אגרת רב שרירא גאון · חלק א׳ סימן פ״ח

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

וביומיה דרבי נח נפשיה [דרב הונא בבבל] ומפרשי רבנן בתלמוד ארץ ישראל שהיה רבי ענו ביותר והיה אומר [רבי] כל מה שיאמר לי אדם אני עושה חוץ ממה שעשו זקני בתירא לזקני [הלל] דשדין גרמיהון [מנשיאותיה] ומנוניה. ואי סליק רב הונא ריש גלותא להכא אנא מותיב[נא] ליה לעיל מינאי דהוא משבט יהודה ואנא משבט בנימין דהוא מן רברביא דיהודה מדובריא ואנא [מן רקתא] מנוקבתא חד זמן עייל ר' חייא רבה לגביה אמר ליה הא רב הונא לבר. נתכרכמו פניו של רבי אמר לו ארונו בא אמר ליה רבי לר' חייא פוק חזי מאן בעי לך לבר נפק ולא אשכח בר נש וידע [רב חייא] דכעס עליה רבי ונהיג נזיפותא בנפשיה תלתין יומיין [ולא עייל לגביה דר' תלתין יומין א"ר יוסי בר' בון בהילין תלתין יומין יליף רב מיניה כל כלליא דאורייתא].
נחלת הכלל · Seder HaChachamim. Oxford, 1888

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך אגרת רב שרירא גאון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.