לֵאָה אִמֵּנוּ

אשת יעקב, אם ששה שבטים ובהם יהודה ולוי.

לֵאָה היא בתו הבכורה של לבן ואשתו הראשונה של יעקב. לבן נתן אותה ליעקב במקום רחל, ורק לאחר מכן נשא יעקב גם את רחל תמורת עבודה נוספת (בראשית כט). התורה מספרת ש״עֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת״, וש״ה' רָאָה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ״.

לאה ילדה ליעקב שישה בנים - ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון - ואת דינה בתו (בראשית כט-ל). מבניה יצאו שני שבטים מרכזיים: לוי, שממנו הכהונה והלוויה, ויהודה, שממנו מלכות בית דוד.

לאה נקברה במערת המכפלה, כפי שמזכיר יעקב לפני מותו: ״שָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה״ (בראשית מט). בתנ״ך היא אחת מארבע האמהות, ואם רוב שבטי ישראל.

תוכן מקורי מבוסס-מקורות

דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של לֵאָה אִמֵּנוּ בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.