סדום ועמורה היו ערים בכיכר הירדן, אזור פורה ״כְּגַן ה'״ שאליו בחר לוט לרדת. אנשי סדום היו ״רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד״, ואכזרים אל הזר והחלש. אברהם התפלל עליהן וביקש להצילן בזכות עשרה צדיקים, אך גם אלה לא נמצאו.
ה' המטיר ״עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ״, והפך את הערים ואת כל הכיכר, ורק לוט ובנותיו ניצלו. מיקומן המשוער הוא באזור ים המלח. סדום היא בתנ״ך אב-טיפוס של רשע חברתי ועונשו.
הפסוקים במקרא
דמויות קשורות
סיפורים קשורים
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את סדום ועמורה בתנ״ך. התיאור מבוסס על הכתוב במקרא ועל הפסוקים המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי המסורת״, ״לפי חז״ל״), וזיהוי גאוגרפי שאינו ודאי מסומן כמשוער - ואינם מוצגים כעובדה מקראית.