי כדאמרינן ראיתיו לבן פדת שיושב ודורש כמשה א"ר יוחנן לריש לקיש מפי חלק א׳ סימן מ״וובתר הכי איקבעו סיפרא וסיפרי ותוספתא דגרסי להו כולהו רבנן ועד השתא הכין תקנתא וכדאמר התם ר' נחמן הא אנא ור' ששת דתנינא הילכתא וספרא וספרי דגרסו להו כולהו רבנן וחלק א׳ סימן מ״זורבנן אימוראי דבתר רבי הוו צריכין טובא להלין ברייתא דמינהון מינפקן כל מילי עמיקתא דאמירן במתניתן בלישנא קייטא וברמזי ובכללי ויוצאין מהן ענפים וחידושין ותולדות. חלק א׳ סימן מ״חושבחו רבנן למאן דגמיר (מתניתא) טובא דמגליין [ליה] טעמי תורה דכיון [דגמיר וידע] כמה תנויי תני מילתא דקייט ליה (מר) [ומלתא ד]מרווח ליה (מר) ומלתא דעמיקא במשנה זו חלק א׳ סימן מ״טואע"ג דמאן דתני ולא ידע לפלפולי אי זה חדוש ואי זה נולד [אתי מינה] דלא תני [במתניתין] בהדיא ולא ידע לדמויי ולאפוקי עיקר דיליה [ממתניתן] אע"פ כן (הוא) עדיף ממאן דחלק א׳ סימן נ׳והיכא דפליגי אימוראי וסוגיין בעלמא כחד מינהון ותניא בברייתא כאידך עבדינן כההוא דתניא [מתניתין] כוותיה כההיא דאמרינן בשחיטת קדשים רב יצחק בריה דרב יהודה הוה שכיחחלק א׳ סימן נ״אומשום הכי כי איבעיא להו סיני ועוקר הרים איזה מהן עדיף כדאיצטריך עלמא לרבה דהוא עוקר הרים ולרב יוסף דהוא סיני דהא אמרינן דקרי אנפשיה ורב תבואות בכח שור שלחו להו חלק א׳ סימן נ״בואע"ג דברייתא דרב ושמואל דהות בבבל דייקא ותריצא דאמרינן בסדר יומא על פר ושעיר הנעשה בחוץ אמר רבא לא משכחת מתרצתא אלא או ר' אליעזר דבי שמואל או ר' עקיבא דתוספתא חלק א׳ סימן נ״גותלמוד נמי דשאלתין עלייהו. אפי' ראשוני ראשונים הוה אית להון תלמוד דהא אמרין דהוה אית להו הילכתא דגרסין להון כדאמרינן מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים. ואע"ג דלאו חלק א׳ סימן נ״דוהוו עיקרין דידהו קלים וחמורים וגזירות שוות ופנים של מדרשות. ומנהון שלש עשרה מדות שהיה ר' ישמעאל דורש. ומנהון (נמי) דברים אחרים כגון סירוס מקרא. רבויין ומיעוטיןחלק א׳ סימן נ״הוכן נמי אית להו אנפא אחרת לתלמוד דידהו למחזי חידושין וענפים ותולדות היכי דיניהון והיכי אנפי דדמוייהון והיכי מהדרינן ענף לעיקר [דילהון]:חלק א׳ סימן נ״וומנא לן דהוה (אית) להון תלמודא דהא על רבן יוחנן בן זכאי אמרו דעד הוויי דאביי ורבא הוה גמיר. ותנן נמי ר' יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. ות"ר החלק א׳ סימן נ״זובתר ד(א) תקין ר' הלכתא [ומתניתן דידיה] הוה (אית להון) תלמודא דהוו מפרשין בה דוקא דמתניתין ופרטי וכללי וטעמי מדרשי. כדת"ר הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד. ואמרינן עחלק א׳ סימן נ״חותלמוד הוא חכמת הראשונים דסברי בה טעמי משנה דת"ר רבו שאמרו לא רבו שלמדו מקרא ולא רבו שלמדו משנה אלא רבו שלמדו תלמוד איכא דתני רבו שלמדו חכמה ותרוייהו חד טעמא איחלק א׳ סימן נ״טולא הוה להון להנן קמאי עד דאיפטר רבי חבור כתוב וגרסי ליה על פה אלא פירושי כתבו ליה דמפרשינן השתא אנחנא (וכיוצא בנו) לתלמידי דילנא [דכולהון גמרין ליה]. והאי כתיבחלק א׳ סימן ס׳ותקינו בה דקדוקי אחריני מילתא דבתר מילתא למאי איתנייה ואמרי מכדי הא תנא ליה הא למה ליה למיתנה תו הא. והיכא דלא יכיל לתרוצה אומרינן כאן שנה ר' משנה שאינה צריכה וחלק א׳ סימן ס״אוהיכא דסתים במקום מחלוקת עדיף [טפי]. כההיא דתנינן החליצה והמיאונין בשלשה דמפרשא במצות חליצה. אי נמי דתני ליה למימרא דיחידאה בלשון חכמים כי היכי דלעבדון כוותיה דחלק א׳ סימן ס״בומהכא (נמי) גמרינן דסתם ר' מאיר לאו דיליה הוא דיחידאה הוא אלא דרבותיה הוא מר' עקיבא רביה. והילכך כדידע ר' דהאי מימרא דר' מאיר באותו ואת בנו דריבוותיה הוא קתני לחלק א׳ סימן ס״גהשתא אתו רבנן אמוראי של התלמוד ומפרשין אילין מילי היכא דחזו כדחזא רבי ומגליא להו מילתא דהלכה כאותו היחיד. והיכי דלא חזו כדחזא ר' ולא מגליא להו מילתא כההיא דהמביחלק א׳ סימן ס״דוהיכא דמשכחינן במתניתין מילתא משבשת וצריכא למיסם מינה מידי דאית בה קושיא ולא סליק אמרינן סמי מיניה כך וכך כי הנך דאותו ואת בנו דאמרינן א"ר חייא א"ר יוחנן פרת חטחלק א׳ סימן ס״הואי צריכא מתניתא לחסורה מחסרינן לה [ואי צריכא לתרוצה מתרצינן לה] ואי אית בה במתניתא שבשתא וברייתא עדיפא מינה מבררינן לה למילתא. כדתנן ב"ש אומרים לא ימנה ישראל עחלק א׳ סימן ס״וואי פליגי תנאי אמרינן במאי קמיפלגי [ואמרינן] טעמא ד[כל] חד וחד מנהון ומחפשינן על ברייתא דשכיחא לברורה למילתא או למפשט מנהון ההוא בעיא ואמרינן להו (מכל) היכא דמשחלק א׳ סימן ס״זומידק דייקינן בהו ומסקינן חדא חדא לטעמיה להלכתיה וחדא חדא מאן אמרה ואליבא דמאן נינהו לבד מן פלוגתא דאמוראי. וקושייהון ושינוייהון ותיובתיהון ופירוקיהון ודחייתהוןחלק א׳ סימן ס״חוהכין הוה בעדנא דרבנן קמאי כדמפרשנא [אנחנא] השתא פירושי [דילן ו]כל חד וחד מן רבוותא כדחזי ומגמר לכל חד מן תלמידה לפום [מאי] דצריך ולפום [מאי] דיכיל מנהון [איכא חלק א׳ סימן ס״טוהא אמרינן (ד)עד דאיפטר [רבי] גמריהון [דכולהו תלמידי] כל [חד וחד] תלמיד לפני רבו הוה וקמי דאיתריץ מתני' כל חד וחד תלמודו לפי משנתו הוה ובתר דאיתרצה כל יומי דר' חלק א׳ סימן ע׳ובתר רבי הוו (איכא) תנאי מן התם כגון ר' נתן ור' שמעון ור' גמליאל בניו. ומן הכא כגון ר' יאשיה דמן הוצל. מיהו לא תני מידי ממתניתין אלא ההוא דהוה תנאי קמי הכי כדמפחלק א׳ סימן ע״או[הוו נמי] רבנן [אחריני דהוו] אמוראי בלחוד כגון שמואל ור' שילא ורבה בר בר חנה ורב כהנא קמא ורב אסי. וביומיהם בסופם רב אדא בר אהבה ורבה בר אבוה זקיננו ומן דבית נחלק א׳ סימן ע״בובתר [הכי הוה] ר' חנינא התם ור' ינאי ור' יוחנן וריש לקיש ור' יהושע בן לוי ור' אלעזר דהוה שמעיהון ושמעא דרב ושמואל בבבל ואפי' הכי חכמה בבבל הוה נפישא טפי. ובתר דחלק א׳ סימן ע״גובכל דרא ודרא מן אילין דרי הוה אית להון שמעתתא דגרסי להון רבנן ומסדרין להון תדיר תדיר. כדאמרינן ר' חייא בריה דרב אבא הוה מהדר תלמודיה (קמיה דר' יוחנן) כל תלתין חלק א׳ סימן ע״דואתא דרא אחרינא ואיתמעיט לביא והנך מילי דהוו פשיטין להון לראשונים ופרשו להון לתלמידיהו [והוו] כגון הנך פירושי דלא צריכי כולי עלמא למיגרסינהו ולמקבעינהו בגמרא הוחלק א׳ סימן ע״הוכל דרא דבתר דרא ממעיט ליבא. דאמרינן אמר ר' יוחנן ואנו לבנו נקב במחט סדקית ואמר אביי ואנן כסיבתא בגודא לגמרא ואמר רבא ואנן כאצבעתא בקירא לסברא ואמר רב אשי ואנן חלק א׳ סימן ע״ו[ו]אי כולהו מרבנן שמעוה למילתא ואמרוה כחדא וליכא [מאן] דקדים (שמעה) ואמרה מיתאמרא סתמא כגון אמר פלוני ואי חד [הוה] קדים דשמעיה ואמרה מתאמרא משמיה א"ר פלוני. דאמחלק א׳ סימן ע״זוכמה דדייק חכם ואמר שמעתתא מפומיה דרבה ולאו מפומיה דאחריני טפי עדיף שמעתתיה. דאמרינן אמר רבי נחמן בר יצחק קבעה עולא לשבשתיה כר' בנימין בר יפת תהי בה ר' זירא. וכחלק א׳ סימן ע״חוהיכי דכולהו רבנן קא אמרי חדא מילתא אמרי ליה כדי באילין מיליא בסוף תלמוד אדרא דבתר דרא [הוה מיתמרא] דכל דרא ודרא קבעין ביה [בתלמודא] מילי מן ספיקי דמיחדשן [להו]חלק א׳ סימן ע״טו[דקי] נמי דוקיי והויי דמוסיפין ומחדשין רבנן בתראי ולאו (מאי) דלא הויין ידעין ליה רבנן קמאי אלא דשבקינהו לדרא [דאתי] בתריהון לאגדוריה בהו ולא איצטריך עלמא להו בחלק א׳ סימן פ׳וזאת התשובה למאי דאמריתו מאי טעמא שבקו קמאי רובא לבתראי דאי משכחיתון דבר מופלא דאמרוהי בתראי קמאי שבקוהי להון לאתגדרי בהון ולאנפושי נמי באילין מילי דאיתוסף בה תחלק א׳ סימן פ״אולפום הכי איתוספא הוראה דרא דבתר דרא עד רבינא ובתר רבינא איפסיקא כדחזא שמואל ירחינאה בסיפרא דאדם הראשון דהוה כתיב ביה רב אשי ורבינא סוף הוראה. ובתר הכי אע"ג דודחלק א׳ סימן פ״בודכתבתון כיצד נכתבה המשנה ונכתב התלמוד. תלמוד ומשנה לא איכתיבו אלא תרוצי הוו מתרצי וזהירין רבנן למגרסינהו על פה אבל לא מנוסחי דכתיבי. דאמרינן דברים שבעל פה אי אחלק א׳ סימן פ״גודבעיתון רבנן סבוראי היאך נסדרו אחרי רבינא ומי מלך אחריהן מאותו זמן ועד עכשיו. חזינא לפרושי לכון עיקרא דהא מילתא והיכי הוה רשונאתיה דישראל מקדם והיכי איפליגו תרחלק א׳ סימן פ״דוכיון שעלו עזרא וזרובבל והגולה מבבל ובנו בית המקדש והוו שם ראשי סנהדרין כגון שמעון הצדיק ואנטיגנוס איש סוכו ושאר אותן הזוגות ורובן מבבל היו עולין. והלל הזקן היהחלק א׳ סימן פ״הועד דאיפטר רבי בריש גלותא הוו נהיגין בבבל ולא בראשי מתיבתא ונשיאים דאינון ראשי סנהדרין בארץ ישראל [הוא דהוו] כדמפרש באבות עד הלל ושמאי. ובתר הלל שמעון בנו. ובתרחלק א׳ סימן פ״וובתר רשב"ג דאיקטיל בהרוגי מלכות הוה רבן יוחנן בן זכאי והוא הוה בעדן חרבן הבית ואפקוהו לות אספסינוס קיסר וביקש ממנו שושילתא דרבן גמליאל ויבנה וחכמיה. וכד שקט רבןחלק א׳ סימן פ״זוביומי דר' הוה רב הונא קמא ריש גלות בבבל והיינו דאמרינן בעא מניה ר' מר' חייא כגון אני מה אני בשעיר אמר ליה הרי צרתך בבבל [ומנו רב הונא] ומתני רב ספרא דהכי אמר לחלק א׳ סימן פ״חוביומיה דרבי נח נפשיה [דרב הונא בבבל] ומפרשי רבנן בתלמוד ארץ ישראל שהיה רבי ענו ביותר והיה אומר [רבי] כל מה שיאמר לי אדם אני עושה חוץ ממה שעשו זקני בתירא לזקני חלק א׳ סימן פ״טואתמני בתר רב הונא בבבל מר רב עוקבא והוה בהדיה שמואל דאמרינן שמואל ומר עוקבא כד הוו (יתבי) גרסי הוה יתיב מר עוקבא קמיה דשמואל בד' אמות [דיליה]. וכד הוו (יתבי) בחלק א׳ סימן צ׳וביומיה דרבי נחית רב לבבל בשנת תק"ל שנה למנין [מלכות] יון דרגילנא ביה. והוה הכא ר' שילא רישא בי רבנן [בתר ר'] והוה מיקרי ריש סידרא בבבל רישא דרבנן דאמרינן רב איחלק א׳ סימן צ״אומשום הכי שבקיה רב לשמואל בנהרדעא דהוה דוכתיה והוא מקום התורה ואיתרחק לדוכתא דלא הוה (אית) ביה תורה והוא סורא דהיא מתא מחסיה. והוו ישראל נפישי התם ואפי' איסור וחלק א׳ סימן צ״בוקנייה רב לגנותא דבי רב בצורתא דהויא נכסי הגר וכניף [התם] תלמידי טובא ורבץ שם תורה [הרבה] וקבע שם ב"ד. והיו [בבבל] שני בתי דינין גדולים חד בנהרדעא דהוה כבר וחד חלק א׳ סימן צ״גושכיב רב בשנת תקנ"ח ונהג שמואל בתריה לחודיה שבע שנים והויא חדא מתיבתא. וכמה דהוה קיים רב הוה כתיב [ליה] ר' יוחנן לקדם רבנו שבבבל ובתר דנח נפשיה דרב הוה כתיב ליהחלק א׳ סימן צ״דושכיב שמואל ונח נפשיה בשנת תקס"ד והוו תלמידיה רב נחמן בנהרדעא ורב יהודה בפום בדיתא ורב ששת בשלחי. ובשנת תק"ע אתא פפא בן נצר ואחרבה לנהרדעא ואזל רבה בר אבוה זקננחלק א׳ סימן צ״הובתר שמואל מלך רב הונא דהוה מן בני נשיאה וארבעין שנין מלך ורבץ תורה הרבה. דאמרינן כד הוו מפטרי רבנן מבי רב הונא הוו פיישי תמני מאה רבנן ורב הונא הוה דריש בתליסרחלק א׳ סימן צ״ווביומיה דרב הונא שכיב ר' יוחנן בארץ ישראל ואמרינן דתמנין שנין מלך ר' יוחנן בארץ ישראל בתר ר' חנינא דהוה בתר ר' אפס דהוה בתר רבנו הקדוש כדמפרש בפרק הנושא. ובשנת חלק א׳ סימן צ״זובית מדרשו דרב הונא קרוב למתא מחסיא הוא ורב חסדא חבר היה לרב הונא ובסורא הוה. ובשניה דר' הונא בנייה רב חסדא לבי רב בשנת תר"ד. ושכיב רב הונא בשנת תר"ח ואסיקו לארחלק א׳ סימן צ״חובתר דשכיב רב יהודה בשנת תר"י שנה מלך רב חסדא בסורא עשר שנין ושכיב בשנת תר"כ שנה. ורבה ורב יוסף דהוו בפום בדיתא בהדיה דרב יהודה כל חד וחד אמר ליה לבריה מליך את חלק א׳ סימן צ״טוכד שכיב ואיצטריכא ליה מילתא לרבה [למהוי רישא] קביל עליה רשואנותא [כי היכי] דלא תבטל תורה במתיבתא דפום בדיתא דרובא דרבנן וישראל הוו התם. [ומלך] רבה דהוא רבה בר חלק א׳ סימן ק׳ובאילין שנין [דהוה רבה בר נחמני בפום בדיתא] רבה בר חייא הוה מרביץ תורה בסורא. ובתר רבה [בר נחמני] מלך רב יוסף בפום בדיתא תרתין שנין ופלגא ושכיב בשנת תרל"ד. ובתרחלק א׳ סימן ק״אובתר אביי מלך רבא במחוזא דמן פום בדיתא הוה כדמפרשינן בהרואה בר הדיא מפשר חלמין הוה וכו' עד כי נח נפשיה דאביי ואתא מתיבתא לקמיה ורבנן דכולי עלמא איכנפו לקמיה. ואחלק א׳ סימן ק״בובתר רב נחמן בר יצחק מלכו בפום בדיתא כמה גאונים רב חמא בפום בדיתא ושכיב בשנת תרפ"ח והיינו דאמרינן בפ' כל הנשבעין ההוא דיינא דעבד בר' אלעזר הוה ההוא צורבא מרבנן חלק א׳ סימן ק״גובתריה מלך רב זביד בפום בדיתא ושכיב בשנת תרצ"ו. ובתריה מלך רב דימי מנהרדעא ושכיב בשנת תרצ"ט שנים. ובתריה מלך רפרם ושכיב בשנת תש"ו שנים. ובתריה מלך רב כהנא ושכיבחלק א׳ סימן ק״דוהונא בר נתן דהוה ריש גלותא בהנהו יומי ומרימר ומר זוטרא דהוו בתריה כלהו היו כייפין ליה לר' אשי ושוינהו לרגליהון במתא מחסיא דאמרינן אמר רב אחא בריה דרבא אף אנו נחלק א׳ סימן ק״הובמה דעבד רב אשי לא בטילא בתר כן כדבטילא בשנייה דרב יהודה ורבה ורב יוסף ואביי ורבא [דלא הויא] אלא [חדא מתיבתא בפום בדיתא ובתר רב אשי] הוויין תרתי מתיבאתא. והיינחלק א׳ סימן ק״ווהכין נהיגא מילתא הדין עד שיעור מאתן שנין מן השתא הואיל והוה (אית) להון לרישי גלוואתא מרות קשה ושולטנותא רבתא בימי פרסיים ובראש ימי ישמעאלים (נמי) דהוו זבנין ליחלק א׳ סימן ק״זוכיון דהוו שליטין [הני] נשיאים לא הוו יכלין רשואתא לאימנועי מלמיזל קמיהון ברגליהון. ובאמצע ימי ישמעאלים בימי דוד בן זכאי הנשיא אישתפלו מן שולטנותא דמלכא ולא אזלחלק א׳ סימן ק״חונהג רב אשי רשוותא במתיבתא קרוב לשיתין שנין דאמרי' בפ' מי שמת במהדורא קמא דרב אשי [אמר לן הכי] ובמהדורא בתרא דרב אשי [אמר לן באנפא אחרי] דהכי תקינו רבנן למיתני חלק א׳ סימן ק״טובאילין שנין מלכו בפום בדיתא רב גביהא מבי כתיל ושכיב בשנת תשמ"ד. ובתריה רפרם מן פום בדיתא ושכיב בשנת תשנ"ד. ובתריה רב ריחומאי ואית דמחלפין רב ניחומאי ושכיב בשנתחלק א׳ סימן ק״יוביומי דהדין רב סמא בטבת בשנת תשפ"א אתאסרו רבנא אמימר בר מר ינקא והונא בר מר [זוטרא] ריש גלותא ומשרשיא בר פקוד. ובשמונה עשר יום בטבת איתקטילו הונא בר מר זוטרא נחלק א׳ סימן קי״אורובא דרבנן סבוראי שכיבו בשנים מועטות דהכי פירשו גאונים בספרי זכרוניהם בדברי הימים. ובשנת תתט"ו שכיב רבנא סמא בריה דרבנא יהודה בסיון ואמרין דדיינא דבבא הוה. ובחחלק א׳ סימן קי״בוהוויין שני שמד וצרות [בתר אילין מילי] בסוף מלכות פרסיים ולא הוו יכילין למקבע פרקי ואותיבי מתיבתא ומדבר מנהג גאונים עד בתר כמה שנין דאתו רבנן דילנא מפומבדיתא לסחלק א׳ סימן קי״גואחרי הורנו מר רב מרי גאון מלך בנהרדעא מר רב חנינא גאון מן בני גהרא ובימיו יצא מחמד לעולם. ואמרין דהוה בסורא אותו העת רבי חנינא ומר רב חנא גאון בפום בדיתא ומר רחלק א׳ סימן קי״דובתר מר בוסאי (ו)בפום בדיתא מר רב הונא מרי בר מר רבי יוסף הוה גאון בשנת אלפא. ובתריה מר רב חייא ממישן. ובתריה מר רב רביא. ובתריה מר רב נטרונאי בר מר נחמיה ומלך חלק א׳ סימן קט״וובתריה מלך מר רב יוסף דהוה ידיע בבר מר כיתנאי בשנת אלפא וחמשין. ובתריה מלך מר רב שמואל בר מר רב מר דאיקרי בשנת אלפא ונ"ט. ובתריה מלך מר רב נטרוי כהנא בר מר אחנאחלק א׳ סימן קט״זובתריה מלך מר רב חנניה בר (מר) רב משרשיא בשנת ע"ה. ובתריה מלך מר רב מלכה בר מר רב אחא בשנת פ"ב והוא אחתיה לנטרונאי בר חביבאי נשיא בפלוגתא על זכאי בר מר רב אחונאחלק א׳ סימן קי״זובתריה מלך מר רב חנינאי כהנא גאון בר מר רב אברהם גאון בשנת צ"ג ועבריה נשיא. וקם בתריה מר רב הונא בר מר הלוי בר מר יצחק בשנת צ"ו. וביומיה התקינו למיגבי בעל חוב וחלק א׳ סימן קי״חובאילין שני כלהון גאונים דהוו במתא מחסיא עד שנת אלפא לא נהירנא להון שפיר על הסדר ואית בהון תפוכאתא וטריאתא דנשיאים דמעברין ומהדרין. ומאי דבריר לנא כבר כתבנא לכוחלק א׳ סימן קי״טובאילין מאה שני [מאלף ואילך] דפרישנא לכון גאונים דקמו בהון מן פום בדיתא מלכו בסורא [אילין] גאונים. מר רב חנינא מנהר פקוד ה' שנים. מר רב נהילאי הלוי מן נרש י"ח שחלק א׳ סימן ק״כובתריה מר רב חנינא כהנא בר מר רב הונא ח' שנים ובתריה מר רב מרי הלוי בר רב משרשיא הלוי ג' שנים ומחצה. ובתריה מר רב ביבוי הלוי בר מר רב אבא מנהר פקוד י' שנים ומחצחלק א׳ סימן קכ״אובתריה מר רב יוסף בן מר רב שילא מן שלחי בשנת ק"ט. ובתריה מר רב כהנא גאון בר מר רב חנינאי גאון בשנת קט"ו. ובתריה מר רב אבומאי גאון אחי אביו בריה דמר רב אברהם גאוחלק א׳ סימן קכ״בואבי אבי גאון (אבי אבינו) היה סופרו ועומד בכל צורך הישיבה לפניו בכל ימיו וביומא דאפטר הוה זעף גדול ונדת ארעא ואיתמר נמי דהוה מצער נפשיה על גירסיה בינקותיה וברכיחלק א׳ סימן קכ״גוקם בתריה מר רב אברהם בן מר רב שרירא בשנת קכ"ז ומלך י"ב שנים. והוה מר רב יוסף בר מר רב חייא אב ב"ד ובפלוגתא דדניאל ודוד בן יהודה נשיאים איקרי מר רב יוסף בגאונותחלק א׳ סימן קכ״דובתר מר רב אברהם מלך מר רב יוסף דנן בשנת קל"ט שבע שנים. ובתריה (בשנת קמ"ד מלך) מר רב יצחק בר מר חנניה ואחתוהי על מר רבי יוסף בר מר רב רבי דהוה אב ב"ד בשני מר רבחלק א׳ סימן קכ״הובתריה בשנת קנ"ג מלך מר רב פלטוי בר מר רב אביי י"ו שנים ובתריה מר רב אחאי כהנא בר מר רב מר שתא ירחי בשנת קס"ט. ובתריה הות פלוגתא [בין] מר רב מנחם גאון בריה דמר חלק א׳ סימן קכ״וובתריה מר רב אבא בר רב אמי בשנת ק"פ והוא בן בנו של מר רב שמואל שהציבו [שלמה בר חסדאי ריש גלותא] ב[מתא] מחסיא כמו שפירשנו למעלה. ושתי שנים ומחצה מלך. ובתריה בשנתחלק א׳ סימן קכ״זובאילו מאה שנה עמדו במחסיא גאונים מר רב הילאי בר מר רב מרי תשע שנים. ואחריו מר רב יעקב הכהן בר מר רב מרדכי י"ד שנים. ובתריה מר רב אבימי אחוהי דמר רב מרדכי ח' שנחלק א׳ סימן קכ״חובתר הכין איסתמיך מר רב כהן צדק בר מר רב איבומי גאון י' שנים ומחצה. ובתריה מר רב שלום בר מר רב בועז עשר שנים. ובתריה מר רב נטרונאי גאון בר מר רב הילאי גאון בר מחלק א׳ סימן קכ״טובתריה מר רב שלום בר מר רב מישאל ז' שנים. ובתריה אידלדלא מילתא במתא מחסיא טובא ולא אשתארו בה חכימי. ובתריה מנוהו למר רב יעקב בר מר רב נטרונאי י"ג שנים. ובתריה לחלק א׳ סימן ק״לואדהכי נח נפשיה ואתייה דוד נשיאה למר רב סעדיה בר מר רב יוסף ולאו מבני רבנן דמתיבתא הוה אלא מן מצרים [הוה] וידיע בפיומי וסמכיה באייר שנת רל"ט וכניף מאן דהוה אשתיחלק א׳ סימן קל״אואתיחד רב יוסף במתא מחסיא ואידלדלה מילתיה (לגמרי) ולא הוה ליה פתחון פה אפי' בהדי רב אהרן גאון ושבקה למחסיא ולבבל (כולה) ואזל ויתיב במדינתא דבצרה ושכיב התם ובתר חלק א׳ סימן קל״בובאילין מאה שנים אחרות מלכו בפום בדיתא גאונים [ואלו הן]. בתר מר רב האיי גאון בר מר רב דוד. מר רב קימוי גאון בר מר רב אחאי גאון [ומלך] בשנת ר"א ח' שנין ופלגא. ובחלק א׳ סימן קל״גובתריה איסתמיך מר רב אהרן בר מר רב יוסף הכהן ולא מן בני רבנן הוה אלא מן תגרי הוה. ומר רב מבשר גאון סמכיה בדרא רבא במתיבתא ולאו דהוא הוה ראוי לגאונות בתר גאון אבחלק א׳ סימן קל״דובשנת רע"ט אסתמכינא בגאונות וסמיכיניה להאיי בננו באבות בית דין מן שיעור תרתין שנין. יהא רעוא מן קמי קודשא בריך הוא דלשוי יתנא חשובים (עם החיים ו)עם הכתובים לחייחלק ב׳ סימן א׳שאילו רבנן דבקירואן לבבא דמתיבתא לבי דינא דמרנא רבנא שרירא בריה דרבנא חנניה ברי' דרבנא יהודה ואתו הני שאילות בית דינא דמרנא ורבנא האיי דיינא דבבא ברי' דרבנא שריחלק ב׳ סימן ב׳דשאלתון היך נכתבה המשנה אם אנשי כנסת גדולה התחילו לכתוב וכתבו כל חכמי הדור מקצתה עד שבא ר' והשלימה. ו[ש]שאלתם התוספתא ששמענו שר' חייא כתבה אם לאחר המשנה נכתבה אחלק ב׳ סימן ג׳תשובה. הכי חזינא דשיתא סדרי רבינו הקדוש תרצינון. ובגמרא דיבמות בהבא [על יבמתו] אמרי' אמר רבא מתניתין אימת איתקין ביומי ר'. ורוב החכמים ששמותיהן מפורשין רבי מאירחלק ב׳ סימן ד׳ובג' מקומות בלבד נחלקו שמאי והלל ושמאי והלל בפני הבית כמפורש ביציאת שבת. וכד חרב בית המקדש ואזלו לבית תר משום הנך שמדות וצרות שלא שמשו כל צרכן נפישו מחלוקת בישרחלק ב׳ סימן ה׳ואמרינן ראשונים ר' עקיבא ואחרונים ר' אלעזר בן שמוע. ואחסונוהי לר' מן שמיא בהדי תורתו גדולה דכייפין ליה כוליה דריה כדאמרינן מימות משה ועד ר' לא מצינו תורה וגדולהחלק ב׳ סימן ו׳אבל הנך ראשונים דקמי חורבן הבית לא איצטריכו להכין הואיל ותורת פה היא כאדם שמספר לחבירו באיזה לשון שירצה. אבל מקודם לכן היו גורסין הכל בגירסא וכולן לדעת אחת היו חלק ב׳ סימן ז׳והא דאמרינן סתם משנה כרבי מאיר לאו דר' מאיר מלבו אמרן וההוא אורחא דהוה ר' מאיר מתני לתלמידיה אותה אחז ר' וקבעה לאתנויי לכולי עלמא ור' מאיר [אחז] מר' עקיבא אותו חלק ב׳ סימן ח׳בפרק קמא דערובין אמרינן אמר ר' יהושע בן לוי כל מקום שאתה מוצא משום ר' ישמעאל א' תלמיד אחד לפני ר' עקיבא אינו אלא ר' מאיר ששימש את ר' ישמעאל ואת ר' עקיבא. וכן בעחלק ב׳ סימן ט׳ורבי דוסא בן הרכינס קאמר ליה אנת הוא עקיבא בן יוסף ששמו הולך מסוף העולם ועד סופו. וחכם שבכל תלמידיו ר' מאיר היה דאמר' א"ר אחא בר חנינא גלוי וידוע לפני מי שאמר וחלק ב׳ סימן י׳ואנן לא ידעינן הי משנה כתב רבי ברישא אלא ודאי פירקי דכל מסכתא ומסכתא חד בתר חד כדמסירי לן כתבינון דאמר ר' הונא בחדא מסכתא לא אמרי' אין סדר למשנה בתרתי מסכיתא אמחלק ב׳ סימן י״אוששאלתם מאי טעמא הקדימו פורים לשקלים אנן הכי מתנינן שקלים ואח"כ פורים. וסוכה מקמי יום טוב. ובתר הכין ראש השנה. ואפשר למיכתבינהו ר' בחילוף מיהו אית לך למימר דאקדחלק ב׳ סימן י״בוששאלתם לענין התוספתא אם לאחר המשנה נכתבה או בזמן אחד עמה. ודאי ר' חייא [תרצה] מיהו לא מסתיימא אי ביומיה דר' או בתריה אבל בלא ספק דבתר דמיתרצו הלכות המשנה איתרצחלק ב׳ סימן י״גודאמריתן מה ראה ר' חייא לכתבה ואמאי לא כתבה רבי. תשובה. רבי [עיקרי] תקן כגון כללות ולישנא [קייטא] דאפי' מחדא מילתא איכא למיגמר מינה תילי תלים. ואתא ר' חייא אפשיחלק ב׳ סימן י״דואע"ג דסוגיא דר' מאיר ור' יוסי הלכה כר' יוסי היכא דסתם רבי כר' מאיר עבדינן כסתמא אבל היכא דפריש רבי פלוגתייה בהדיא הלכה כר' יוסי. ואי חזא ר' חייא טעמיה דר' מאירחלק ב׳ סימן ט״וסיפרא וסיפרי לאו בזמן משנתנו נכתבו אלא אחרי כן דאמרינן ביבמות אמר ליה ר' יוחנן לר' שמעון בן לקיש ראיתיו לבן פדת שהוא דורש כמשה מפי הגבורה אמר ליה הא לא דיליה היחלק ב׳ סימן ט״זאשי ורבינא סוף הוראה. רב ור' חמא דרא דאמרינן אמר ר' יוחנן נהירנא כד הוה יתיבנא שבע עשרין שורין אחוריה דרב ורב קמיה דר' והוו זיקוקין דנור נפקין מפומיה דר' לפומיהחלק ב׳ סימן י״זביציאות שבת אמרי' הילל גמליאל ושמעון זהו רבן גמליאל הזקן ושמעון בנו נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה ובתר רבן שמעון בן גמליאל שנהרג הוה רבן יוחנן בן זכאי דהוה בעיחלק ב׳ סימן י״חשמואל ומר עוקבא בחד דרא הוו דאמרינן שמואל ומר עוקבא כי הוו יתבי וגרסי הוה יתיב מר עוקבא קמיה דשמואל בארבע אמות וכי הוו ייתבי בדינא הוה שמואל יתיב קמיה דמר עוקבאחלק ב׳ סימן י״טואלה שמותם רב אחי מבי חתים. רב גביאה מאגריותא. רב אחי בר רב נחילאי. רבנא סמא בר רבנא יהודה. רב שמואל מפומבדיתא. רבינא בר אומצא ורב אחדבוי. רב קטינא ומר זוטרא בנחלק ב׳ סימן כ׳והוא היה עם מר רב הונא מר הלוי ומר רב מנשה גאוני פומבדיתא כשתיקנו כתובה ממטלטלי כו'. על ידי חלום אדברוהי לרב יוסף גאון והוה חסיד טובא וזקן מאד ואיתמר דהוה אתי א