וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃

ויאמר ה'. אֶל אַבְרָהָם שֶׁעָשָׂה כַּאֲשֶׁר אָמַר, שֶׁלֹּא יְכַסֶּה מִמֶּנּוּ:

כי רבה. כָּל רַבָּה שֶׁבַּמִּקְרָא הַטַּעַם לְמַטָּה בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁהֵן מְתֻרְגָּמִין גְּדוֹלָה, אוֹ גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת, אֲבָל זֶה טַעֲמוֹ לְמַעְלָה בָּרֵי"ש, לְפִי שֶׁמְּתֻרְגָּם גָדְלָה כְּבָר כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ:

וַאֲמַר יְיָ קְבֵלַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה אֲרֵי סְגִיאַת וְחוֹבָתְהוֹן אֲרֵי תְקִיפַת לַחֲדָא

ופי' זעקת סדום. שדברו דברים כנגד השם או זעקת החמס:

וחטאתם כי כבדה. ולא תכילנה הארץ:

וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ח:כ'), וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם שֶׁעָשָׂה כַּאֲשֶׁר אָמַר, שֶׁלֹּא יְכַסֶּה מִמֶּנּוּ. וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית י"ח:י') כִּי נִכְנַס פָּסוּק "וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים" בֵּנְתַיִם, לְהוֹדִיעַ כִּי בְּעֵת שֶׁבָּאוּ לִסְדוֹם אָז אָמַר הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם "זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה". וְכֵן דַּעַת כָּל הַמְּפָרְשִׁים כִּי עִם אַבְרָהָם יְדַבֵּר, וּלְפִי זֶה הַנָּכוֹן בַּפָּסוּק "וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים" לוֹמַר כִּי כַּאֲשֶׁר אָמַר הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם בִּנְסֹעַ הָאֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ "זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה", עָמַד אַבְרָהָם בִּתְפִלָּה וּתְחִנָּה לְפָנָיו לִמְחֹל לָהֶם וְלָתֵת לוֹ רְשׁוּת לְדַבֵּר, וְהֶאֱרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ עַד שֶׁבָּאוּ הָאֲנָשִׁים סְדֹמָה, וְאָז נִגַּשׁ אַבְרָהָם וְאָמַר, "הַאַף תִּסְפֶּה". אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁשָּׁב לְבָאֵר "עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה'", כִּי נִגַּשׁ אַבְרָהָם וְאָמַר "הַאַף תִּסְפֶּה". וְהִנֵּה הֶאֱרִיךְ בִּתְחִנָּה לְפָנָיו בְּכָל פַּעַם לֵאמֹר "אַל יִחַר אַף ה'", וְהָיָה עוֹד מְכַוֵּן דַּעְתּוֹ בְּכָל פַּעַם לִנְבוּאָה עַד שֶׁשָּׁמַע תְּשׁוּבָה לִדְבָרָיו מִפִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהֶאֱרִיכוּ כָּל הַיּוֹם בָּזֶה, וַיֵּלֶךְ ה' בָּעֶרֶב כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם, וּבָאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה:

זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה הִיא זַעֲקַת עֲשׁוּקִים יִזְעֲקוּ וִישַׁוְּעוּ מִזְּרוֹעַ רִשְׁעָתָם. וְהָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה שָׁמַעְתִּי כִּי רָבָּה, אוֹ שֶׁיֹּאמַר זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה רָבָּה וְחַטָּאתָם כָּבְדָה מְאֹד, אֲבָל עִנְיַן הַכָּתוּב, זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה וְחַטָּאתָם שֶׁגָּדְלוּ מְאֹד אֵרֵד וְאֶרְאֶה אִם כֻּלָּם חָטְאוּ בָּהֶם, וְאִם לֹא אֵדָעָה מִי הַחוֹטְאִים. וְעִנְיַן הַיְּרִידָה וְהָרְאִיָּה אָמַר רַשִׁ"י בְּדֶרֶךְ הַדְּרָשׁ, לִמֵּד שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא בִּרְאִיָּה. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, מִפְּנֵי שֶׁרָצָה הקב"ה לְגַלּוֹת לְאַבְרָהָם עִנְיַן סְדוֹם וּלְהוֹדִיעוֹ כִּי אֵין בָּהֶם עֹשֶׂה טוֹב, אָמַר אֵלָיו זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, אֵרֵד לִרְאוֹת, כְּלוֹמַר בָּאתִי לִשְׁפֹּט, אִם חָטְאוּ אֶעֱשֶׂה בָּהֶם כָּלָה, וְאִם לֹא אֵדָעָה מָה אֶעֱשֶׂה בָּהֶם, וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם, הוֹדִיעוֹ כִּי אֵין עוֹד נִגְמַר דִּינָם, וְכִי עַתָּה יִפְקֹד עֲוֹנָם וְיִשְׁפֹּט אוֹתָם. וְזֶה כִּלְשׁוֹן "ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים הַכֹּל סָר יַחְדָּיו נֶאֱלָחוּ" (תהלים יד ב ג). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר בּוֹ סוֹד מִיַּלְדֵי נָכְרִים יַסְפִּיקוּ בּוֹ. וַאֲנִי אֶרְמֹז לְךָ דַּעַת מְקַבְּלֵי הָאֱמֶת, דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (ירושלמי תענית פ"ב) בַּפָּסוּק "כִּי הִנֵּה ה' יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ וְיָרַד וְדָרַךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ" (מיכה א ג), יוֹצֵא וּבָא לוֹ מִמִּדָּה לְמִדָּה, יוֹצֵא מִמִּדַּת רַחֲמִים וּבָא לוֹ לְמִדַּת הַדִּין. וְכֵן הָעִנְיָן הַזֶּה, וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, אֵרֵד מִמִּדַּת רַחֲמִים אֶל מִדַּת הַדִּין (זהר קה), וְאֶרְאֶה בְּרַחֲמִים אִם כְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי בְּמִדַּת הַדִּין עָשׂוּ כָּלָה (שם קו), וְאִם לֹא אֵדָעָה וַאֲרַחֵם, כְּדֶרֶךְ "וַיֵּדַע אֱלֹהִים" (שמות ב כה). וְאַחַר שֶׁסִּפֵּר הַכָּתוּב דַּעַת הָעֶלְיוֹן, חָזַר אֶל הָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן וְסִפֵּר בְּמַעֲשֶׂה כִּי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִשְׁקִיפוּ עַל פְּנֵי סְדוֹם לָלֶכֶת שָׁמָּה וְשִׁלְּחָם אַבְרָהָם, הִגִּיעוּ שָׁמָּה, וְאַבְרָהָם מֵעֵת הִפָּרְדָם מִמֶּנּוּ וְעַד הַגִּיעָם שָׁם עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד לְפָנָיו, כִּי קְרָאוֹ וְהִגִּיד לוֹ כִּי הַמַּלְאָכִים הֵם הַשְּׁלוּחִים הָאֵלֶּה לְהַשְׁחִית הַמָּקוֹם כַּאֲשֶׁר אָמַר. וְלֹא הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ מָתַי עָמַד לְפָנָיו, כִּי מֵעֵת שֶׁאָמַר "הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם" נוֹדַע שֶׁהִגִּיד לוֹ:

ויאמר ה' - המלאך לאברהם שלוחים הללו אני שולח בשביל זעקת סדום, כמו שאמר למעלה: ואנשי סדום רעים וחטאים.

וַיֹּאמֶר ה': אָז הִתְחִילָה הַנְּבוּאָה, שֶׁהִיא מַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִן הַמַּרְאָה שֶׁהָיְתָה בְּאָמְרוֹ וַיֵּרָא אֵלָיו.

זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה. לְפִי שֶׁחָטְאוּ בִּזְנוּת, שֶׁתַּאֲוַת הָאָדָם רַבָּה וְהוֹלֶכֶת, כִּי אֵבָר קָטָן בָּאָדָם מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב. וְכֵן חָטְאוּ בְּגָזֵל וְחָמָס, כִּי עַל כֵּן שָׂמוּ בֵּינֵיהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים, מִשְׁפָּטִים בַּל יִחְיוּ בָּהֶם, כַּנּוֹדָע מִדַּיָּנֵי שֶׁקֶר דִּסְדוֹם. וְחֶמְדַּת הַמָּמוֹן גַּם כֵּן רַבָּה וְהוֹלֶכֶת, כִּי ״אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף״ (קהלת ה:ט). עַל כֵּן הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״כִּי רָבָּה״, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדוֹר הַמַּבּוּל ״וַיַּרְא ה׳ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם״ (בראשית ו:ה), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ (בראשית ו:ה). וְכֵן כָּאן פֵּרוּשׁוֹ גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת, וְלֹא כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בראשית רבה מט:ו) עַל עִסְקֵי רִיבָה אַחַת כוּ׳. גַּם לְמִדְרָשׁ זֶה שְׁנֵיהֶם בְּמַשְׁמָע, כִּי רִיבָה זוֹ צָעֲקָה עַל מָה שֶׁעָשׂוּ בָּהּ עַל שֶׁנָּתְנָה קֶמַח לֶעָנִי, וְהַיְינוּ רִבּוּי חֶמְדַּת הַמָּמוֹן אֲשֶׁר הֱבִיאָם לִידֵי מִדָּה זוֹ. הֵן צַעֲקַת רִיבָה נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה אֲשֶׁר צָעֲקָה בָּעִיר וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״זַעֲקַת סְדֹם״: הֵן זַעֲקַת הַנְּעָרוֹת הָאֲנוּסוֹת, הֵן זַעֲקַת רַבִּים לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח (ישעיהו ה:ז).

וּרְאָיָה לִדְבָרֵינוּ מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר, ״הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?״ מֵהֵיכָן לָמַד אַבְרָהָם זֶה? אֶלָּא לְפִי שֶׁהֵבִין מִמַּאֲמַר ״זַעֲקַת סְדֹם כִּי רָבָּה״ עֵסֶק הַזְּנוּת, וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְנוּת אַנְדַּרְלָמוּסְיָא בָּא לָעוֹלָם וְהוֹרֵג טוֹבִים וְרָעִים (ירושלמי סוטה פ״א ה״ה), לְפִי שֶׁהָיָה לָהֶם לַצַּדִּיקִים לָצֵאת מִן הַמָּקוֹם הַטָּמֵא הַהוּא, כִּי אֵין לְךָ עָוֹן הַמְטַמֵּא גַּם הָאָרֶץ כְּמוֹ הַזְּנוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת עֲרָיוֹת (ויקרא יח כז) ״וַתִּטְמָא הָאָרֶץ״. כִּי אֲפִלּוּ עֲבוֹדָה זָרָה אֵינוֹ מְטַמֵּא הָאָרֶץ, כִּי קַרְקַע עוֹלָם אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, כִּי לֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם (עבודה זרה מה.). וְעַל שֶׁלֹּא יָצְאוּ הַצַּדִּיקִים מִתּוֹךְ מָקוֹם טָמֵא זֶה, דִּין הוּא שֶׁיֵּעָנְשׁוּ עִמָּהֶם, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ גֶּדֶר עֶרְוָה שָׁם אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה. וְכָאן נֶאֱמַר ״וְנֵדְעָה אֹתָם״, הֲרֵי שֶׁהָיוּ טְמֵאִים גַּם עַל יְדֵי מִשְׁכַּב זָכָר. וְטָעַן אַבְרָהָם עַל זֶה: בִּשְׁלָמָא אִם אַתָּה מַעֲנִישׁ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, דְּהַיְנוּ אַנְדַּרְלָמוּסְיָא, אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין טוֹבִים לָרָעִים מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ גַּם בַּטּוֹבִים צַד חֵטְא שֶׁדָּרוּ בֵּינֵיהֶם, אֲבָל אַתָּה אָמַרְתָּ ״אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה״ וְגוֹ׳, אִם כֵּן וַדַּאי אֵין הַזְּנוּת עִקָּר, כִּי אֵין שָׁם מָקוֹם כְּלָל לַשְּׁכִינָה, וְאִם כֵּן חָלִילָה לְךָ, חֻלִּין הוּא לְךָ שֶׁלֹּא לְהַבְחִין בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, כִּי אַף אִם יֵשׁ צַד חֵטְא גַּם בַּצַּדִּיקִים, מִכָּל מָקוֹם אֵין הַדִּין נוֹתֵן שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים בָּעֹנֶשׁ אֶל הָרְשָׁעִים, ״וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע״.

וַיֹּאמֶר ה׳ זַעֲקַת וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ כִּי, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר זַעֲקַת סְדוֹם רָבָּה וְגוֹ׳ וְחַטָּאתָם כָּבְדָה. גַּם כֶּפֶל אָמְרוֹ ״זַעֲקַת״ ״וְחַטָּאתָם״ וְאֵין זְעָקָה אֶלָּא מֵהַחֵטְא. גַּם אָמְרוֹ כָבְדָה מְאֹד, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁבַּזְּמַן הַהוּא כָּל הָאֻמּוֹת גַּם כֵּן מַכְעִיסִים הָיוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, אֶלָּא שֶׁאֵלּוּ הִפְלִיאוּ לַעֲשׂוֹת, וְלָזֶה אָמַר כִּי רָבָּה פֵּרוּשׁ: טַעַם הַקְפָּדָתִי לֹא לְצַד כִּי הֵם לְבַד עָלְתָה זַעֲקָתָם לְפָנַי אֶלָּא כִּי רַבָּה זַעֲקָתָם מִכָּל הָאֻמּוֹת. וְכָפַל ״זַעֲקָתָם״ ״וְחַטָּאתָם״ כְּנֶגֶד שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת: הָאַחַת שֶׁהָיוּ רָעִים לַבְּרִיּוֹת וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קט:) וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁל רִיבָה, וְהַשְּׁנִיָּה רָעִים לַשָּׁמַיִם וּכְמוֹ שֶׁגִּלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁרָצוּ אַחַר מִשְׁכַּב זָכוּר עִם הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּדְמוּת אֲנָשִׁים, וְהֻצְרַךְ ה׳ לְהוֹדִיעוֹ הַפְלָגַת רִשְׁעָם לֶהֱיוֹתָם מַעֲשֵׂה יָדָיו.

עוֹד נִתְכַּוֵּן ה׳ לְהָפִיג צִנַּת דַּאֲגָתוֹ, כִּי יֹאמַר שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לְהַצִּיל אוּמָּה רְשָׁעָה כָּל כָּךְ. לָזֶה אָמַר אֵלָיו כִּי רָבָּה כִּי כָבְדָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מֵחָדָשׁ הָיָה הָרֶשַׁע שֶׁעָלָיו מִתְחַיְּבִים, וּמִקּוֹדֶם לֹא הָיוּ כָּל כָּךְ רְשָׁעִים כְּשֶׁהִצַּלְתָּ אוֹתָם.