בְּמִדְבַּר כ״ב · ה׳

פתורה. כְּשֻׁלְחָנִי זֶה שֶׁהַכֹּל מְרִיצִין לוֹ מָעוֹת, כָּךְ כָּל הַמְּלָכִים מְרִיצִין לוֹ אִגְּרוֹתֵיהֶם, וּלְפִי פְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא כָּךְ שֵׁם הַמָּקוֹם (שם):

ארץ בני עמו. שֶׁל בָּלָק, מִשָּׁם הָיָה, וְזֶה הָיָה מִתְנַבֵּא וְאוֹמֵר לוֹ, עָתִיד אַתָּה לִמְלֹךְ; וְאִם תֹּאמַר מִפְּנֵי מָה הִשְׁרָה הַקָּבָּ"ה שְׁכִינָתוֹ עַל גּוֹי רָשָׁע? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִתְחוֹן פֶּה לָאֻמּוֹת לוֹמַר, אִלּו הָיוּ לָנוּ נְבִיאִים, חָזַרְנוּ לְמוּטָב, הֶעֱמִיד לָהֶם נְבִיאִים וְהֵם פָּרְצוּ גֶדֶר הָעוֹלָם, שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ גְדוּרִים בַּעֲרָיוֹת, וְזֶה נָתַן לָהֶם עֵצָה לְהַפְקִיר עַצְמָן לִזְנוּת:

לקרא לו. הַקְּרִיאָה הָיְתָה שֶׁלּוֹ וְלַהֲנָאָתוֹ, שֶׁהָיָה פוֹסֵק לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה:

עם יצא ממצרים. וְאִם תֹּאמַר מַה מַּזִּיקְךָ?

הנה כסה את עין הארץ. סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים אוֹתָנוּ עָמְדוּ עֲלֵיהֶם וַהֲרָגוּם:

והוא ישב ממלי. חָסֵר כְּתִיב, קְרוֹבִים הֵם לְהַכְרִיתֵנִי כְּמוֹ (תהילים קי"ח) כִּי אֲמִילַם (תנחומא):

וּשְׁלַח אִזְגַדִין לְוָת בִּלְעָם בַּר בְּעוֹר לִפְּתוֹר אֲרָם דְעַל פְּרָת אֲרַע בְּנֵי עַמֵיהּ לְמִקְרֵי לֵיהּ לְמֵימָר הָא עַמָא נְפַק מִמִצְרַיִם הָא חֲפָא יַת עֵין שִׁמְשָׁא דְאַרְעָא וְהוּא שָׁרֵי מִלְקִבְלִי

פתורה. כמו מצרימה אל פתור:

ארץ בני עמו. והם ארמים וכן מפתור ארם נהרים ובדרש שבלעם הוא בלע כי זה ארמי ואם בעבור בעור אביו הנה בן אחשורוש קודם אחשורוש רק הם שנים:

אשר על הנהר. פירוש ארם נהרים:

עין הארץ. פירשתיו:

אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ - שֶׁל בָּלָק, מִשָּׁם הָיָה, וְזֶה הָיָה מִתְנַבֵּא וְאוֹמֵר לוֹ: עָתִיד אַתָּה לִמְלֹךְ, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ב:ה׳) מִדִּבְרֵי אַגָּדָה (במדב״ר כ ז). וּפְשׁוּטוֹ - אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ שֶׁל בִּלְעָם, כִּי שָׁם נוֹלַד וְשָׁם יִחוּסוֹ. וְהַטַּעַם לְהַזְכִּיר כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה קוֹסֵם מִן הָאָרֶץ שֶׁכָּל עַמָּהּ קוֹסְמִים, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב: ״כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעוֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים״ (ישעיהו ב ו):

ארץ בני עמו - של בלק.

ארץ בני עמו כתרגומו בני עמו של בלעם.

הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם. ״יָצָא״ לְשֶׁעָבַר מַשְׁמָע, וּבִלְעָם אָמַר ״הִנֵּה הָעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם״, מַשְׁמָע שֶׁעַכְשָׁיו הֵם יוֹצְאִים וְהוֹלְכִים, כִּי בִּלְעָם לְהַזְכִּיר עֲוֹנָם בָּא לוֹמַר שֶׁדּוֹמֶה כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא יָצְאוּ מִכָּל וָכֹל מִמִּצְרַיִם, כִּי תָּמִיד בְּרָע הֵם, וְאוֹמְרִים ״נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״, וּבְכָל תְּלוּנָּה הֵם מַזְכִּירִים אֶת מִצְרַיִם, וְזֶה רְאָיָה שֶׁתָּמִיד מַחְשַׁבְתָּם מְשׁוֹטֶטֶת בְּמִצְרַיִם וְקָשָׁה עֲלֵיהֶם הַפְּרֵדָה מִמִּצְרַיִם כְּאִלּוּ עַכְשָׁיו הֵם יוֹצְאִים.

וּמַה שֶּׁכָּתוּב הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ. לְשֶׁעָבַר מַשְׁמָע, וְקָשֶׁה, וַהֲלֹא עוֹד הַיּוֹם הֵם מְכַסִּים אֶת עֵין הָאָרֶץ. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁשָּׁלַח לוֹ לֵאמֹר שֶׁעַם זֶה קְסָמִים בְּיָדָם, עַל כֵּן אֲנִי צָרִיךְ לְאִישׁ אֲשֶׁר גַּם כֵּן קְסָמִים בְּיָדוֹ. וְהֵבִיא מוֹפֵת עַל זֶה, כִּי בְּמִצְרַיִם הֵבִיאוּ מַכַּת הָאַרְבֶּה אֲשֶׁר כִּסָּה עֵין הָאָרֶץ וְהַחֹשֶׁךְ. ״וְהוּא יוֹשֵׁב מִמּוּלִי״, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹשֵׁב כְּנֶגְדִּי בְּחֶדֶר אֶחָד מִכָּל מָקוֹם יָכוֹל הוּא לְהַחְשִׁיךְ לְשׂוֹנְאָיו וְאֵלָיו יִהְיֶה אוֹר בְּמוֹשָׁבוֹ, וְאֵין זֶה כִּי אִם בְּכֹחַ הַכְּשָׁפִים אֲשֶׁר לָמְדוּ בְּמִצְרַיִם. וּבִלְעָם חָשַׁב, שֶׁמָּא יֹאמַר לוֹ ה׳ שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ כָּל מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל כֵּן שִׁנָּה וְאָמַר: ״הִנֵּה הָעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם״, שֶׁדּוֹמֶה כְּאִלּוּ עַכְשָׁיו הֵם יוֹצְאִים. וּמִדְּקָאָמַר בִּלְעָם בִּנְבוּאָה ״כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁעַד הֵנָּה הָיוּ חֲשׁוּדִים בִּמְנַחֲשִׁים וְקוֹסְמִים.

דָּבָר אַחֵר כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ. עַל סִיחוֹן וְעוֹג אָמַר כֵּן, שֶׁהָיוּ עֵין כָּל הָאָרֶץ כִּי עֵינֵי כָּל הָאָרֶץ עֲלֵיהֶם, וּמֵאַחַר שֶׁנִּצְּחוּם מִי יוּכַל לַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶם. וְכֵן מַסִּיק בַּיַּלְקוּט.

וַיִּשְׁלַח וְגוֹ׳ אֶל בִּלְעָם וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שֵׁם אָבִיו בֶּן בְּעוֹר, גַּם לְהַזְכִּיר מְקוֹמוֹ פְּתוֹרָה אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ, לְהוֹדִיעֲךָ הַזְּרִיזוּת שֶׁעָשָׂה בָּלָק הָרָשָׁע בִּשְׁלִיחוּת זֶה כְּדֵי שֶׁיָּבֹא לִידֵי גְּמָר תֵּכֶף וּמִיָּד. לָזֶה פֵּרַשׁ לַשְּׁלוּחִים וְאָמַר בֶּן בְּעוֹר לְבַל יִתְחַלֵּף בִּלְעָם בְּבִלְעָם, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכְּבוּ לַחְזֹר אַחֲרָיו צִיֵּן לָהֶם מְקוֹמוֹ וְאָמַר פְּתוֹרָה, וְלַחֲשַׁשׁ מָקוֹם אַחֵר שֶׁשְּׁמוֹ פְּתוֹרָה אָמַר עַל הַנָּהָר, וְהוֹדִיעָם עוֹד כִּי הָאָרֶץ הַהִיא הִיא אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ וְכֻלָּם יָדְעוּ אוֹתוֹ גַּם יָדְעוּ דֶּרֶךְ הָלַךְ בּוֹ, כִּי לִפְעָמִים לֹא יִמָּצֵא הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ וְהֵם יוֹדִיעוּם מָקוֹם אֲשֶׁר יִמְצָאוּהוּ שָׁם.

לִקְרֹא לוֹ. נִתְחַכֵּם בִּתְחִלַּת מַאֲמַר הַשְּׁלִיחוּת לוֹמַר, כִּי מַה שֶׁשּׁוֹלֵחַ אַחֲרָיו הוּא לַהֲנָאַת עַצְמוֹ שֶׁל בִּלְעָם, כִּי הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ טוֹבָה, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לָרוּץ אַחַר הֲנָאָתוֹ בְּלֹא עִכּוּב.

הִנֵּה עַם יָצָא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ הִנֵּה, גַּם אָמְרוֹ יָצָא, וְכִי לֹא יָדוּעַ הוּא לְכָל הָעוֹלָם שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל, וּמַה גַּם לְבִלְעָם שֶׁהֻצְרַךְ לְהוֹדִיעוֹ, גַּם אָמְרוֹ הִנֵּה כִסָּה שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר וַיְכַס וְגוֹ׳.

וְיִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א,ט) שֶׁאָמְרוּ שְׁלֹשָׁה יוֹעֲצִים הָיוּ לְפַרְעֹה כְּשֶׁאָמַר עַל יִשְׂרָאֵל ״הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ״, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא בִּלְעָם, וְהוּא אֲשֶׁר יָעַץ עֲלֵיהֶם רָעָה, וּבִכְשָׁפָיו הֶעֱמִיד כִּשּׁוּף לְבַל יוּכַל עֶבֶד לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, וְהָיָה מֻבְטָח כִּי לְעוֹלָם לֹא יֵצֵא עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וְלָזֶה שָׁלַח לוֹמַר לוֹ הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם, פֵּרוּשׁ הֵפֶךְ הַיָּדוּעַ, וּבִטֵּל כֹּחֵי הַכְּשָׁפִים. וְאֶפְשָׁר כִּי בִּלְעָם הָיָה מַבְטִיחַ אֶת בָּלָק שֶׁלֹּא יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִשָּׁם עוֹלָמִית, וְלָזֶה אָמַר לוֹ ״הִנֵּה יָצָא״. וְאָמְרוֹ הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ, נִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן נֶגֶד מַה שֶׁיָּעַץ עֲלֵיהֶם בְּמוֹעֲצוֹתָיו הָרָעִים לְמַעַן עַנּוֹתוֹ לְמַעֲטָם, גַּם לַהֲרֹג זְכוּרֵיהֶם וּלְשַׁחֵת הַבָּנִים. הִנֵּה הוּא הֵפֶךְ הַדְּבָרִים, שֶׁלֹּא בִּלְבַד שֶׁלֹּא נִתְמַעֵט אֶלָּא אַדְרַבָּא נִתְרַבָּה עַד לִמְאֹד, וְהוּא אָמְרוֹ הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ.

וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר שֶׁנִּכָּר מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו שֶׁמֵּשִׂים פָּנָיו לְמוּלִי לְהוֹרִישֵׁנִי. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ,ז) שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מַרְאִים עַצְמָן מְזוּיָּנִים בִּכְלֵי זַיִן נֶגֶד מוֹאָב מִטַּעַם חֲצִיפוּת הָרָשׁוּם בַּשֵּׁם כַּיָּדוּעַ, וּמִזֶּה הִרְגִּישׁ כִּי כַּוָּנָתָם לְהָרַע לָהֶם. וְטַעְמוֹ שֶׁל בָּלָק שֶׁשָּׁלַח דְּבָרִים אֵלּוּ בִּשְׁלִיחוּת לְבִלְעָם, לְצַד שֶׁחָשׁ שֶׁיֹּאמַר בִּלְעָם לָמָּה לִי לָלֶכֶת שָׁמָּה וְיָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ. גַּם חָשַׁשׁ בָּלָק שֶׁיַּרְגִּישׁ בִּלְעָם בִּכְשָׁפָיו לָדַעַת כִּי לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בִּגְבוּל מוֹאָב וְלֹא יִרְצֶה לָבֹא, וּמִשָּׁם יִשְׁלַח לוֹמַר לָהֶם כִּי הָעָם לֹא יָצוּרוּ אוֹתָם וְלֹא יִתְגָּרוּ בָּם. לָזֶה הִקְדִּים בִּתְחִלַּת הַשְּׁלִיחוּת וְאָמַר הִנֵּה עַם וְגוֹ׳ הִנֵּה כִסָּה וְגוֹ׳ לוֹמַר שֶׁאֵין לִסְמוֹךְ בְּעִנְיְנֵי עַם זֶה עַל אֲשֶׁר יַגִּידוּ עֲלֵיהֶם הַכְּשָׁפִים שֶׁהֲרֵי אָמַרְתָּ לֹא יֵצֵא וְיָצָא, וְעֵצָה עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן לֹא תַּעֲמוֹד כְּמוֹ שֶׁלֹּא עָמְדָה עֲצָתְךָ לְהַמְעִיטָם, שֶׁהִנֵּה כִסָּה וְגוֹ׳, וְלוֹמַר לִי שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ מִלְחָמָה בְּמוֹאָב וְהִנְנִי רוֹאֶה שֶׁהוּא נֶגֶד זֶה, שֶׁהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב מִמּוּלִי, לָזֶה לֹא תִּסְמוֹךְ עַל מַה שֶׁתַּשְׂכִּיל בִּידִיעָתְךָ וּבֹא תָּבֹא.