וביומו דרבי [בנו של רבן שמעון בן גמליאל] איסתעייא מילתיה ותרצינהו וכתבינהו והוי מילי דמתניתן כמשה מפי הגבורה אמרן וכאות וכמופת דמיין ולאו מלביה חברינהו אלא [הנהו] מילי דהוו גרסי הנהו ראשונים דלקמיה. ומנא לן מדתנן מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים ואמרינן בגמרא מסתברא דבן זכאי דעלמא דאי ס"ד רבן יוחנן בן זכאי הכא קרי ליה בן זכאי [והכא קרי ליה רבן יוחנן בן זכאי]. ומקשינן והתניא מעשה ובדק רבן יוחנן בן זכאי בעוקצי תאנים ומסקינן אלא תלמיד היושב לפני רבו [הלל] הוה ואמר מילתא ואיסתבר טעמיה לרביה וקבעוה בשמיה. דאלמא מן ההוא זמן דהלל ושמאי דתנו רבנן מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים תניא רבי הכי [במתניתין] ולא שנייה.
אגרת רב שרירא גאון · חלק א׳ סימן כ׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Seder HaChachamim. Oxford, 1888
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אגרת רב שרירא גאון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.