וכמה דהוה בית המקדש קיים כל חד וחד מרבוואתא הוה מגמר להו לתלמידי טעמי דאורייתא ודמשנה ודתלמוד במילי דמחבר להון בשעתיה ומורו לתלמידייהו כי היכי דחזי. והוה נפישא חכמה ולא הוו צריכין לטירחי [אחריני] וההיא פלוגתא דסמיכה לחוד הוא דהות ביניהון וכד אתו שמאי והלל נמי בתלת מילי בלחוד הוא דאיפליגו דאמרינן אמר רב הונא בשלשה מקומות נחלקו שמאי והלל וכיון דחריב בית המקדש ואזילו לביתר וחריב נמי ביתר ואיתבדרו רבנן לכל צד. ומשום הנך מהומות ושמדים ושגושין שהיו באותו זמן לא שמשו התלמידים כל צרכן ונפישי מחלוקות. מן כד נחת נפשיה דרבן יוחנן בן זכאי והוה רבן גמליאל והוה נמי עדיין ר' דוסא בן הרכינס ואחריני נמי מהנך ראשונים והות פלוגתא בין בית שמאי ובין בית הלל. ואע"ג דאדחו בית שמאי ונקבעה לכל הלכה כבית הלל הות פלוגתא בדורו של רבן גמליאל בדברים אחרים בין ר' אליעזר דהוי שמותי ובין ר' יהושע דאינון תלמידי רבן יוחנן בן זכאי.
אגרת רב שרירא גאון · חלק א׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Seder HaChachamim. Oxford, 1888
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אגרת רב שרירא גאון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.