יעקב בישל נזיד, ועשו בא מן השדה והוא עייף. רש״י מבאר ש״ויזד״ הוא לשון בישול כתרגומו, ואת ״והוא עייף״ הוא דורש בשם המדרש שהיה עייף ברציחה, על פי הכתוב ״כי עייפה נפשי להורגים״. אבן עזרא לעומתו מפרש ״עייף״ כפשוטו, מלשון ״בארץ עיפה״, כלומר רעב וצמא מן היגיעה בשדה. הכתוב מעמיד את יעקב היושב ומבשל את תבשילו אל מול עשו החוזר מן השדה תשוש. ניגוד זה שבין השניים - האחד יושב אוהלים והאחר איש שדה - מכין את הרקע למכירת הבכורה שתבוא מיד מתוך רעבונו ותשישותו של עשו, כמסופר בפסוקים הבאים.
