שור שחבל באדם דינו כשור שהזיק לשור אם תם הוא משלם ח"נ ואם מועד נ"ש מבואר במשנה פרק המניח (בבא קמא לג.):
ב׳
ומ"ש ואפילו נתכוין לבהמה וחבל באדם:ומ"ש ופטור מצער וריפוי ושבת ובשת וכו' משנה בפרק החובל (בבא קמא פז.) ופי' רש"י שור אינו משלם אלא נזק כדאמרינן בפ"ק איש בעמיתו ולא שור בעמיתו:
ג׳
ומ"ש לפיכך שור שבייש האדם פטור משנה בפרק המניח (בבא קמא לד:):
ד׳
ומ"ש ושורו שחבל באביו ובאמו או שהדליק גדיש בשבת חייב על מעשה שורו דמה שהוא פטור לפי שמתחייב בנפשו וקם ליה בדרבה מיניה ג"ז שם במשנה:
ה׳
ומ"ש נגח האשה ויצאו ילדיה פטור מדמי ולדות וכו' משנה בפרק הפרה (דף מח:) ובפרק החובל (בבא קמא פז.) ובפרק שור שנגח ד' וה' (בבא קמא מב.) יליף לה מקרא:
ו׳
ומ"ש ומיהו אם נגח שפחה ויצאו ילדיה חייב בדמי ולדות כאילו נגח בהמה מעוברת מימרא דרב פפא בפרק הפרה (מט.):ומ"ש ושמין אותה כמה היתה שוה מתחלה וכמה נפחתו דמיה ומשלם תם חצי נזק ומועד נזק שלם כ"כ שם הרא"ש ז"ל:
ואפי' נתכוין לבהמה וחבל באדם וקמ"ל דל"ת דזה מיחשב לאונס טפי כיון דאדם יש לו מזל ולא כיון לו משא"כ בשכיון לבהמה זו וחבל בבהמה אחרת דמה לי זו ומה לי זו: פטור מד' דברים שאינו חייב אלא באדם החובל דכתיב איש בעמיתו ולא שור בעמיתו:
ושורו שחבל באביו שם במשנה ור"ל שהשור חבל באביו ואמו של בעל השור:
ה׳
נגח האשה ויצאו ילדיה כו' משנה בפ' הפרה: דלא חייבה התורה דמי ולדות אלא אדם דכתיב כי ינצו אנשים ולא שוורים:
ו׳
ומיהו אם נגח שפחה כו' מימרא דרב פפא בפ' הפרה: ושמין אותה כמה היתה כו' ע"ל סי' שצ"ד מ"ש שם:
נחלת הכלל · Tur Choshen Mishpat: Vilna, 1923
על הסימן הזה
טור חושן משפט סימן ת״ה, מתוך חלק חושן משפט. ארבעת הטורים לרבינו יעקב בן אשר, בעל הטורים, הם מיסודות ספרות ההלכה - פסקי ההלכה ערוכים ומסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים, וספר זה הוא שעליו נבנה השולחן ערוך שהלך אחר סדר סימניו. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.