רבקה ילדה תאומים, ״וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ״. ה' אמר לה ״וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר״. עֵשָׂו יצא ראשון, אדמוני ושעיר, והיה ״אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה״, ויַעֲקֹב ״אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים״. יום אחד בא עשו מן השדה עייף, ויעקב בישל נזיד. עשו ביקש לאכול, ויעקב אמר ״מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי״. עשו, שאמר ״הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה״, מכר את בכורתו ״וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה״.
כאשר זקן יצחק וכהו עיניו, ביקש לברך את עשו, ושלחו לצוד ציד ולהכין מטעמים. רבקה שמעה, וציוותה על יעקב להביא שני גדיי עיזים, ולבוא אל אביו במקום עשו. היא הלבישה אותו בבגדי עשו וכיסתה ידיו וצוואריו בעורות הגדיים. יעקב בא אל אביו, ויצחק, שתמה על הקול, מישש אותו ואמר ״הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו״, ובירכו בברכת ״מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ״.
אך יצא יעקב, ועשו בא עם מטעמיו. כאשר הבין יצחק את אשר קרה, ״וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה גְּדֹלָה״, אך אמר ״גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה״. עשו זעק צעקה גדולה ומרה, ושטם את יעקב, ואמר בלבו להרגו לאחר מות אביו. רבקה שמעה, ושלחה את יעקב לברוח אל לבן אחיה בחרן, עד שוב חמת אחיו.
סיפור הבכורה והברכות עוסק בזכות הבכורה ובעתיד המשפחה, ובמחיר הכבד של תחבולה: הפרוד בין האחים והבריחה. הוא פותח את מסע ההתבגרות הארוך של יעקב.