בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר היה קוסם ונביא לעמים, שאליו שלח בלק מלך מואב לקלל את ישראל, ״כִּי אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר״ (במדבר כב).
בדרך נגלה מלאך ה' לאתונו של בלעם, ״וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן״, ובלעם הוזהר לומר רק את דבר ה' (במדבר כב).
שלוש פעמים ביקש בלעם לקלל, ובכל פעם יצאה מפיו ברכה, ״מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב״ (במדבר כד). לבסוף נהרג בלעם במלחמת מדין (במדבר לא). בתנ״ך הוא סמל הנביא שברכתו וקללתו בידי ה'.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.