וששאלתם ראובן שהקדיש חנותו להוציא שכירותו לצרכי ביהכ"נ ונטלו הקהל השכירות ונתנוהו למי שמתעסק בדיניהם שאין לו ממה שיתפרנס מותר או אסור אם הסכימו הקהל או רובן על דבר שזה הרשות בידם לעישות בחצר גופה מה שהן רוצין כ״ש בשכירותה דלא עדיף מבית הכנסת ואמרי לגבי בית הכנסת לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפי׳ לדכסוסייא מותר והוא פרשא דמתא וכל שכן ליתן השכירות למי שדן את דיניהם אם היה בהסכמת הקהל אין בדבר איסור לא לו ולא להם וש"ץ שאינו רוצה ליטול שכירות מן הצבור ומוציא אותם ידי חובתן בלי שכירות תבא עליו ברכה ואין לצבור לכוף אותו ליטול שכר מהם שלשם שמים הוא עושה להשתכר לפני קונו על כך כ"ש שכרו הרבה מאד:
תשובות הגאונים · חלק פ״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaGeonim, Nathan Coronel, 1871
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.