בְּרֵאשִׁית י״ט · כ״ד

וה' המטיר. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַה' - הוּא וּבֵית דִּינוֹ:

המטיר על סדום. בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה, שָׁעָה שֶׁהַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת בָּרָקִיעַ עִם הַחַמָּה, לְפִי שֶׁהָיוּ מֵהֶם עוֹבְדִין לַחַמָּה וּמֵהֶם לַלְּבָנָה, אָמַר הַקָּבָּ"ה אִם אֶפָּרַע מֵהֶם בַּיּוֹם, יִהְיוּ עוֹבְדֵי לְבָנָה אוֹמְרִים אִלּוּ הָיָה בַלַּיְלָה, כְּשֶׁהַלְּבָנָה מוֹשֶׁלֶת, לֹא הָיִינוּ חֲרֵבִין, וְאִם אֶפָּרַע מֵהֶם בַּלַּיְלָה, יִהְיוּ עוֹבְדֵי הַחַמָּה אוֹמְרִים אִלּוּ הָיָה בַּיּוֹם, כְּשֶׁהַחַמָּה מוֹשֶׁלֶת, לֹא הָיִינוּ חֲרֵבִין; לְכָךְ כְּתִיב וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה, וְנִפְרַע מֵהֶם בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה וְהַלְּבָנָה מוֹשְׁלוֹת:

המטיר גפרית ואש. בַּתְּחִלָּה מָטָר, וְנַעֲשָׂה גָּפְרִית וָאֵשׁ:

מאת ה'. דֶּרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, כְּמוֹ נְשֵׁי לֶמֶךְ, וְלֹא אָמַר נָשַׁי; וְכֵן אָמַר דָּוִד קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם (מלכים א א'), וְלֹא אָמַר מֵעֲבָדַי; וְכֵן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, וְלֹא אָמַר בִּשְׁמִי; אַף כָּאן אָמַר, מֵאֵת ה' וְלֹא אָמַר מֵאִתִּי:

מן השמים. הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כִּי בָם יָדִין עַמִּים וְגוֹ' (איוב ל"ו), כְּשֶׁבָּא לְיַסֵּר הֵבְּרִיוֹת מֵבִיא עֲלֵיהֶם אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִסְדוֹם, וּכְשֶׁבָּא לְהוֹרִיד הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם (שמות ט"ז):

וַיְיָ אַמְטַר עַל סְדוֹם וְעַל עֲמוֹרָה גָּפְרֵיתָא וְאֶשָּׁתָא מִן קֳדָם יְיָ מִן שְׁמַיָּא

מאת ד'. לשון צחות, והטעם מאתו וכן תמצא בפסוק אחד ה' פעמים בני ישראל:

וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ט:כ"ד) בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וַה'" הוּא וּבֵית דִּינוֹ. "מֵאֵת ה'" וְלֹא כָּתַב מֵאִתּוֹ, דֶּרֶךְ מִקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, "נְשֵׁי לֶמֶךְ" (בראשית ד':כ"ג) וְלֹא אָמַר נָשַׁי, וְדָוִד אָמַר "קְחוּ עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם" (מלכים א א לג) וְלֹא אָמַר מֵעֲבָדַי, וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ "כִּתְבוּ בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ" (אסתר ח ח) וְלֹא אָמַר בִּשְׁמִי. וַאֲנִי תָּמֵהַּ עַל הָרַב זַ"ל שֶׁכָּתַב מִן הַהַגָּדוֹת דֵּעוֹת חֲלוּקוֹת וּמַשְׁוֶה אוֹתָם, שֶׁזֶּה מַחְלֹקֶת הוּא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ"א:ב'), וְשָׁם עוֹד דַּעַת שְׁלִישִׁית: אַבָּא חִלְפֵי בְּרַבִּי סֻמָּקֵי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה ב"ר סִימוֹן, "וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם" זֶה גַּבְרִיאֵל, "מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמַיִם" זֶה הקב"ה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וַה'" הוּא וּבֵית דִּינוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַהֶדְיוֹט מַזְכִּיר שְׁמוֹ שְׁנֵי פְּעָמִים, בַּתּוֹרָה "וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו" וְגוֹ'. הִנֵּה אֵלּוּ שָׁלֹשׁ מַחְלוֹקוֹת בַּדָּבָר, שֶׁרַבִּי יְהוּדָה ב"ר סִימוֹן יִחֵס הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן לְגַבְרִיאֵל, שֶׁהוּא הַשָּׁלִיחַ לְשַׁחֵת, וְנִקְרָא הַשָּׁלִיחַ בְּשֵׁם הַשּׁוֹלֵחַ; וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כִּי הוּא וּבֵית דִּינוֹ הִסְכִּימוּ בַּמִּשְׁפָּט, וּמֵאִתּוֹ בָּא; וְרַבִּי יִצְחָק אָמַר שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן. וְאִם הֲבִינוֹתָ מָה שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה תֵּדַע כַּוָּנָתָם בְּ"הוּא וּבֵית דִּינוֹ", וְיִהְיֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא בָּרוּר לְפָנֶיךָ. וְכֵן "וַה' אָמַר" (בראשית י"ח:י"ז) "וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לְמַעַן הָבִיא ה'", שֶׁלֹּא אָמַר שִׁמְרוּ דַּרְכִּי לְמַעַן אָבִיא, וְכֵן אָמַר "כִּי גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת פְּנֵי ה' וַיְשַׁלְּחֵנוּ ה'" וְכֵן "וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים" וְגוֹ' (בראשית י"ט:כ"ט):

וה' המטיר - המלאך גבריאל.

מאת ה' - שכינה ממש. וכן הוא בבראשית רבא ובתנחומא.

מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם. לֹא שֶׁהֶעֱלָה נְשִׂיאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְהַלְּכוּ בָּאֲוִיר כְּמוֹ שֶׁיִּקְרֶה בַּבְּרָקִים וְאַבְנֵי אֵשׁ בַּטֶּבַע.

המטיר על סדם פרש״‎י שעה שחמה עומדת עם לבנה ברקיע שכן באותו פרק הלבנה חסרה שכבר נכנס פסח ולבנה נראית עם החמה.

מאת ה' נמצא בב״‎ר ובתנחומא, הראשון הוא גבריאל דהכי קים לן דההוא שר של אש, והשני הוא הקב״‎ה.