והכי הויא מילתא דראשונים לא איתידעו שמהתהון אלא [שמותן] של נשיאים ושל אבות ב"ד בלבד משום דלא הוה מחלוקת ביניהון אלא כל טעמי דאורייתא הוו ידעין להון ידיעה ברורה. ותלמודא נמי הוה ידיע להון ידיעה ברורה והוו הוויי ודקדוקי במשנתם על כל דבר ודבר דהא תנו רבנן בפ' יש נוחלין שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהם ראויין שתשרה שכינה עליהן כמשה רבנו ושלשים מהן ראויים שתעמוד להן חמה כיהושע בן נון ועשרים בינוניים. גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטון שבכולן רבן יוחנן בן זכאי. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד לא הלכות ולא הגדות דקדודי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריאות ומשלי כובסים ומשלי שועלים שיחת דקלים שיחת שדים שיחת מלאכי השרת דבר גדול ודבר קטון. דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטון הויא דאביי ורבא. להודיעך דאפי' הוייא דאביי ורבא לאו מדעתייהו הוו אלא כולהו נהירן לראשונים.
אגרת רב שרירא גאון · חלק א׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Seder HaChachamim. Oxford, 1888
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אגרת רב שרירא גאון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.