עֵשָׂו, המכונה גם אֱדוֹם, הוא בנם הבכור של יצחק ורבקה ואחיו התאום של יעקב. הוא יצא ראשון ״אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר״, והיה ״אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה״ (בראשית כה). באותו פרק מכר עשו ליעקב את בכורתו תמורת נזיד עדשים.
כשלקח יעקב את ברכת אביו, שטם עשו את יעקב וביקש להורגו, ולכן ברח יעקב לחרן (בראשית כז). כעבור שנים, בשוב יעקב, יצא עשו לקראתו בארבע מאות איש, אך לבסוף התרצה, ״וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ״, והאחים נפרדו לשלום (בראשית לג).
עשו התיישב בהר שֵׂעִיר, והתורה מפרטת את תולדותיו ואת אלופי אדום היוצאים ממנו (בראשית לו). בתנ״ך נחשב עשו לאבי עם אדום, שכיחסו לישראל שב ועולה בהמשך הכתובים.
טקסט הפסוקים: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור