בְּרֵאשִׁית כ״ה · כ״ט

וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃

במילים פשוטות

יעקב בישל נזיד, ועשו בא מן השדה והוא עייף. רש״י מבאר ש״ויזד״ הוא לשון בישול כתרגומו, ואת ״והוא עייף״ הוא דורש בשם המדרש שהיה עייף ברציחה, על פי הכתוב ״כי עייפה נפשי להורגים״. אבן עזרא לעומתו מפרש ״עייף״ כפשוטו, מלשון ״בארץ עיפה״, כלומר רעב וצמא מן היגיעה בשדה. הכתוב מעמיד את יעקב היושב ומבשל את תבשילו אל מול עשו החוזר מן השדה תשוש. ניגוד זה שבין השניים - האחד יושב אוהלים והאחר איש שדה - מכין את הרקע למכירת הבכורה שתבוא מיד מתוך רעבונו ותשישותו של עשו, כמסופר בפסוקים הבאים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויזד. לְשׁוֹן בִּשּׁוּל, כְּתַרְגּוּמוֹ:

והוא עיף. בִּרְצִיחָה, כְּמָה דְּתֵימָא כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים (ירמיהו ד') (בראשית רבה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבַשִּׁיל יַעֲקֹב תַּבְשִׁילָא וַאֲתָא (נ'''י וְעַל) עֵשָׂו מִן חַקְלָא וְהוּא מְשַׁלְהֵי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והוא עיף. כטעם "בארץ עיפה" (ישעי, לב ב) רעב וצמא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והוא עיף דרך צידים להיות עייפים לפי שהן רודפין אחר החיות ופעמים שהם תועים ביערים יום או יומיים וע״‎י כן הם רעבים וצמאים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיָּזֶד יַעֲקֹב. אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁרָאָה שֶׁהוֹעִילָה לְגִימָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו לְיִצְחָק, לָקַח גַּם הוּא דֶּרֶךְ לְבַשֵּׁל תַּבְשִׁילִין לְקָרֵב לֵב אָבִיו אֵלָיו כְּעֵשָׂו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל