ובתר אביי מלך רבא במחוזא דמן פום בדיתא הוה כדמפרשינן בהרואה בר הדיא מפשר חלמין הוה וכו' עד כי נח נפשיה דאביי ואתא מתיבתא לקמיה ורבנן דכולי עלמא איכנפו לקמיה. ואע"ג דמכי נח נפשיה דרב חסדא לא הוה גאון בסורא (אלא) מיהו מלכותא דרבא טפי הוי נפישא והוה שליט [טובא] ואיתקיים ביה ברכתא דרב יוסף דאמרי' בהוציאו לו את הכף רבא כד הוה מפטר מבי רב יוסף (הוה) מסגי ואזיל לאחוריה ומנקיף ליה לכרעיה עד דמלא סקופתיה דבי רב יוסף דמא אתו אמרו ליה לרב יוסף אמר ליה תהא רעוא דתירום רישך אכולה כרכא. ושני מלכותא דרבא הוו ארביסר שנין ושכיב בשנת תרס"ג ובכולהו אילין שנין [דרבא] לא הוה אלא חדא מתיבתא בפום בדיתא. ובתר (דשכיב) רבא איפלגן תרתי מתיבתא. ומלך רב נחמן בר יצחק בפום בדיתא ארבע שנין ושכיב בשנת תרס"ז. ורב פפא [הוה] בנרש קרוב לסורא מלך תשסרי שנין ושכיב בשנת תרפ"ז שנה.
אגרת רב שרירא גאון · חלק א׳ סימן ק״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Seder HaChachamim. Oxford, 1888
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אגרת רב שרירא גאון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.