ולענין תוספתא דר' חייא [ודאי הוא] תרצה ולא מסיימא לן [מילתא] אי ביומיה דר' [איתרצא] או בתריה. אבל בלא ספק הלכות משנותינו איתרצו מקמי תוספתא ומילי דתוספת' ברירין דבתר מתני' אינון ועליהון תניין. ולא פשיטא לן אי ביומיה דר' נח נפשיה דר' חייא [או בתריה] דקא מתמהינן בהנושא על שצוה ר' חנינא בר חמא ישב בראש וקא אמרינן והא איכא ר' חייא דעדיף מיניה ומתרץ נח נפשיה דר' חייא. ואע"ג דמקשי' והא א"ר חייא אני ראיתי קברו של רבי והורדתי עליו דמעות ותו והא א"ר חייא כשמת ר' בטלה כהונה ותו כשחלה ר' נכנס ר' חייא לבקרו וכו' ואמרינן אי בעית אימא איפוך ואי בעית אימא (לא תיפוך) כיון דר' חייא עוסק במצוות הוה סבר לא אפגריה אלמא מספקא לן.
אגרת רב שרירא גאון · חלק א׳ סימן ל״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Seder HaChachamim. Oxford, 1888
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אגרת רב שרירא גאון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.