וקם בתריה מר רב אברהם בן מר רב שרירא בשנת קכ"ז ומלך י"ב שנים. והוה מר רב יוסף בר מר רב חייא אב ב"ד ובפלוגתא דדניאל ודוד בן יהודה נשיאים איקרי מר רב יוסף בגאונות ולבסוף פייסו (כתאיבה בין דילליה) לר רבי אברהם ואמרו דתרויהו מר רב יוסף ומר רב אברהם מקרו תרויהו גאונים מיהו כד מכנפין בחדא דוכתא מתני רב מר אברהם ויתיב מר רב יוסף קמיה וזמנא חדא אתו לבגדד ואתרמו דהוו ביה כנשתא דבר נשלה בכלה רבתי וכד קם שליחא [דצבורא] ואכריז שמעו מאי דאסברוה ראשי מתיבתא למימר בכו ישראל וליכא דשמיע להון כד אמר ראשי מתיבתא. ואף מר יוסף אזדעזע וקם על רגלוי ואמר סליקת נפשאי מן גאונות ואהדרית לאבות ב"ד וברכיה מר רב אברהם לאלתר ואמר רחמנא לזכך ל[עלמא דאתי] דיליה.
אגרת רב שרירא גאון · חלק א׳ סימן קכ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Seder HaChachamim. Oxford, 1888
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך אגרת רב שרירא גאון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.