יִצְחָק הוא השני משלושת האבות, בנם של אברהם ושרה שנולד להם לעת זקנתם וקיים את הבטחת ה' (בראשית כא). בילדותו נעקד על גבי המזבח בהר המוריה, ובאותו ניסיון עמד אברהם (בראשית כב).
אברהם שלח את עבדו להביא ליצחק אישה ממשפחתו, והעבד הביא את רבקה מארם נהריים (בראשית כד). יצחק אהב את רבקה והתנחם אחרי מות אמו. כמו אביו, גם יצחק ישב בארץ, ובעת רעב ירד לגרר אל אבימלך; שם חפר בארות מים וה' בירכו (בראשית כו).
ליצחק ולרבקה נולדו התאומים עשו ויעקב. בזקנתו, כשכהו עיניו, ביקש לברך את עשו, אך יעקב קיבל את הברכה בעצת רבקה (בראשית כז). יצחק מת בן מאה ושמונים שנה, ועשו ויעקב קברוהו (בראשית לה). בתנ״ך מסמל יצחק את מידת ההמשכיות והדבקות במקום.
טקסט הפסוקים: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור