רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ויאהל. נָטָה אֳהָלִים לְרוֹעָיו וּלְמִקְנֵהוּ עַד סְדוֹם:
אַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן וְל֗וֹט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּאֱהַ֖ל עַד־סְדֹֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ויאהל. נָטָה אֳהָלִים לְרוֹעָיו וּלְמִקְנֵהוּ עַד סְדוֹם:
אַבְרָם יָתֵיב בְּאַרְעָא דִכְנָעַן וְלוֹט יָתֵיב בְּקִרְוֵי מֵישְׁרָא וּפְרַס עַד סְדוֹם
ויאהל. נטה אהליו:
וְטַעַם אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בִּשְׁאָר אֶרֶץ כְּנַעַן כֻּלָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בְּמָקוֹם אֶחָד אֲבָל בְּכָל אֶרֶץ כְּנַעַן יָגוּר, וְלוֹט נִתְיַשֵּׁב בְּמָקוֹם אֶחָד מִמֶּנָּה בְּעָרֵי הַכִּכָּר, כִּי עָרֵי הַכִּכָּר מִכְּלַל אֶרֶץ כְּנַעַן. וְטַעַם "בְּעָרֵי הַכִּכָּר", פַּעַם בְּזוֹ וּפַעַם בְּזוֹ, מִפְּנֵי כֹּבֶד הַמִּקְנֶה. וְזֶה טַעַם "וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן", כִּי הִתְנָה עִם אַבְרָם שֶׁלֹּא יָבֹא בְּכָל הַכִּכָּר:
אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אַף עַל פִּי שֶׁסְּדוֹם וְחַבְרוֹתֶיהָ הֵם מִגְּבוּל הַכְּנַעֲנִי, מִכָּל מָקוֹם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לֹא הָיוּ כְּנַעֲנִים. אָז אָמַר, אִם כֵּן, שֶׁאַבְרָם בָּחַר לָשֶׁבֶת בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק מִן הָאָרֶץ שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בּוֹ בְּנֵי כְנַעַן, שֶׁלֹּא הָיוּ כָּל כָּךְ רָעִים כְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, וְלֹא קָרַב לִגְבוּל סְדוֹם כְּלָל.
ויאהל עד סדם ולא בסדום, לפי שהיו רעים וחטאים וזהו שנאמר ולוט יושב בשער סדום שהיה ביתו בשער החומה ולחוץ.