שאלות ותשובות מן השמים
132 תשובות. לחצו על תשובה לקריאתה במלואה.
חלק א׳ סימן א׳שאלתי על הנשים שמברכות על הלולב ועל מי שמברך להם על תקיעת שופר, אם יש עבירה בדבר ואם הוי' ברכה לבטלה אחרי שאינן מצוות ואם לאו (והביאה נשיא בית אב הרב ברכי יוסף,חלק א׳ סימן ב׳והשיבו וכי אכשורי דרי כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, ולך אמור להם שובו לכם לאהליכם, וברכו את אלהיכם, והעד נר חנוכה ומגילה, ופרשו לי מה מצינו במגילה וחנוכה מאחרחלק ב׳ סימן א׳ועל ברכת תפילין אם הלכה כדברי הגאון הרי"ף, שאם לא סח בין תפלה לתפלה אינו מברך אלא להניח תפילין כשמניח של יד, ובהניחו ש"ר אינו מברך כלל, או הלכה כדברי הגאונים האחלק ב׳ סימן ב׳והשיבו לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה, כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו, ואת בריתי אקים את יצחק, אחד קראתיו ובכורי אתנהו, גם ברוך יהיה:חלק ג׳ סימן א׳ועל סדר פרשיות של תפילין, כך היתה שאלתי, אנא מלך הגדול והנורא חכם הרזים מגלה נסתרות שומר הברית והחסד, הגדל נא חסדך עמנו היום וצוה למלאכיך הקדושים להודיעני את אשחלק ג׳ סימן ב׳והשיבו אלו ואלו דברי אלקים חיים, וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה, הקב"ה אומר הויות באמצע, וכל פמליא של מעלה אומרים הויות כסדרן והוא אשר דבר ה' בקרובי אקדש ועל פניחלק ד׳ סימן א׳על שבות דשבות. ובארתי בשאלתי על טלטול נר הדולק בשבת שהוא אסור משום שבות אם מותר לומר לעכו"ם לטלטלה ממקום למקום, שאפי' לישראל אינו אסור אלא משום שבות, או אם נאמרחלק ד׳ סימן ב׳והשיבו ואתה פה עמוד עמדי ואתנה לך התורה והמצות אשר כתבתי להורותם לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה וכל הנוגע בדבריהם כנוגע בבבת עינו, ובכמה מקומות עשו חכמיםחלק ה׳ סימן א׳על טבילת בעלי קריין דאמרינן בטלו' לטבילותא כר"י בן בתירא וכתבו הגאונים דהנ"מ לק"ש ולד"ת אבל לתפילה צריך טבילה או ט' קבין, ויש מקילין ואומרים, דאפי' לתפלה בטלוה חלק ה׳ סימן ב׳והשיבו ועבדתם את ד' אלקיכם זו תפילה, ואפשר טמא ומקריב קרבן, וא"ת שאר טומאות אינו דומה טומאה היוצא מאונס לטומאה היוצא מדעת, אינו דומה טומאה הבאה מחוץ לטומאה היוצחלק ו׳ סימן א׳על ספרים שלנו שאפי' לדברי ר' יעקב ז"ל שמתיר עיבוד הקלפים אפי' שאין עפוצים יש ספק בדבר שהרי אותו עיבוד עצמו שאנו מתירין אין מעובדים לשמן, ושאלתי אם ראויין לברך עחלק ו׳ סימן ב׳והשיבו ד"ז מסורה בידינו, ודאי מעובדים שלא לשמן פסולים הא סתמא כשרים, ופירשו לי אם המעבד עבדן בפירוש לשם ספרים אחרים ונמלך אח"כ לכתוב בהם ס"ת פסולים, אבל אם המעבחלק ז׳ סימן א׳על ס"ת שאינה עפוצה אם ראויה לברך עליה, כי יש מן החכמים שמכשירים ואומרים כי עבוד שלנו טוב וחזק בעבור הסיד שמשימין בו והכתיבה מתקיימת בו יותר מעל עבוד העפצים ויש חלק ז׳ סימן ב׳והשיבו, האלהים אמר רב כשר הוא לכל ישראל:חלק ח׳ סימן א׳על הא דאמר רב מגילה בזמנה ביחיד ורב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה, הוה עובדא וחש רב להא דרב אסי, ופסק הרי"ף הלכה כרב דבזמנה ביחיד, ויש מהחכמים שפסקו שהלחלק ח׳ סימן ב׳והשיבו והימים האלה נזכרים ונעשים מה עשיה ביחיד אף זכירה ביחיד, וכן אמרו קריאתה זו הילולא מה הלל בזמנו ביחיד אף מגילה בזמנה ביחיד, וכ"כ אלהי אקרא יומם ולא תענה וחלק ט׳ סימן א׳על השם הק' בן מ"ב אותיות אם מותר להשתמש בו ולהשביע המלאכים הממונים על התורה להתחכם בכל מה שילמוד ולא ישכח מה שילמוד וגם להשביע המלאכים הממונים על העושר ועל ניצוחלק ט׳ סימן ב׳והשיבו ק'ק'ק' ה' צבאות והוא לבדו יעשה לכם לכל צרכיכם [נראה שהכונה, ואין לכם לעזר המלאכים]:חלק י׳ סימן א׳על ברכת התורה אם צריך לברך בכל פעם ופעם שישב ללמוד כמו שנאמר בתפילין שמברך כ"ז שמניחן או אם אינו צריך לברך, אלא ברכות שמברך בשחרית יוצא בהן כל היום:חלק י׳ סימן ב׳והשיבו כבוד אלהים הסתר דבר, והמברך מתברך באלהי אמן, ונסתפקתי בתשובה זאת ושניתי לשאול כבראשונה, והשיבו אינו דומה ברכה"ת לברכת שאר מצות, כי בעבור שהניית התורה חייחלק י״א סימן א׳הבקבוקים שהורו חכמי ההר (מאנטפעליער) להכשירן במעט מים רותחים שמשימין בהם ומשכשכין אותם (ואח"כ נותנין בהם מעט מים ומשכשכין אותם), ויש חכמים אוסרים בזה [ואומרים] חלק י״א סימן ב׳והשיבו מי מלא ימצו למו (תהלים עג, י) אם בעל נפש אתה:חלק י״ב סימן א׳על הברכות שמברכין בכל שחרית שנסתפקנו בהם, כי יש אומרים שצריך לברך בכל או"א קודם עשייתה ואם לא נזדמנו לו לעשותם לא יברך שאם לא שמע קול תרנגול לא יברך אשר נתן לשכחלק י״ב סימן ב׳והשיבו אל תבוז כי זקנה אמך ומנהג אבותיך תקח בידך כי תחילת תקנות אלה הברכות היתה להשלים מאה ברכות בכל יום, ואין לחוש עליהם לברכם קודם לעשייתן, כמו שאין אנו חוששיחלק י״ג סימן א׳על מבואות המפולשין ואין ברחבן ט"ז אמה אם מותר לערב ולשתף בהם ולהתירן בצורה"פ מצד אחד ובלחי וקורה מצד אחד או לאו:חלק י״ד סימן א׳המפסיק בשחרית בסעודה, ומברך בהמ"ז ואח"כ עושה סעודה ג', י"א שאין אדם יוצא בזה ממצות סעודה ג' שאע"פ שמפסיק בברהמ"ז סעודה אחת היא ואין קרוי ג' סעודות אלא בערבית שחחלק י״ד סימן ב׳והשיבו אשכילך ואורך, דבר זה מתורת משה רבינו למדנו דכתיב אכלוהו היום כי שבת היום היום לא תמצאוהו בשדה, מה הימים מחולקים זמ"ז כן צריכים להיות השעות של ג"ס מחולקיםחלק ט״ו סימן א׳על הנוהגים לומר זמן בשחרית בקריאת המגילה, כי יש שאין אומרים אלא בלילה, דכי היכי שאין אומרים זמן בשאר יו"ט אלא בלילה, אם ה"נ במגילה אינו אומרה, ושאלתי כדברי מי עחלק ט״ו סימן ב׳והשיבו אל תבוז כי זקנה אמך כי המנהגים הטובים החכמים והחסידים תקנום, ויש טעם לדבריהם אע"פ שאינם נודעים, ובזה נתנו טעם, בערבית אומר על שהגיע זמן מקרא מגילה, ובשחרחלק ט״ז סימן א׳על טלית של פשתן וציצית של פשתן, אם הלכה כדברי הגאון שאמר שיוצא אדם בו ידי חובת ציצית או הלכה כדברי החולקים עליו, שאין אדם יוצא אלא בטלית של צמר וציצית של צמר, כחלק ט״ז סימן ב׳והשיבו הדור אתם ראו דבר ד' למה תריבו עלי כולכם פשעתם בי, ופירשו לי, הדור אתם אם בדור המדבר אתם שרבו על התכלת למה תריבו בין צמר ופשתים כולכם פשעתם בי כי לא בצמר חלק י״ז סימן א׳על סתם יינם אם אוסר במשהו, או אם יבטל בס':חלק י״ז סימן ב׳והשיבו אע"פ שסתם יינם גזירה היא החמירה תורה בע"ז יותר מכל אסורים שבתורה דכתיב לא תביא תועבה אל כו' וכל הזריז ומחמיר בגזירה שגזרו חכמים זוכה ליום הדין. וכ"כ ראה חלק י״ח סימן א׳על הזורעים ירקות בכרמיהם וסומכין אהא דאמרינן נהגו עלמא כר' יאשי' בכלאים שאין חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד ואומרים מדקאמר נהגו מכלל דמותרים היו חטים חלק י״ח סימן ב׳והשיבו חטא ישראל ואת אשר חטא מן הקדש ישלם שבעתים:חלק י״ט סימן א׳שנהגו העולם לקרוא ק"ש של ערבית טרם צאת הכוכבים וסומכים על פרשה ראשונה שקוראים סמוך למטתן ויש תימה בזה שעל הקריאה שהיא שלא בעונתה יברך ברכותיה לפני' ולאחרי', ועלחלק י״ט סימן ב׳והשיבו בקצרה יחדיו לב נשלם שם אלהים עולם ברכו:חלק כ׳ סימן א׳אם מותר לישראל לומר לעכו"ם ע"ש הילך מעות וקנה לי בשוק פירות אווזין ותרנגולין אם נאמר כיון שנתן לו מעות עם השמש מותר כב"ה שמתירין בכולם עם השמש או אם נאמר שיש נדחלק כ׳ סימן ב׳והשיבו אע"פ שמותר ד"ז אין מורים לשום אדם אלא לצנועים, שמא יראו הרואים ויפרצו הגדר:חלק כ״א סימן א׳ובמליגת העוף שמולגים במים חמין ואין (מולחין) כ"א בית השחיטה כי יש מתירין לשפוך עליהם מים רותחין ויש מי שאומר לשום המים הרותחין בכלי שמולגין בו ואח"כ משימין בו החלק כ״א סימן ב׳והשיבו בני אל תלך בדרך אתם, כי כל עון נאלח, וזה עון פלילי:חלק כ״ב סימן א׳על מעשה דבר הדיא שאמר דיהב לי' אגרא פתר לי' טבא, ומאן דלא יהיב לי' אגרא פתר לי' בישא ואמרינן נמי דאשכח רבא ספרא דנפיל מידי' והיה כתוב בו כל החלומות הולכין אחר החלק כ״ב סימן ב׳והשיבו גזירה היא דוק ותשכח, ושניתי לשאול ולא ענו לי רק כבראשונה, ונצטערתי והוספתי לשאול כבראשונה:חלק כ״ב סימן ג׳והשיבו הלא ידעת וגם שמעת כי יש אנשים שמזל תולדותם להיות עיניהם ולשונם רעה, גם יש שרגליהם רעה, והרבה תחלואים באים בעבור עין רעה והרבה מתים בעבור עין רעה כמ"ש צ"טחלק כ״ג סימן א׳שליח צבור היורד לפני התיבה כשמשכימים לתחנונים בעשי"ת אם רשות להזכיר י"ג מדות בפחות מי' או אינו רשאי, ואם יחיד רשאי לאומרה בבקשתו ותחנוניו כל ימות השנה או אינו רחלק כ״ג סימן ב׳והשיבו שנודע בכל המון דכל דבר שבקדושה הוא בעשרה דוקא:חלק כ״ד סימן א׳הקהל שמחרימין לקבל עליהם הן על מסים הן על צדקות ולא מסרו בו תנאי אם רשאים להתירם, כי יש אומרים שאין רשאין להתירם אחר שאמרו בשעת החרם ע"ד המקום ב"ה, או נאמר שלא חלק כ״ד סימן ב׳והשיבו כבולעו כך פולטו, מה בולעו בניצוצות כך פולטו בניצוצות, ופירשו לי דברי הקהל והסכמתן ניצוץ אש הן לקשור הן להתיר:חלק כ״ה סימן א׳יש מקומות שאין מקדשין בבה"כ מפני שאין שם אורחים ושאלתי אם הדין עמהם וטוב למנוע המקדשים או אם טוב לקדש ולהבדיל כמנהג רוב המקומות:חלק כ״ה סימן ב׳והשיבו אעפ"י שאין קידוש אלא במקום סעודה מצוה לקדש ולהבדיל בבה"כ משום ברוב עם הדרת מלך, ועוד נרות חנוכה מדליקין בבה"כ אע"פ שכל או"א מדליק בביתו, ועוד כי יש אנשיםחלק כ״ו סימן א׳על שאינם מניחים תפילין בכל יום, אם היא עבירה גדולה ועונשה מרובה, ואם דומה למי שאומרים לו עשה סוכה ואינו עושה לולב ואינו נוטל שמכין אותו עד שתצא נפשו או שיעשה, אחלק כ״ו סימן ב׳והשיבו אין אומרים במצות זו דומה לזו כי יש מצות קלות כגון סוכה ולולב והדומה להם שהמבטל אותם עונשו מרובה שדומה ככופר בה, ואינו דומה מבטל קצת למבטל כולה שלא נתנה תחלק כ״ז סימן א׳מכסאות שהן מבגדי פשתן ומשימין בין היריעות צמר מנופץ ואינו טווי וארוג ותופרים הכל ביחד, ושאלתי אם אסור להתכסות בהן באותן מכסאות וגם לשכב עליהם ואם יש בהם שום צד חלק כ״ז סימן ב׳והשיבו ביקש קהלת למצא דברי חפץ איזן וחיקר ותיקן משלים הרבה, ופי' לי כי שלמה גדר גדרים ע"כ דבר איסור ועל הדומה לדומה. ואחר שתי שעות השיבו, הסירו הבגדים הצואים כוחלק כ״ח סימן א׳על הקפת הראש אם אסרה תורה אפי' במספרים שהרי לא נאמר השחתה אלא לא תקיפו או אם יש ממש בדברי המתירין שמצאו בתוספתא דאיתקש ראש לזקן שנאמר בו השחתה ואינו חייב עד שיקחלק כ״ח סימן ב׳והשיבו לקראת צמא התיו מים לקראת הצמאים לד"ת וחומדין אותה התיו מים. ועוד השיבו שלא אסרה תורה הקפת הראש אלא שלא יראו ישראל כמשמשי ע"ז וכל המיקל בכל חשש ע"ז מקיליןחלק כ״ט סימן א׳בני אדם שנושאין טבעות בידיהם ויוצאין בהם בשבת לר"ה, וסומכין על מה ששנו יוצאין בביצת החרגול ובשן שועל ובמסמר מן הצלוב משום רפואה ור"ל כי גם הזהב נושאים אותו לרפוחלק כ״ט סימן ב׳והשיבו לא תגע בו יד כי סקל יסקל, ועוד השיבו הקול קול יעקב והידים ידי עשו, והנה מבואר שאסור לצאת בהן:חלק ל׳ סימן א׳שנוהגים בני נרבונה לקנות משאות ענבים מן הגוים העשויות בקרנוד"ש אעפ"י שדרס הגוי את הענבים בתוכה אם מותר לעשות כן או אינו מותר אלא כמו שאנו נוהגין שלא נקנה אותם אחלק ל׳ סימן ב׳והשיבו הלכה רווחת שאין נעשה יין עד שירד ויתחיל למשוך בגת, אבל דריסת הענבים בתוך הכלים הם אינם אלא כמו שדוחק חטים בשק כדי שיחזיק השק הרבה מן החטים כך כשדורס הענבחלק ל״א סימן א׳מה שהורה הראב"ד ז"ל בכף של איסור וקערה של איסור אין משערין אלא במה שיוצא מן הכף או מן הקערה וכן ההיתר לא נשער אלא מה שבקדרה ואנו רגילין לשער הכף עצמה כאילו היא חלק ל״א סימן ב׳והשיבו אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר (שהוא) כאחותך שהיא אסורה לך אמרהו ומי יוכל לשער ולברר מה שיצא מהכף. ואחר שעה השיבו אחד היה אברהם ואחרי רבים להטות:חלק ל״ב סימן א׳אם מותר לכתוב במועד אגרת חפציו של אדם בשינוי, גם שאלתי על החכמים שכותבים בלא שינוי אם יפרשו הפסוק או ההלכה ומחדשין בה חידוש ובעבור שלא ישכחו כותבין אותו חידוש בחלק ל״ב סימן ב׳והשיבו אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה, ולא הבנתי התשובה, ובלילה השנית שניתי ושאלתי לפרש לי התשובה או להשיב תשובה אחרת מבוארת, והחלק ל״ג סימן א׳אם צריך לברך ענ"י בכל עת שיוצא מביה"כ ורוצה ללמד תורה או רוצה להתפלל תפלת המנחה או תפלת ערבית דכי היכי דבשחרית מברך ענ"י ה"נ בכל עת שצריך נטילת ידים צריך לברך עחלק ל״ד סימן א׳ועוד שאלתי על ברכת אשר יצר אם צריך בכל עת שנצרך לנקביו או אם די בברכה שמברך בשחרית:חלק ל״ד סימן ב׳והשיבו בשאלה ראשונה שאו ידיכם קודש כלו' רחצו ידיכם כשתרצו לדבר דברי קודש או ת"ת או תפלה וברכו את ה' ברכה המתוקנת על רחיצת ידיכם. ובשאלה הב' השיבו הלא ידעת ד' צרחלק ל״ה סימן א׳על סתם יינם אם הוא בס' כאשר כתב אחד מהחכמים:חלק ל״ה סימן ב׳והשיבו לא תשא שמע שוא, והשיבו פ"ב לא תקבל שמע דשקר:חלק ל״ו סימן א׳המשחיתים זקנם במספרים אם אסור אם לא כי יש מהחכמים אומרים שלא אסרה תורה כ"א בתער:חלק ל״ו סימן ב׳והשיבו לא תשחית אמרה תורה בכ"ד שיש בו השחתה, ואל המשחיתים תאמר איה צור מלכיכם וצור מעוזכם אשר במצוה הקלה לקיים אותו שכחתם:חלק ל״ז סימן א׳ושאלתי שנית על פת עכומ"ז אם מותר בהטלת קיסם לתנור וגם אם יש בו שום נדנוד עבירה מגיעולי עכומ"ז שנסתפקנו בתשובה שהשיבו לנו כבר הלא זה אוד מוצל מאש, ופירשו באמת איחלק ל״ח סימן א׳במקום שיש כהנים הראוים לברך ב"כ ולא נהגו לברך אפי' פעם אחת בשנה ושאלתי ע"ז אם יש עבירה בדבר זה או אם יש לסמוך על ר' יעקב שאמר שאין הכהנים מצווים לברך אא"כ ישראלחלק ל״ח סימן ב׳והשיבו אלו ואלו עוברין הם, ישראל שאין אומרים להם דומין שאין חוששין לברכת אביהם שבשמים וכהנים כשאין מברכין מעצמן ג"כ שהרי כתיב ואברכה מברכיך ומכלל הן אתה שומע לאחלק ל״ט סימן א׳האוכלים בין תפלת המנחה לערבית אם יש עבירה כאשר הורה רבינו יעקב ז"ל ואם לאו:חלק ל״ט סימן ב׳והשיבו ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא, והראי' יה"כ וט"ב, ושאר התענית, וכמדומה לי כי ראיית שאר תעניות [נ"ב על הגליון, ולי נראה שהכוחלק מ׳ סימן א׳לברך בהלל דר"ח וחוה"מ כי יש חכמים שאומרים שאין לברך עליו אפי' בציבור ואפי' לקרות כמו שאין מברכין על הערבה אע"פ שהוא מנהג כהלל דר"ח, ושאלתי אם טוב המנהג שאנו נוהחלק מ׳ סימן ב׳והשיבו הודעתיך כי ברכותיהן של ישראל תורה כקטורת הם לפני ושנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים:חלק מ״א סימן א׳על המקילין ואומרים שאם אין לובש כסות בת ד' כנפות אינו חייב בציצית דחובת גברא הוא כשילבשם ואם אינו לובש אין עליו חיוב או נאמר כל אדם חייב לקנות מלבוש בת ד' כנפותחלק מ״א סימן ב׳והשיבו זו אינה צריכה לפנים שהרי כתוב למען תזכרו, והנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהו מזידין:חלק מ״ב סימן א׳המעביר תער סביבות הגרון אם יש נדנוד עבירה או זה מותר לכתחילה:חלק מ״ב סימן ב׳והשיבו לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה אלהים את מעשיך:חלק מ״ג סימן א׳בהטמנת חמין אם יש נידנוד עבירה בכירות שלנו שאנו טומנין ונותנים אפר על הגחלים, גם הטומנין בקרקע וטומנין גחלים סביבות הקדירה וקוטמין אותו אם מותר כ"ז או לאו:חלק מ״ג סימן ב׳והשיבו הודענוך האיש הנבחר ועשית ע"פ התורה אשר יורוך ואשר יגידו לך מן המקום ההוא כי מלאך ה' צבאות הוא ותורה יבקשו מפיהו, (ונראה שעל הרי"ף השיבו):חלק מ״ד סימן א׳ועוד שאלתי אם מותר לעשות חרדל ביו"ט כי יש אומרים אם נשחק מעיו"ט אינם מפיגין טעמם וכן מלח יש אומרים שצריך לשנות:חלק מ״ה סימן א׳ועוד שאלתי על השולחים שפחתם לחלוב בלא שמירת ישראל אם מותר אחרי שאין בעדר דבר טמא:חלק מ״ו סימן א׳ועוד שאלתי על בתי הגוים שמוחזקין שאין מעמידין גבינות שלהם לא בקיבה ולא בעור הקיבה כ"א בפרח הנודע אם מותר לישראל המתארח עמהם לאכול מן הגבינה שלהם כי יש לחוש שמא חלק מ״ז סימן א׳ועוד שאלתי על השוכרין רועים לשמור בהמותיהן וביום השבת הולכים ומגבנים והם שכירי ישראל, ודבר ידוע הוא שלא נניח לשכירנו לעשות מלאכה בדבר שלנו, וא"כ איך נניחם לחלובחלק מ״ז סימן ב׳והשיבו חרדל ותבלין נידוכין כדרכן במדוך של אבן דמפיגין טעמן:חלק מ״ז סימן ג׳ועל השנית השיבו, אל תלך בדרך אתם אע"פ שאין איסור בדבר אין טוב לפרוץ גדר המנהג:חלק מ״ז סימן ד׳ועל השלישית השיבו, אין אמונה בע"ג ואין לסמוך עליהם והרי אמרו דדמיך בהון נפיל בידיהון:חלק מ״ז סימן ה׳ועל הרביעית השיבו, הרי שנינו נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה ומפני ההפסד הורו שאין צריך למונעם מלכבות ודבר זה כמו כן אחרי שהרועה החולב ומגבן מעצמו איןחלק מ״ח סימן א׳ועוד שאלתי על מצות תפילין אשר מצינו במכילתא כי המניח תפילין כקורא בתורה והקורא בתורה פטור מן התפילין ונסתפקנו בזה אם ר"ל שנפטר מתפילין אם יקרא בתורה או הלכה א' חלק מ״ח סימן ב׳והשיבו בני אל יקנא לבך בחטאים וגו', אשרי נוצרי עדותיו וגו', שאו ידיכם קדש וגו', ברוך ה' יום יום, בחנוני נא בזאת אם לא אריק לכם ברכה וגו', ואחר שעה השיבוני כל פרחלק נ׳ סימן א׳ועוד שאלתי על מעבירי תער בזקניהם ומניחים חוט אחד ממעלה למטה אם יש עבירה בדבר או לא:חלק נ׳ סימן ב׳והשיבו שערך כעדר העזים שכולם מתאימות ושכולה אין בהם:חלק נ״א סימן א׳ועוד שאלתי כשעונים בבהמ"ז ברוך שאכלנו משלו וכו' אם צריך מלכות והזכרות שם אם לאו:חלק נ״א סימן ב׳והשיבו הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ, ואם לא תמליכוהו במה תברכוהו:חלק נ״ב סימן א׳ועוד שאלתי אם מותר לעשות ב' סניפין מאותם שהגיעו לחינוך כגון אותם בני יו"ד או י"א שנים אחרי שהם בני חנוך דרבנן, או אם אסור לעשות כן אפי' כי אין שם מנין:חלק נ״ג סימן א׳ועוד נסתפקנו על מה ששנינו בברכות, תפלת המנחה עד הערב, אם ר"ל עד שקיעת החמה או עד צאת הכוכבים. דיש למידק ממלתי' דר"י דאמר עד פלג המנחה וקס"ד עד פלג האחרון ובעי בחלק נ״ג סימן ב׳והשיבו גם לי גם לך לא יהיה גזורו, ופירשו לי בתוך המראה גם כדברי המיקל גם כדברי המחמיר לא יהי', גזור את השעה שהוא משקיעת החמה עד צ"ה וזהו חצי בין השמשות דר"י:חלק נ״ד סימן א׳ועוד שאלתי על עצמות מלילות הירך והדקין ובני מעים אם ראוי לבעל נפש לפרוש מהם לפי שאין בקיאין בניקור גיד וחלב ובהוצאות גידי הדם שבדקין או אם הם מותרים:חלק נ״ד סימן ב׳והשיבו אין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב ציבור יכולים לעמוד בה וע"א נאמן באיסורין ובלבד שיהי' בקי וכל הפורש בעת שאינו ראוי לו מעשיהו מעשה לעג:חלק נ״ה סימן א׳על מה שהורו חכמי צרפת לאכול גבינה אחר בשר בסעודה בנט"י ובקינוח הפה, או אם הלכה כדברי הגאון שאוסר:חלק נ״ה סימן ב׳והשיבו לא מחכמה שאלת ע"ז כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, והלא כתבתי לך שלישים במועצות אחרי רבים להטות ורבו היום האוסרים ובישיבה של מעלה אין מחחלק נ״ו סימן א׳ועוד נסתפקנו במים אחרונים, כי יש מהחכמים האומרים שאין בינינו מצוי שמן ערב ואין לחוש למים אחרונים וע"ז שאלתי אם יש ממש בדבריהם או לאו:חלק נ״ו סימן ב׳והשיבו מי זה אמר ותהי ה' לא צוה ומים ראשונים ואחרונים דבר שבקדושה וכל דבר שבקדושה המקיל בו מקילן לו ימיו ושנותיו. כך השיבו באמת:חלק נ״ז סימן א׳ועוד נסתפקנו על הקרוב"ץ שמוסיפין ביו"ט בג' ברכות ראשונות של תפלה ובברכות של ק"ש שלפני' ולאחרי' אם טוב לאמרם, או אם טוב למנוע מלאמרם (תשובה זו הביא הרדב"ז ח"ד סיחלק נ״ז סימן ב׳והשיבו אז ישיר משה ובני ישראל וגו' אשירה לה', מה ת"ל אשירה אלא אשירה לפניו בכל מיני תשבחות ושירות שאוכל לשיר:חלק נ״ח סימן א׳[נח] [נט] ועוד שאלתי על בגדי צמר שלוקחים מן הגוים אם יש לחוש שמא תפורין בפשתן, או אם נאמר דתפירה עצמה בפשתן אין בה איסור רק מדרבנן וספק דרבנן לקולא. ועוד שאלתי חלק נ״ח סימן ב׳והשיבו בראש הומיות תקרא ברחובות תתן קולה, בני ניאצוני ואף מי יתנני כירחי קדם כאשר אהבוני בני ומה לך אצל קלות, ולו החמורות ישמרו:חלק ס׳ סימן א׳ועוד שאלתי נסתפקנו בג' שמועות ממס' ר"ה שנאמרו מפי רבי זירא, באחת שצריך שיהי' לילה ויום מן החדש, והשני' נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה, והשלישית כד'חלק ס׳ סימן ב׳והשיבו מה זה מהרת למצוא בני זר"ח בחושך אור לישרי"ם:חלק ס״א סימן א׳ועוד שאלתי על הא דאמרינן ריאה הסמוכה לדופן בחיתוכא דאונא דלעיל שהיא כשרה והוא דסביך בבישרא ולא בגרמא או די באחד מהן בבישרא או בגרמא:חלק ס״ב סימן א׳ועוד שאלתי על הריאה הסמוכה לדופן ורוב הסירכות עולות מהאונה ומיעוט מהאומה אם נכשיר אותה אחרי שרוב הסרכות באו מן האונא מחיתוכא דאונא ולמעלה ואעפ"י שמיעוט מהאומה נחלק ס״ג סימן א׳ועוד שאלתי אם צריך להוציא הריאה ולבודקה מפני ספק מראיתה כגון בדיותא כשירה כי יש מחמירי' ואומרים שאין להכשירה עד שידע בבירור שאין בה שום ספק ויש שאין חוששין אחריחלק ס״ג סימן ב׳והשיבו הלכה רווחת נשחטה בחזקת היתר עומדת ואחזוקי איסורא לא מחזקינן, וכל המחמיר בריאה זוכה ויושב בישיבה של מעלה:חלק ס״ד סימן א׳ועוד שאלתי על יחיד הדר בעיר של גוים והיא מוקפת חומה ודלתותיה נעולות בלילה אם מותר לטלטל בכולה דהא קיי"ל דדירת גוי לא שמי' דירה ורבנן הוא דגזור וביחיד לא גזרו משחלק ס״ד סימן ב׳והשיבו בדבר זה מנחמי' למדנו שהזהיר בני הגולה אל תוציאו משא מבתיכם ביום השבת והיו מקומות הרבה שדרו שם יחיד בעיר שכולה גוים:חלק ס״ה סימן א׳על הפולין הלחים ואין בהם תולעים אם הם מותרים, כי יש אוסרים בעבור מה שנמצא בהם מתנועע בעוד שהן לחים וע"ז שאלתי אם יש לחוש לדברי האוסרין או אם נאמר שמותר כי כשמתיחלק ס״ה סימן ב׳והשיבו הטוב אתה מאשר לפניך ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר:חלק ס״ו סימן א׳ועוד שאלתי על הפולין ומיני קטניות המחזיקים תולעים נקראים קניטונ"ס אם הם אסורים שיש לחוש שמא עודם מחוברים התליעו ויש בהם השרץ השורץ על הארץ או אם נאמר אחרי שנתלשחלק ס״ו סימן ב׳והשיבו למה זה תשאל והוא פלאי הנח לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין ושמת סכין בלועיך אם בעל נפש אתה.חלק ס״ז סימן א׳ועוד שאלתי על אומא דסמכא אל אונא אם הלכ' כדברי המתירין או כדברי האוסרין, ועל אינוניתא דוורדא אם נמצאת חסירה או אם נמצא בה ב' אם מותרת או אסורה:חלק ס״ז סימן ב׳והשיבו זה כלל גדול בטרפות דמוסיף יוסיף ודלא מוסיף יסיף, ונראה מזה המחמיר מתברך:חלק ס״ח סימן א׳ליל כ"ט באלול תתקס"ג (הביאה הרב בשה"ג ח"ב מערכת יו"ד אות ח"י) בא לידינו ריאה הסמוכה לדופן ואסרנוה ובא המשכיל ר' מרדכי והושיט שם את ידו ואמר כי צלע הדופן נשבר ובחלק ס״ח סימן ב׳והשיבו אעפ"י שמותר אין ראוי להתירה ומורי בי' התירא ומכבדי אכבד ובוזי יקלו, וקודם זה השיבו הנה זה עומד אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים ענה דודי ואמר לחלק ס״ט סימן א׳ועוד שאלתי על המשחיתים פאת זקנם ומניחין חוט אחד על פני הפיאות ואח"כ מעבירין המספרים על אותו חוט שהשאירו ונעשה כאלו השחיתו הכל בתער, ושאלתי אם יש עבירה גדולה בדבחלק ס״ט סימן ב׳והשיבו בני הטבת לשאול ודבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים, והעבירה אע"פ שהיא חמורה שנו ושלשו בה ונעשית להם כהיתר והנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגים ולא יהיו מזידים:חלק ע׳ סימן א׳ועוד שאלתי על חמץ בפסח אם הלכה כדברי האומרים במשהו:חלק ע׳ סימן ב׳והשיבו מצות חמץ הרי היא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל כולם וקיבלוה עליהם באהבה ובחיבה ובריעות והחמירו בכלליה ופרטי' הלא תראה שהחמיר בה הכתוב בבל יראה ובל ימצא משאחלק ע׳ סימן ג׳ועל קץ הגאולה שאל כמו כן אך לא מצא התשובה כתובה לפניו: