תשובות הגאונים
119 תשובות. לחצו על תשובה לקריאתה במלואה.
חלק א׳ סימן א׳וששאלתם שלשה שהלכו לקנות סחורה אתו לבעל עסקא ולא מכר להם כלום ויצאו משם ונתנו קנין זה לזה כל מאן דזבין זבונא הדא הוי הכל בשותפות בתר כן תב חד מנהון לותיה וקנה מחלק ב׳ סימן א׳וששאלתם ראובן אמר ליה לשמעון הב לי פקדוני דיהבתי לך למנטרה אמר לו שמעון לא קבלתי ממך פקדון ואין עלי שמירה הא ביתא קמך ואמר כיוון שהביא פקדונו אמרתי לו אלה הדבריחלק ג׳ סימן א׳ראובן ושמעון שותפין אנסו המלך לשמעון ולקח כל מה שהיה עמו אמר המלך ברח מלפני ואכל ממוני עליך תן לי מה שהפסדתני אם יש עדים שהיה למלך על שמעון ממון וברח שמעון מלפנחלק ד׳ סימן א׳ראובן ושמעון היו שותפין מת שמעון עמדו בני שמעון על ראובן שישביעוהו כי מת אביהם ולא צוה האיך הדין אם היו שניהם נושאין ונותנין בסחורתם ושניהם יגעים ושניהם יוצאים חלק ה׳ סימן א׳ראובן ושמעון נשתתפו שניהם הטיל ראובן ק׳ זהובים והטיל שמעון ג׳ זהובים וכתבו ביניהם שטר שותפות ולא נתן ראובן לשמעון שכירות והיה הכל ביד שמעון כדי לעשות בהן סחורה חלק ו׳ סימן א׳אדם שנשא אשה אם נולד בה צער חייב לרפאותה ואם נשבית חייב לפדותה:חלק ז׳ סימן א׳וששאלתם ראובן שלח ביד שמעון ממון בדרך ונפלו עליו ליסטים ונטלו כל אשר בשיירה והמשואות של שמעון וגם ממון של ראובן ואמר שמעון כי היה בידי ממון שלי והשלכתי בארץ ביןחלק ח׳ סימן א׳השולח יד בפקדון משלם בשעת הוצאה ואפילו יוקר וכן הלכה השולח ידו במשכון של חבירו ומכרו שלא על פי ב״ד ישלם מה ששוה:חלק ט׳ סימן א׳וששאלתם ראובן ושמעון נשתתפו ונשבעו בס"ת שאינן פורשין זה מזה ונמצא אחד מהם גונב את חבירו ואותו שגנב ממונו בקש לפרוש מחבירו והיה מתירא מן השבועה כך הדין אותו שבקשחלק י׳ סימן א׳וששאלתם שני שותפין היו סוחרין ומשגרין זה את זה מקח זה נוטל בפניו מן התגרים לאחר כך עמד אחד מהם ואמר בפני שנים שאיש פלוני הוא שותף עמי ויש ביני ובינו חשבונות ועכחלק י״א סימן א׳מקום שמתביישין בני אדם להשבע ואמר היפכו שבועה על שכנגדו יש לו בדין כך הוא כל הנשבעין נשבעין ולא משלמין אמר ליה אנא לא משבענא ופקענא אשתבע את ושקול ואמר אית ליה חלק י״ב סימן א׳וששאלתם בר ישראל שטרח להשכיר בית בחצירו ולא מצא ישכירו לגוי או אסור או מותר ואם עכבו עליו שכיניו בכך שומעין להן או לאו כך ראינו שהמבוי הוא שלהם של ישראל ומעכביןחלק י״ג סימן א׳וששאלתם שטרי מתנה העולות בערכאות של גוים או מקיימין אותם ושטרי הלואה ומקח וממכר או לאו כך ראינו שטרי מקח וממכר כיון שלקח המוכר דמים בפני עדים לפיכך הם מעידים ואחלק י״ד סימן א׳וששאלתם שני אחים אחד מהם נשא אשה אחת עד שלא נתעברה ממנו הלך לו לאכסניא ולאחר זמן באו ואמרו לה שמת בעלך ועמד אחי בעלה ויבם אותה וילדה ממנו בן ובת ואח"כ בא בעלה אחלק ט״ו סימן א׳וששאלתם מי שחטף אשה ארוסה והוליכה לבית או לחורבה וזינה בה ואין שם עדים שמעידים אם יש שם עדים ששמעו אותה שצעקה והיא צווחת ומיללת נתפסה ואנסה על כרחה כך הוא המעשהחלק ט״ז סימן א׳וששאלתם אשה שמת בעלה והניח לה בת ונשתמדה אמה של הנערה והלכה ונישאת לגוי והבת עשת אצל הגוי עם אמה זמן ניכר ובא כהן אחר ולקח הנערה לאשה מהו שתהא מותרת לו כך הוא החלק י״ז סימן א׳וששאלתם מי שקדש נערה בתולה בקידושין גמורין והיה שם נער אחד בחצר נכנס ויוצא לתוך ביתה של נערה והיא בבית אביה ואחר זמן נמצאת מעוברת והיא טוענת ואומרת מן ארוסי נתעחלק י״ח סימן א׳וששאלתם ראובן נשא אשה ולא היו לו בנים ובקשה להשיאו אשה אחרת ומחלה לו נדונייתה כך הלכה שכל אשה שמחלה לבעלה מה שעשת עשוי אם לא רימה בה ולא אנסה וצריכה קנין בפני בחלק י״ט סימן א׳וכן אשה שמת בעלה ויש לה הימנו בנים והלכה ונישאת ולא גבתה כתובתה ומתה לפני בעלה השני אין בעלה השני יכול לגבות כתובתה מבניה אם לא היו לה בנים מבעלה הראשון בעלה השחלק כ׳ סימן א׳וששאלתם אשה שמת בעלה והיה לה ממנו בנים וישבה אלמנה ובשעת מיתתה אמרה הרי שטר כתובתי מתנה לפלוני אחד מבניה שיגבה כתובה מאחיו כך הוא כיון שלא גבתה כתובתה בחייה מבנחלק כ״א סימן א׳וששאלתם אשה אלמנה שפסקה לבתה בשעת קידושיה או בשעת נישואיה חפצים או מטלטלים או זהובים ונכתבו בתוך כתובתה ואחר כן לא בקשה ליתן מה שפסקה לבתה רצתה תתן לא רצתה לא תחלק כ״ב סימן א׳וששאלתם מי שגירש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר ונשא אשה אחרת תחתיה וילדה זו בנות וזה בנים מהו שיתערבו בניהם מותרין להתערב ומותר ליקח בתה לבנו ובנותיו לבניה.חלק כ״ג סימן א׳וששאלתם גוי שמת והניח בן או בן בן שנתגיירו עמו נכסיו כצבי ועבדיו בני חורין אם היו עבדים פקחים נקנין במשיכה ואם היו הבנים לידתם והורתם בקדושה הרי הם כישראל לכל החלק כ״ד סימן א׳וששאלתם עבד שנמצא עם כהנת שלא כדרך תשמישה והנערה כופרת ובסוף הודית כי גילה בגדיה ולא טמא אותה כך הדין אותה נער מחוללת ואסורה לכהונה לעולם.חלק כ״ה סימן א׳וששאלתם אשה שטענה לומר אנסני פלו' והאיש כפר לאמור כלל ואין שם עדים מותרת להנשא לאחיו הואל ולא היו עדים.חלק כ״ו סימן א׳וששאלתם שבועה שמשביע המלך או שלטון או בעל מכס אסור לו לבר ישראל להשבע אבל מלך שמבקיש ממון של בר ישראל דרך חמסנות שידע היכן פלוני זה או ממונו היכן הפקידו או מי שחלק כ״ז סימן א׳וששאלתם אם אמר הלוה נאמן עלי המלוה ועל יורשי אחרי כשני עדים גובה בלא שבועה ואם האמין יורישיו אחריו עליו ועל יורשיו אחריו כשני עדים נתקיים הדבר ואמר ר' שרירא לעוחלק כ״ח סימן א׳וששאלתם מי שנשבע שלא ישתה יין מקדיש על הפת ומבדיל על היין ומי שאין לו אלא כוס אחד מקדש על הפת ומניח אותו הכוס עד שיבדיל עליו:חלק כ״ט סימן א׳וששאלתם מי שנשבע שלא לדבר עם חברו עד חדש או עד שנה סתם או לעולם כך ראינו שאין בנו הפיר בזמן הזה ולא מי שיש בו כח או ראוי שיתיר שבועה אם נשבע עד חדש אחד יקיים שבחלק ל׳ סימן א׳וששאלתם מי שנשבע לא יאכל לחם עד שיצא מן המקום הזה עד מקום פלוני יצא כמו רביע הדרך ולא הגיע לאותו מקום ושב מותר לו לאכול או עד שישוב ויגיע לאותו מקום אם לא אמר עחלק ל״א סימן א׳וששאלתם שומר חנם אם נלקח ממנו הפקדון באונס יביא ראייה שהוא אנוס ולא פשע בפקדון ואם לא מצא ראיה ישבע על הפקדון שלא פשע ושלא שלח ידו בפקדון ושאינה ברשותו כי השלטוחלק ל״ב סימן א׳וששאלתם מי שנשבע תמיד והוא רגיל בשבועה על כל דבר ודבר ויספר וישבע ונפלה עליו שבועה בב"ד פטרינן ליה וכיון דעבר על השבועה נתרחק ואמר איני נשבע כלל והוא בא ונתייראחלק ל״ג סימן א׳וששאלתם שני שותפין שלא נחלקו זה מזה מעולם והם אחים וכל משא ומתן זה עם זה ואין חלוקה ביניהן כלל והוציא אחד מהם שטר זביני על שדה אחת בשמו ואמרו לו אחיו כיון שאין חלק ל״ד סימן א׳וששאלתם כל מקח וממכר יש בו אונאה חוץ מעבדים בהמה וקרקעות וההקדשות ר' יהודה אומר אף המוכר ס"ת יש אונאה כבהמה אם יחזור המכר אם לאו אם היה בו שתות ויהיה הקונה גאזלחלק ל״ה סימן א׳וששאלתם מי שנפלו עליו לסטים מזויינין ולקחו ממנו פקדון של חבירו אין עליו לשלם ולא עליו להשליך אותו ימלא יאבד ויהיה פושע ויימלט אבל אם הלך ממנו או מתוך כליו אין עחלק ל״ו סימן א׳וששאלתם ראובן נתן לשמעון צררתא די דהבא דינרא אינון ואמר לשמעון צרותא דכספים כיון שתבע ראובן לשמעון אמר לו לא ידעית היכן אינון ולא היכא אתנחתיהו אמר ליה ראובן דיחלק ל״ז סימן א׳וששאלתם ראובן נתן לשמעון אלף בשותפות והתנה עליו שילך למקום פלו' הלך שמעון לאותו מקום ומצא שם לוי אמר לוי לשמעון הנה אלף כנגד אלף שלקחת כראובן ונלכה שנינו למקום חלק ל״ח סימן א׳(זה כתוב ע"הג ונחתך מעט ונ״ל שכך הוא) וששאלתם שלשה שותפים היו ולא היו עמהם כשחלקו רק השנים עד שיהיו שלשתם יחד.חלק ל״ט סימן א׳וששאלתם השבועה בציצית הכי אמר אדונינו ריש מתיבתא גאון שמשביעין בציצית צריך להשביע בד׳ ציצית שהן מצוה אחת מעכבות זו את זו וכן הלכתא והכי אמר ר׳ נחשון כל בגד שאיןחלק מ׳ סימן א׳ומלך או בעל מכס או גוי שאמר לבר ישראל או לקהל השביעו לי יהודי בתורתכם אסור להשביעו ואם נתייראו פן אונס יאמרו לגוי אין בידנו היום שבועה אלא גזירה אולי ינצלו מנזקחלק מ״א סימן א׳וששאלתם ראובן ששגר ממונו למצרים והיה בידו בצאעה (לשון ערבי הוא והצ' קורים אותו כמו ד׳ וקריאתו בדאעה ופירושו סחורה) לבר ישראל ולא שלח אותם עם הגוים שלא יהא פושע חלק מ״ב סימן א׳וששאלתם שני שותפין שהיו אחד מהם נושא ונותן וקנו שדות וכרמים וכתבו על שם אחד מהם לסוף טען אחד מהם ואמר של אמי הן שנפלו לי ממנה והממון של אמי הוא על מי להביא ראיהחלק מ״ג סימן א׳וששאלתם ראובן ושמעון שותפין והטילו לכיס זה מנה וזה מנה והוסיף ראובן על הקרן הראשון מנה בשותפות והלך ועשו סחורה לסוף מצאו חסרון הרבה מן הממון כולו באו לפרוש זה שחלק מ״ד סימן א׳וששאלתם מי שהכה את אשתו מכות ועשה בה פצעים והכה אותה מכות גדולות ועשה בה חבורות כך הדין קונסין אותו ממון לפי כוחו ולפי נכסיו ויתן לאשתו ותעשה מה שתרצה ובלבד שלאחלק מ״ה סימן א׳וששאלתם מי שהיה לבוש בבדים דקים ונראה בשרו מהם אסור לו לקרות ק"ש ואסור לאחרים לקרוא ק"ש כנגד מי שהוא ערום.חלק מ״ו סימן א׳וששאלתם אשה שחבלה בבעלה והוא שחבל את אשתו אם חבל בה בעלה מפייסה מן ממונו וילקח בו קרקע והבעל אוכל פירות ואם חיבלה היא בבעלה במה מפייסתי ומה שקנה אשה קנה בעלה ואחלק מ״ז סימן א׳וששאלתם הנשבע לשוא או לשקר חשוד על השבועה לעולם וה"מ דאיתברירא עלה מילתא בתרי שהרי לא מסרינן ליה שבועה דליכא למיקם על תשובתו דתנן ושכנגדו חשוד על השבועה כיצד אחחלק מ״ח סימן א׳וששאלתם שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר ולא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת וכמה הוא משייר אמר רב יהודה כדי פרנסתו ואמר רב נחמן מה טעם אין אדם רשאי שיחלק כל נכסיוחלק מ״ט סימן א׳וששאלתם מי שמת והניח בן ובת והניח נכסים והיתה הבת ניזונת מנכסי אביה מעשה ידיה למי היא עושה לעצמה או לאחיה רב ושמואל דאמרי תרווייהו הבת ניזונת מנכסי אביה ומעשה יחלק נ׳ סימן א׳למר צמח גאון ז"ל וששאלתם ראובן שנתן כותל שלו לחבירו ועמד השואל וסתרו בנה ועשה בלי שאלה סתם ואחר כך כעס עליו והקניטו בעל הכותל יש לו לסותרה ולבנותה ולומר לו סתורחלק נ״א סימן א׳וששאלתם כל השטרות העולות בערכאות של גוים כשרים הם חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים אבל שטרות אחרים כגון שטרי מקח וממכר של שדות וחצרות וחניות בזמן שמוכרו ישראל לישראחלק נ״ב סימן א׳וששאלתם בני אדם שמלוין זוזים חסרים ונוטלין שקולין ומלוין כסף ונוטלים כספים טבועים העושה כן עושה שתי עבירות אחת משום ריבית ואחת משום שגונבין דעת הבריות:חלק נ״ג סימן א׳וששאלתם מי שמת והניח אלמנה ולא הניח שליש כתובתה מי קוברו תשובה מקופה של צדקה:חלק נ״ד סימן א׳וששאלתם מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופרנס את אשתו הלכה כחנן שאמר הניח מעותיו על קרן הצבי שני דברים שאמר חנן הלכה כמותו:חלק נ״ה סימן א׳וששאלתם מי שלא היה להם אלא כוס אחד של יין ויש להם שתי ברכות של אירוסין ושל נישואין אם יכול לברך שתי ברכות על אותו כוס אם אין שם אלא הוא יברך עליו ואין בכך כלום חלק נ״ו סימן א׳וששאלתם ראובן טען על שמעון ק׳ קנטרין ואמר שמעון יש לי עדים שלא נשאר לו עלי כלום והם במדינת הים ואני יודע כיון שאמרתי פרעתי אני מחוייב שבועה אלא אין אני רוצה שיצחלק נ״ז סימן א׳וששאלתם נוטלין את השולחן תחילה ואחר כך מברכין אי לא כי אמר ר' אליעזר כל שאינה מניח פת שלימה על שולחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם קודם סלוק יפה או אחר סלוק יברך דחלק נ״ח סימן א׳וששאלתם כשגומרין סעודה מסלקין את השולחן ואח״כ מברכין או מברכין ושולחן לפניהם כך מנהג שלנו בשתי ישיבות בחול מסלקים את השולחן ונוטלין הידים ואח״כ מברכין בשבת נוטלחלק נ״ט סימן א׳וששאלתם מתנת גוי מותרת בשבת על מנת שלא יאמרו לישראל דבר ואם נתן מעצמו והניחו ער הערב בכל מותר חוץ מע"ז וגילוי עריות:חלק ס׳ סימן א׳וששאלתם בני כפר שיש להם באר או מעין חוץ לעיר תוך תחום שבת מותר לבר ישראל להביא מים בידו ועל כתפו ביום טוב אבל לא על החמור ואע״פ שמשנה שנהגו אסור וכ״ש שמחמיר את חלק ס״א סימן א׳וששאלתם המוציא סלע בשוק ואמר לו חבירו שלי היא חדשה היא נירונית היא של מלך פלוני היא לא יחזירנה לו שאין סימן למטבע ואמר ר׳ נחמן סלע שנפל מבין שני אנשים לא יחזיר חלק ס״ב סימן א׳וששאלתם איש היתה לו ארוסה ונמצא עם חמותו ולוקה בב"ד ונשבע בתורה שאינו מתיחד עמה לעולם עם חמותו מה הוא שיוציא ארוסתו כך היא המעשה ארוסתו אינה אסורה לצאת ממנו והיחלק ס״ג סימן א׳וששאלתם מי שקדש אשה קדושין גמורין וארך הזמן ונשתנה הדבר ובא אחר וקידשה אין קדושין תופסין באשת איש ואם בא הראשון וגירש מעצמו שלא משם רע מאותו השני מותר להנשא לשנחלק ס״ד סימן א׳וששאלתם מעוברת שראתה אם צריכה טבילה חמורה אי לא כך למדונו רז"ל שמעוברת ומניקה שראו דם הרי הם כשאר נדות וזבות בין לשבעה נקיים בין לטבילה:חלק ס״ה סימן א׳וששאלתם ראובן נישא אישה והניחה לו בנידונייתה קרקעות והוליד ממנו בן או בת לאחר זמן מת ראובן והניח קרקעות ונטלה אותם האשה בלא שבועה לאחר מיתת ראיבן מתה האשה והניחחלק ס״ו סימן א׳וששאלתם מי שנשא אשה על אישתו במדינה אחת ולא רצתה אשתו בכך היא מורדת ותצא בלא כתובה דאמר רבא נושא אדם כמה נשים על אשתו והוא דאיפשר למיקם בסיפוקיה וכך האיש הזה אםחלק ס״ז סימן א׳וששאלתם רחל שאמרה לבעלה בפני עדים כתובתי ותוספת כתובתי מחול לך אם תתן לי גיטי היום וקנו מידו על כך והלך יעקב וכתב הגט ושגרו לה עם העדים למסרו לה ומצאו אותה ברשוחלק ס״ח סימן א׳וששאלתם מי שמת והניח אשתו מניקה ובא אליה אדם ואמר לה בתנאי ועדים עד שתגמור ימי מניקותה ישא אותה לאשה והוא אוכל ושותה עמה בתוך ימי מניקותה ולא היה דבר רע ביניהם חלק ס״ט סימן א׳וששאלתם מי שנשא אשה והתנה עמה עד חמשה שנים אם לא תתעבר אין לה עליו אל מה שהכניסה עמו בלבד גם זה תנאי ב"ד הוא דקתני נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדת יוציא ויתןחלק ע׳ סימן א׳וששאלתם כשכותבין המתנה בתוך הכתובה או בשטר אחר צריכין העדים לומר לחתן ולהודיעו בשעת קנין משפט הכתובה במתנה ואומרין לו הוי יודע כי מתנה זו שאתה כותב לאשתך למחר אחלק ע״א סימן א׳וששאלתם אלו נשבעין ונוטלין השכיר והנגזל והנחבל ושכננד חשוד על השבועה ובינו גאלך (ר״ל ופירשו גם כן בלשון ערבי) חנוני על פנקסו כיצד לא שיאמר לו כתוב על פנקסו שאתהחלק ע״ב סימן א׳וששאלתם אמר ר' אבא אמר ר' יוחנן מנה לי בידיך אמר לו הן למחר אמר תנהו לי אמר לו משטה אני בך פטור גיר ואגב אן תעלם אן יתקצה עליה ויוקאל (נראה רצ"ל וייקול) להו אם חלק ע״ב סימן ב׳*) באור הענין נראה, ששואלים אותו ב״ד מה עבר בינך ובין זה התובעך ויאמר לו לא אמרתי לו קודם שו"ד ואם הודה ואמר אמרתי שלא בכונת הודאה אלא שהיתי בכעס או במחשבה דבריחלק ע״ג סימן א׳וששאלתם אשה שהלכה כתובתה ועמד בעלה וכתב לה כתובה אחרת ומת ונפלה לפני יורשים וטענה ואמרה כתובתי הראשונה היתה כה כך וכך דינרין וזאת האחרונה אין בה כלום ולא חצי כתחלק ע״ד סימן א׳וששאלתם המארס את האשה ולא כתב לה כתובה והיה נכנם אצלה בעבירה בעדים וגירשה אין נותנין לה כלום וא"ת יקנסו אותו כשם שקונסין אותו כך קונסין אותה ששניהם היו בעבירה וחלק ע״ה סימן א׳וששאלתם שנים שקדשו שתי אחיות זה אינו יודע לאיזו קדש וזה אינו יודע לאיזו קידש זה נותן שני גיטין וזה נותן שני גיטין מתו האנשים ולזה אח ולזה אח זה חולץ לשתיהן וזה חלק ע״ו סימן א׳וששאלתם מי שגירש את אשתו והיתה מעוברת כמה יתחייב ליתן לה פרנסת הולד ומזונותיו או פרנסת האישה ומזונותיה וכמה שכר מניקה פוסקין לה מחדש לחדש או לשנה לפי כבודה או לחלק ע״ז סימן א׳וששאלתם אדם שנתארח ונישא אישה באותו מקום והיו קרובי האישה מתיראין ממנו ושואלין אותו תמיד יש לך אחים יש לך קרובים ואומר להם לאו חלה חלי גדול בצער גדול ונטה למיתהחלק ע״ח סימן א׳וששאלתם מה הוא שיאמר ישראל לגוי שיש לו עבדים סרסם ואני אקנה אותם ממך מותר ואין בכך כלום והיתר גמור הוא מפני שהם ביד גוי וברשותו וכן אם הביא עבדים קטנים או גדוליחלק ע״ט סימן א׳וששאלתם עבדא דאותביה מאריה בחנותיה ושקל וטרח במידי דאינשי ונפל עליה שבועה מן דינא אית ליה לאשבועיה מן דינא או לא כך ראינו דלית ליה שביעה מאי טעמא כיון דאמור רבנחלק פ׳ סימן א׳וששאלתם מי שהפקיד פקדון אצל העבד ואבד ממנו אין עליו לשלם אלא לאחר זמן שיקנה עצמו ויהיה לו מה שישלם ואפי' שבועה אין משביעין אותו לפי שאמרו העבד והאישה והקטן פגיעחלק פ״א סימן א׳וששאלתם ראובן ששאל חמור משמעון לרכוב עליו למדינה אחרת ויצאו עליו ליסטים ונהרג ראובן ואבד החמור ותבע שמעון דמי החמור מיורשו כך ראינו אם יש עדים לשמעון שכשאלה מסרחלק פ״ב סימן א׳וששאלתם ראובן שהקדיש חנותו להוציא שכירותו לצרכי ביהכ"נ ונטלו הקהל השכירות ונתנוהו למי שמתעסק בדיניהם שאין לו ממה שיתפרנס מותר או אסור אם הסכימו הקהל או רובן על חלק פ״ג סימן א׳וששאלתם ראובן נכנס לחופה ועשה סעודה וזימן חבריו לסעודה לאחר ששתו ונישתכרו יצאו כל אחד מהם לביתו לילה ומתוך כך היו שנים יושבים בבתיהם מעלמא עד שנתראה להם שמעון וחלק פ״ג סימן ב׳תשובה כנראה לי לפי עניות דעתי שאין לוי זה חייב כלום בעדות אותם עדים שהכירוהו מחמת קולו דבעינן עדות ברורה אלא בראייה והכרה כדכתיב והוא עד או ראה או ידע וגו' וקולחלק פ״ד סימן א׳וששאלתם מוהל ששכח את האיזמיל להביא אותה מע״ש מהו שיביאנו בשבת למול בו את התנוק כך הוא בני אדם עומדים בשורה מן ביתו לבית אבי התינוק ומושיטין אותו זה לזה עד שיגיעחלק פ״ה סימן א׳וששאלתם מפירין נדרים לצורך השבת והיכי דמי כשהיה לה פנאי למשאל מע"ש או טעם אחרינא לצורך שבת כגון הא דאמרי׳ באלו נדרים אמרו שהבעל מפיר שלא תאכל בשר ולא תשתה יין וחלק פ״ו סימן א׳וששאלתם מי שנדר ואמר עלי ק' דינרין אם אשתה יין שתי שנים ובשעה שנדר לא היו לו אלא חמישים דינרין והעיד על עצמי בכך וכך הדין לא חל עליו נדרו לפי שאין אדם מקדיש דברחלק פ״ז סימן א׳וששאלתם ראובן הוה ליה ממונה על שמעון ואיערב ליה לוי לעשרה ימים יום שנשלמו העשרה יום שנשלמו העשרה יום שבת הייתה אתייה לוי לשמעון ביומא דשבתא אמר ליה הא חברך אמר חלק פ״ח סימן א׳וששאלתם לוי היה בינו ובין חזן הכנסת קטטה ונשבע שלא יעלה לס״ת לקרוא בה בציבור עד תמימות השנה מותרין הקהל שיכו אותו מכת מרדות ויעלה לס"ת או לא או עד שישלים השנה החלק פ״ט סימן א׳וששאלתם כלי חרס שנפל בתוכו שרץ יותן יום אחד בשמש והשכר יעלה באחד מאלף ואם נפל עכבר או שרץ לתוך המשקין אם יש במשקין אלף בעכבר מותר ואם פחות אסור ואם נפל שרץ בתוךחלק צ׳ סימן א׳וששאלתם ראובן הוציא שטר על שמעון מוחזק בעדים ואמר לו פרעתיך ישבע ראובן שלא פרע ויטול שוב טען ראובן בהלואה בלא שטר אלא על פה ואמר לו שמעון פרעתיך ישבע שמעון שפרעחלק צ״א סימן א׳וששאלתם האי מאן דאגר חמרא למיטען עליה קפיזא דחיטי וטען עליה קפיזא ופלגא דשערי וכד תקלת להני חיטי ולהני שערי הוו מתקלייהו חד ומת חמרא חייב השוכר בדמי חמרא הן או חלק צ״ב סימן א׳וששאלתם ראובן הוה ליה קרסטון (פי׳ מאונים בל׳ ערבי) אתא ליה שמעון ואמר ליה אגר יתיה לי דשקילנא ביה עסוקיא מן צפרא עד פלגא דיומא ויהיבנא לך עשרה זוזי בשכירות הדר חלק צ״ג סימן א׳וששאלתם מי שהיה שרוי בין הגוים בשבת ולא היה לו מה יאכל נכנס לבתיהם של גוים ומצאם אוכלים לחם חם וחלב שחלבו אותו היום ופירות תלושים מן הקרקע ודרכו לאכול עמהם בחולחלק צ״ד סימן א׳וששאלתם מי שמת ולאחר שלשה חדשים אי לאחר שנה הביאו קרוביו עצמותיו אומרין עליו צידוק הדין וקדיש או לא הוי יודע כי קדיש שהוא יתגדל לא מצאנו לו עיקר על המת אלא לאחרחלק צ״ה סימן א׳וששאלתם מי שנתן כסף או זהב לצורף לעשות לו צמידים או חלאים ועשה בהם מעשה רע כיון ששב אליו בהם סיפר לו המעשה אמר לו הצורף לא אלא מעשה ידי נתחלפו לך האיך נתתים שמאחלק צ״ו סימן א׳לר' שרירא גאון ז"ל וששאלתם בעסק האיש המשומד הנפטר בלא בנים והניח אשה זקוקה ליבם והלכה אחר יבמה להתירה והוא במתא אחרת הלכה אליו להתירה ולא מצאתו ושבה אל מקומה עדחלק צ״ז סימן א׳וששאלתם בוגרת שקדשה אביה בלא דעתה ואית דאמרין משום צניעות בבנות ישראל הוא דלא מצו ממלא ואית בהדה נשי וחזיאן לה בקבלה קידושין ואצטביאת ולא איתמנעת וסהדין סהדי אפחלק צ״ח סימן א׳וששאלתם הכתיבה במועד אסורה או לא כתיבה במועד גזירתא דרבנן היא ואסור לכתוב במועד ואם עברו ועשו מה שעשו עשוי אלא צריכין הקהל לשמתו ומתהמו על כן מאן דעבר בזה ומבטלחלק צ״ט סימן א׳וששאלתם המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדוק בש"א אין צריכה גט ובה"א צריכה גט שני ולאו פונדוק דוקא אלא כשיש שני עדים שראוה שנתיחדה עמה בכל מקום שהוא אבל לא נתיחדה עמוחלק ק׳ סימן א׳וששאלתם אשה שילדה היא ונתנה הולד למניקה אחרת מותרת היא להנשא אחר שלשה חדשים ואם הניקה אותו אפילו שעה אחת אסורה היא להנשא עד כ״ד חדש אלא אם מת הולד מת מותר גמלתוחלק ק״א סימן א׳וששאלתם אדם שאירס אשה והלך לאכסנייא אחרת ונתארח שם זמן הרבה ושלח איגרת בשאלת שלום וכתב בתוכה אם לא באתי מהיום ליום פלוני הרי את מותרת לכל אדם והגט בתוך האיגרת וחלק ק״ב סימן א׳וששאלתם הא דאמרי רבנן בגט פשוט הרחיק את העדים שני שטים מן הכתב פסול פחות מכאן כשר היו חתומין ד׳ או ה׳ עדים ונמצא אחד מהם קרוב או פסול מתקיימת העדות בשאר אבל חתוחלק ק״ג סימן א׳וששאלתם ראובן נשא אשה והלך במדינה אחרת והניחה ושכחה כמה שנים ועמדה אשתו ושיגרה שליח לקבל לה הגט מבעלה בא השליח וקבל גט מבעלה ואמר לו השליח אם באתה לזמן כך וכך וחלק ק״ד סימן א׳וששאלתם אדם שאמר לאשתו הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום ובא אחר וקדשה בתוך שלשים יום מקודשת לשני ואינה צריכה גט מן הראשון וכן אשה שנתארסה ויצא שמה בעיר שהיא מקודחלק ק״ה סימן א׳וששאלתם אשה שילדה ונתנה הולד למניקה אחרת בחיי בעלה ומת בעלה מותרת להנשא אחר פטירת בעלה ואם הניקה אותו שעה אחת לא תנשא עד כ"ד חדש אלא אם כן מת התינוק וכל המניקותחלק ק״ו סימן א׳וששאלתם ויאמר ה׳ אל משה אספה לי שבעים איש למה שבעים כנגד שבעים אומות שאם יתיעצו על ישראל להרע אותם תפילת שבעים זקנים מפר עצתן ד״א ע׳ איש כנגד שבעים ימים טובים שחלק ק״ז סימן א׳גרסינן במסכת הוריות אמר ר' יהושע בן לוי ראש וזקן ראש קודם לזקן שאינו ראש דכתי' אתם נצבים היום כולכם ראשיכם שופטיכם וזקניכם וכתי' ויאסוף יהושע את כל ישראל שכמה וחלק ק״ח סימן א׳וששאלתם שני אחים שהניח להם אביהם ספר נביאים אחד עם הארץ ואחר מבין וקורא בו כל ימי חייו ולא דבר לו אחיו כלום. מת זה האיש והניח זה הספר אמר החי לאשת המת תן לי חלקחלק ק״ט סימן א׳וששאלתם חרש מומחה ובקי בכל מותר לישב בב״ד ולדון ולהזכות ולחייב ומקבלין מחרש עדות אי לא וכשר להעד אי לא ויכול להיות חזן בבית הכנסת ולהוציא את הרבים ידי חובתן ועדחלק ק״י סימן א׳וששאלתם סומא משתי עיניו או באחת מעיניו וקורא ושונה מותר לישב בבית דין ולזכות ולחייב אי לא כך ראינו סומא באחת מעיניו כשר לישב בדין ולחייב ולזכות ודינו דין אמת בזחלק קי״א סימן א׳וששאלתם אדם שמת בלא בנים והיה לו אח ומת ובשעה שמת נולד לו אח ויצא הולד הזה ראשו ורובו עד שלא יצאה נשמתו של איש מהו שתהא אשתו צריכה להמתין עד שתחלוץ מן הולד שנולחלק קי״ב סימן א׳וששאלתם כיצד חליצת מעושת כגון שאמר איני חולץ והכוהו ב״ד והביאוהו את הסנדל ונתנו אותו ברגלו בעל כרחו ובאת היבמה וחלצו נעלו מעל רגלו אם אמר רוצה אני כשרה חליצה מוחלק קי״ג סימן א׳וששאלתם אשה שהיתה צריכה חליצה או יבום ועד שלא נתיבמה או נחלצה מיבמה לא נתרצית ביבם ולא אהבתו ונתנה לו כספים או זהובים שיחלוץ לה הרי הן של עצמי בלבד או אם התנו בחלק קי״ד סימן א׳וששאלתם הא דאמרינן מותר להחניף הרשעים בעולם הזה ה"מ לפייסם בדברים אבל לההניף להם בדין ולעות להם את הדין ח"ו שאסור לעשות כך ועל העושה כן אמר הכתוב עד מתי תשפטו עחלק קט״ו סימן א׳וששאלתם מי שהוא מגרש את אשתו צריך שיגיע לידה הגט אם הגיע לידה הרי הוא גט ואם לאו אינו גט שנא׳ ונתן בידה ושלחה מביתו ואם יש לה חצר לה לבדה או בית לה לבדה והשליכוחלק קט״ז סימן א׳וששאלתם מנא לן ברכת חתנים מן התורה שנא' ויברכו את רבקה ויאמרו לה מלמד שברכת חתנים מן התורה ומנין אפי׳ אלמנה שנא' ויקח בועז עשרה אנשים.חלק קי״ז סימן א׳וששאלתם מי שכלה שטר חובו והרי הוא הולך לימחק בך ראינו מעמידין עליו עדים ובא לב"ד והם עושים לו קיום אבד השטר עצמו אין כותבין לו שטר אחר אפילו נמחק בפניהם אלא באי