בְּרֵאשִׁית מ״ט · ל״א

תַּמָּן קְבָרוּ יָת אַבְרָהָם וְיָת שָׂרָה אִתְּתֵהּ תַּמָּן קְבָרוּ יָת יִצְחָק וְיָת רִבְקָה אִתְּתֵהּ וְתַמָּן קְבָרִית יָת לֵאָה

וְטַעַם שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק שֶׁלֹּא אָמַר קָבַרְתִּי, בַּעֲבוּר הֱיוֹת עֵשָׂו עִמּוֹ בִּקְבוּרַת אֲבִיהֶם, וְלֹא יִרְצֶה עַתָּה לְהַזְכִּירוֹ. וְעוֹד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ עַתָּה לְהַאֲרִיךְ לֵאמֹר, שָׁמָּה קָבַרְנוּ אֶת יִצְחָק וְשָׁמָּה קָבְרוּ אֶת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ, כִּי לֹא הָיָה הוּא בִּקְבוּרַת אִמּוֹ. וְהִזְכִּיר לָהֶם בְּצַוָּאָתוֹ הַמְּעָרָה וְהַנִּקְבָּרִים בָּהּ, לְגַדֵּל הַמָּקוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּזְדָּרְזוּ לְקָבְרוֹ שָׁם. וְאָמַר "אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת קָבֶר", לְהוֹדִיעַ כִּי אַבְרָהָם צִוָּה שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית הַקְּבָרוֹת לָהֶם לַאֲחֻזַּת עוֹלָם, אֲבָל לְמַטָּה (נ יג) כְּשֶׁאָמַר "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קֶבֶר", נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז כִּי בְּיַעֲקֹב נִשְׁלְמָה כַּוָּנַת הַצַּדִּיק, כִּי לִשְׁלָשְׁתָּם קְנָאָהּ וְלֹא יִקְבְּרוּ בָּהּ עוֹד אִישׁ. וְעַל כֵּן לֹא צִוָּה יוֹסֵף שֶׁיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בַּמְּעָרָה עִם אֲבוֹתָיו. וְרָאִיתִי בַּמְּכִילְתָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי (בשלח יט), שֶׁאָמַר לָהֶם יוֹסֵף, וּכְשֶׁאַתֶּם מַעֲלִין אוֹתִי קִבְרוּ אוֹתִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְצוּ, מְקֻבָּל אֲנִי שֶׁאֵינִי נִכְנָס לִקְבוּרַת אֲבוֹתַי, שֶׁאֵין נִכְנָס לְקֶבֶר אָבוֹת אֶלָּא שְׁלשָׁה אָבוֹת וְשָׁלֹשׁ אִמָּהוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר, "שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם" וְגוֹ', וְאוֹמֵר (בראשית נ':ה') "בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי" - בִּי הוּא פּוֹסֵק. וְיִתָּכֵן שֶׁרָמַז לָהֶם בְּאָמְרוֹ "וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה", שֶׁכְּבָר הֶחֱזִיק הוּא בַּמְּעָרָה, וְאָמַר זֶה כְּנֶגֶד עֵשָׂו, שֶׁלֹּא יְעַרְעֵר הוּא וּבָנָיו בִּקְבוּרָתוֹ לִטְעֹן שֶׁהַמְּעָרָה שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא הַבְּכוֹר וְהוּא הָרָאוּי לְהִקָּבֵר עִם אֲבוֹתָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, יִהְיוּ נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ מִשָּׁם כַּאֲשֶׁר יִשְׂאוּ בָּנָיו אֶת יַעֲקֹב, כִּי יִרְצֶה לְהִקָּבֵר עִם אֲבוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וּלְיַחֵד אִתָּם בַּקְּבוּרָה, וְאִם יִקָּבֵר שָׁם עֵשָׂו, לֹא יִקָּבֵר שָׁם יַעֲקֹב, כִּי אֵין לִשְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת בֵּית קְבוּרָה אֶחָד. וְזֶהוּ גַּם כֵּן מָה שֶׁאָמַר "בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי", שֶׁכְּבָר כָּרָה לוֹ הַקֶּבֶר לְהַחֲזִיק בּוֹ. וְזֶה טַעַם "וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים" (בראשית נ':ט'), כִּי יָדַע זְדוֹן עֵשָׂו וּבָנָיו. וְכֵן הָיָה מַעֲשֶׂה, כִּי מָצִינוּ בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְיוֹסֵף בֶּן גּוּרְיוֹן (הוא ספר יוסיפון) וְזוּלָתוֹ מִסִּפְרֵי הַקַּדְמוֹנִיּוֹת, כִּי בָא צְפוֹ בֶּן אֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו וְעָשָׂה עִמָּהֶם קְטָטָה עַל זֶה עַד שֶׁעָרְכוּ מִלְחָמָה, וַתִּגְבַּר יַד יוֹסֵף, וּתְפָשׂוֹ עִם מִבְחַר גְּדוּדָיו וֶהֱבִיאוּם לְמִצְרַיִם, וְעָמַד שָׁם בִּתְפִיסָה כָּל יְמֵי יוֹסֵף, וּבָרַח מִשָּׁם בְּמוֹתוֹ, וְהָלַךְ לְאֶרֶץ כַּאנְפַּנְיָא וּמָלַךְ עַל כִּתִּים בְּרוֹמָא, וּבַסּוֹף הֻמְלַךְ עַל כָּל אֶרֶץ אִיטַלְיָא, וְהוּא אֲשֶׁר מָלַךְ רִאשׁוֹן עַל רוֹמָה, וְהוּא אֲשֶׁר בָּנָה הַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן וְהַגָּדוֹל מֵאֲשֶׁר נִבְנוּ בְּרוֹמָה. וְגַם רַבּוֹתֵינוּ (סוטה יג) הִזְכִּירוּ מִזֶּה הָעִנְיָן מִקְּטָטַת עֵשָׂו בַּמְּעָרָה. וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר בְּכָאן (בראשית נ':י"ד), "וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת אָבִיו אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו" בָּא לִרְמֹז שֶׁלֹּא מֵת אֶחָד מִכֻּלָּם בַּמִּלְחָמָה וְלֹא בַּדֶּרֶךְ, שֶׁעָמַד לָהֶם זְכוּת הַנָּבִיא וּזְכוּת יוֹסֵף שֶׁעָלוּ עִמּוֹ. וְלֹא צִוָּה יוֹסֵף כַּאֲשֶׁר צִוָּה אָבִיו לָשֵׂאת אוֹתוֹ לְקָבְרוֹ בָּאָרֶץ עַתָּה, כִּי לֹא יַנִּיחוּהוּ בֵּית פַּרְעֹה, כִּי לְכָבוֹד הוּא לָהֶם. וְעוֹד, שֶׁאִם יֵלְכוּ עִמּוֹ אֶחָיו וּבֵית אָבִיו, יִגְזְלוּ וְיִגְנְבוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. וְאֵינֶנּוּ דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁיּוֹלִיכוּהוּ שָׁם אֲחֵרִים:

וְאָמַר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו "אָנֹכִי מֵת" (שם פסוק כד), כִּי אֶחָיו חַיִּים הָיוּ, כִּי הֶאֱרִיכוּ יָמִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה בְּלֵוִי. וְאָמַר (שם פסוק כה) "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", כִּי בִּרְאוֹתוֹ שֶׁאֶחָיו זְקֵנִים, הִשְׁבִּיעַ כָּל בְּנֵיהֶם וְכָל בֵּית אָבִיו שֶׁיְּצַוּוּ גַּם אֶת בְּנֵי בְנֵיהֶם לְעֵת הַגְּאֻלָּה, כִּי כֻלָּם יוֹדְעִים הַגָּלוּת:

שָׁמָּה קָבְרוּ וְגוֹ׳. לֶהֱיוֹת שֶׁהַמְּעָרָה בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן הָיָה עֶפְרוֹן, לָזֶה אָמַר ״שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה״, הֲרֵי נִתְמַעֲטוּ בְּעָלֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים וְעָמְדוּ יוֹרְשֵׁי אַבְרָהָם שֶׁהֵם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל. שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְגוֹ׳ נִתְכַּוֵּן לְמַעֵט חֵלֶק יִשְׁמָעֵאל, וְעָמְדָה לְיוֹרְשֵׁי יִצְחָק שֶׁהֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, שָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה בָּא לְמַעֵט עֵשָׂו, וְהָעֵד ״בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי״ (בראשית נ:ה) וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יג:) וְכוּ׳: